פסטיבלים - כנר על הגג

הפקת תלמידי השנה השלישית בבית צבי נענית מצוין להומור ולרגש שנותרו משלום עליכם

הסוף האחר

אין כמעט דבר שאיננו צפוי במחזמר. ודאי לא הסוף שלו. על הסוף שהעניק שלום עליכם לרומן "טוביה החלבן", שממנו רקח ג'וזף שטיין את המחזמר יחד עם כותב הפזמונים שלדון הרניק והמלחין ג'רי בוק, אפשר לומר שהוא לא רק סוף אלא גם התחלה.

צו הגירוש מתחום המושב ברוסיה הצארית הופך לכרטיס נסיעה לעולם חדש ולחיים חדשים. טוביה וגולדה ושתי הבנות הקטנות ינסו להשתקע באמריקה, בתם הבכירה תחכה בוורשה עם בעלה והתינוק עד שייקראו להצטרף אליהם, הבת השנייה כבר רחוקה בסיביר עם בעלה העצור וביחד יחכו למהפכה הגדולה, הקצב האלמן ירחיק עד שיקגו, והשדכנית שנכשלה בכל מאמציה לאמלל את בנותיו של טוביה יוצאת לירושלים לנסות כוחה אצל אברכים ובתולות.

ורק סוף שלום-עלייכמי אחד, סוף יהודי טוב ומסורתי, נזרק אל פח האמריקניזציה של ג'וזף שטיין (שבין השאר גם החליט שטוביה יהיה אב לחמש בנות במקום לשבע). כי כן שטיין, מוכשר ככל שיהיה, יהודי ככל שיהיה, הוא אמריקאי, ויודע שצריך לרצות את הקהל של ברודוויי, כולל היהודים שבחבורה - בראשם המפיקים. בהפקה המופלאה של התיאטרון הקאמרי תיקן הבמאי משה קפטן את העיוות בדרך מקורית ומרגשת.

כנר על הגג (צילום: יוסי צבקר)

בימוי נבון ורענן

עשר שנים ומאות הופעות של אותה הפקה חלפו והכנר חוזר, הפעם עם תלמידי השנה השלישית של בית צבי בהפקה מרגשת - וקשה להחמיץ את המרכיב הזה, עמו גם את ההומור השלום-עלייכמי שנותרו. על ההפקה הזאת, עם התרגום הקלאסי הנהדר של דן אלמגור, מנצח בתבונה וכבעל ניסיון עידו רוזנברג שידע כי בתנאי הבמה של תיאטרון רמת גן כוחה של ההפקה ייבנה על עבודת אנסמבל גדולה - של התלמידים, כמו של המעצבים שעבדו אתו על יצירת במה טובה ומתאימה.

התפאורה המינימליסטית, המתגאה בנתיב אלכסוני ובתמונות נכנסות ויוצאות של זירות האירועים, עוצבה יפה בידי מאיה פלג, ומעצבת התאורה קרן גרנק ידעה להשלים עם הפנסים את האווירה המיוחדת לכל מצב דרמטי או מחזמרי. את שפע התלבושות עיצבה למופת נטשה מנטל.

על הצד המוזיקלי, ניהול והדרכה, הופקד ליאור רונן, ומעצב הסאונד אלעד דדון היטיב להדגיש את הישגי הלהקה כולה וסולניה, שהפיקו זמרה מחשמלת בהדרכתה המרהיבה של דוקי עצמון, והגשה מושלמת של הטקסטים בהדרכת ענת זמשטייגמן. על הכוריאוגרפיה הופקד תומר יפרח, תלמיד שנה ב׳ (!) שיצר תמונות יפהפיות.

אך כאמור המנצח על כל אלה הוא הבימוי הרענן של עידו רוזנברג, ששאב מהתלמידים את מלוא יכולותיהם האישיות ואת החיבור הנפלא שלהם כאנסמבל של משחק, שירה ותנועה. הרשימה ארוכה מכדי לפרטה, אך כל אחת וכל אחד רשאי לראות עצמו שותף מלא להצלחה, גם אם לא אציין כאן את שמם.

כנר על הגג (צילום: יוסי צבקר)

שרים, רוקדים ומרגשים

ראשונה למחמאות תהיה הפעם ספיר באומוול בתפקיד הכנר על הגג, עם יכולות התנועה שלה, גם כרקדנית סולנית. נוי קלימן הייתה גולדה טובה, ובהחלט גם אוהבת, ובעיקר את הבנות הבכורות שלה, צייטל החכמה של יעל דובר, הודל המרשימה של נופר אליהו, שלושתן בזמרה מרתקת, וחווה הבוחרת בגוי, בעיצובה הרגיש של טל סגל. את הצד הנשי השלימה באנרגטיות סוחפת גל יזדי כיינטה השדכנית.

את הצד הגברי עיצבו היטב גל בן מויאל כקצב השלימזל לייזר-וולף, ניר לוגסי המצוין כמוטל החייט שזוכה בצייטל ובמכונת תפירה ובלהיט ״נס גדול היה פה״, דוד עומר הנלהב כסטודנט המהפכן פרצ׳יק ואיתי שלו שמשחק, שר להפליא וכדאנס קפטן רוקד מצוין את הסולו שלו בתפקיד הגוי הטוב פטיה.

אך ראש וראשון להצלחה הכללית הוא מור חנסון בתפקיד טוביה. במשחק מלא הומור ואהבה, מרגש עד דמעות במערכה השנייה, ומרשים בזמרתו הבוגרת ובקולו הנפלא, הוא הפיג את כל חששותי מהיכולת להתקרב, אפילו אם בצעדים צעירים ויחסיים, להישגים ענקים כמו של בומבה צור, שמואל רודנסקי, זירו מוסטל (המקורי של ברודווי) שכבר אינם עמנו, וחיים טופול ונתן דטנר, ייבדלו לחיים ארוכים ותפקידים חדשים. יודעי דבר אומרים לי שבתפקיד הזה מרשים גם גל בן מויאל, המשחק את התפקיד לסירוגין עם מור חנסון.

כנר על הגג (צילום: יוסי צבקר)

בסיכומה, ההפקה הזאת של ״כנר על הגג״ בבית צבי היא תעודת כבוד למחזמר, לבית הספר, לבמאי, למעצבים, ובעיקר לתלמידים החוגגים את תחילת שנת לימודיהם האחרונה.