מגלה הלא מודע

עונת המחול של האופרה הישראלית, והאמרגן הפועל עמה רפי בן יעקב רשאים להתפאר בהישג המיוחד של הביקור החוזר בארץ של להקת מארי שווינאר עם יצירתה הגדולה ״גן התענוגות הארציים״. מדובר במחוות במה נדירה לצייר ההולנדי הירונימוס בוש בן המאות ה- 15-14, שעלתה בבכורה לפני כשנה בעיר הולדתו של הצייר בהולנד וביום השנה החמש מאות למותו.

הטריפטיכון המצויר כשמן על עץ מוצג במוזיאון אל פראדו במדריד והעתק שלו כשטיח קיר מוצג באסקוריאל. הוא בנוי כספר, שבחוץ על דלתותיו הסגורות מתוארת הארץ המוקפת ים על רקע שמיים מעוננים, קרן שמש מאירה, ואלוהים בפינה השמאלית העליונה שמעליה ציטוט מתהילים ל"ג ט': ״כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד״.


טריפטיכון הירונימוס בוש

כאשר נפתחות הדלתות הן מתארות את בריאת אדם וחווה בגן עדן בלוח השמאלי, ובלוח המרכזי - הגדול בשלושה - בוש מתאר את העולם הנפלא שהיינו חיים בו, אלמלא הנחש, התפוח, והחטא הקדמון. כולם עירומים, מאושרים, ודבר לא חסר. הלוח השלישי, הימני, הוא כבר סיפור אחר לחלוטין ומתאר את העונש על החטאים. חלק זה הופיע על עטיפת התקליט השלישי של להקת Deep Purple.


להקת המחול מארי שווינאר (צילום: ניקולאס ראול)

קרל יונג קרא לציור כולו: "אדון המפלצת ... מגלה הלא מודע" ומארי שווינאר שיצאה בעקבות הנסתר שינתה את סדר התמונות ופתחה את יצירתה המרתקת דווקא בדו-שיח פיוטי עם החלק השני. רקדני הלהקה בעירום מלא כמעט (כלומר עם חוטינים דקים בצבע הגוף הצבוע לבן) מדברים בתנועה מסוגננת עם הדמויות המצוירות. פרט לפרט, כפי שנראה בציור המוקרן ברקע ובשני מסכי-תקריבים בצדי הבמה.

לרכישת כרטיסים