פסטיבלים - על מי ועל מה

מחזאי אמריקאי-מוסלמי מתאר בדרמה קומית את מתח הזהות בין מסורת דתית לפתיחות

קונפליקט משפחתי ודתי

איאד אקטאר נולד בניו יורק ב-1970 לזוג רופאים מהגרים מפקיסטן, עבד שנים רבות כשחקן, עבד באיטליה עם הבמאי הפולני יז׳י גרוטובסקי, חזר לארה״ב ודווקא לקולנוע ולהוראה, עד שהבין בגיל שלושים כי חי בהכחשה בכל הנוגע לזהותו.

פיגוע ה-11 בספטמבר 2001 בבנייני התאומים היה הזרז שהביא אותו לכתיבה, ורומן הביכורים שלו, ״דרוויש אמריקאי״ (2012), תיאר את התבגרותו והשלמתו עם זהותו המוסלמית. המחזה "כבוד אבוד" (2013) שזיכה אותו בפרס פוליצר והועלה לא מכבר בקאמרי עורר רבים כנגדו בשל ״הכביסה המלוכלכת״ שחשף בו.

עתה מעלה תיאטרון חיפה את המחזה ״על מי ועל מה״ שבו הוא מתאר משפחה מוסלמית קטנה, אב ושתי בנותיו. המחזה מתאר בשילוב מצוין של הומור ודרמה רצינית את המקטע של מפגש בין תרבויות, בין המסורת והאמונה לרצון להתקדם ולהיפתח. התיאור, אולי ראשון מסוגו בדרמה האמריקאית, יכול היה להיות כאן ועכשיו - והוא מהדהד מחזות של אמנון לוי ורמי דנון או של הלל מיטלפונקט.

על מי ועל מה, צילום: רדי רובינשטיין

אב מסור לבנותיו

אך בעיקר המחזה מהדהד השפעות אמריקאיות ודרמות אחרות, החל בדמותו של ארצ׳י בנקר מ״הכל נשאר במשפחה״ בואכה מחזות כמו ״אילוף הסוררת״ של שקספיר, ועוד מחזות שבהם תואר הקונפליקט המשפחתי בקהילות נוצריות וגם יהודיות, כשהמחזאי עצמו מעיד כי הושפע מאוד בצעירותו מ״הנבחר״ של חיים פוטוק ובמחזה מהדהד גם ״טוביה החולב״ של שלום עליכם.

עלילת ״על מי ועל מה״ מתארת את הקונפליקט המתרחש כאשר בתו הבכורה של אלמן מוסלמי, שהצליח מאוד בעסקיו, נאבקת על כתיבת רומן העוסק בפיענוח דמותו של מוחמד ושל סיפור אהבתו לעאישה. האב טיפח אותה ואת אחותה, שתיהן פתוחות לזמנים החדשים, אך שמר בקנאות על כללי המסורת בכל הנוגע למעמדן כבנות וכנשים. הן נאלצו להסתיר ממנו את האמת של חייהן, והוא אילץ את הבכירה לוותר על אהובה הנוצרי.

בה בעת הוא מסור באמת ובתמים לבנות, ואף מחפש שידוך טוב לבכירה, ומוצא אותו בעזרת תרגיל מתוחכם באינטרנט. החתן המיועד הוא ״חוזר בתשובה״ שהתקדם בממסד המוסלמי וכבר מכהן כאימאם מצליח. החיבור בינו לבת מצליח לא פחות, אך עם זאת הופך למשבר כאשר כתיבת הרומן מאירה את מחולל האיסלאם באור הנוגד את המסורת.

על מי ועל מה, צילום: רדי רובינשטיין

הצגה ישירה ומהנה

משה נאור תרגם את המחזה וביים את ההצגה בהבנה מלאה של הרגישויות של כל אחת מהדמויות, ובמיוחד של האב - נשמה טובה, חמה ואוהבת - הקרוע בין בנותיו למסורתיות. הוא והבת הבכירה הם הצירים שסביבם נעה ההצגה, שצוחקים בה הרבה עד לדמעות הכאב. התחושה שמדובר במשפחה ישראלית - יהודית או מוסלמית או נוצרית - מוחשית מאוד לכל אורך הדרך.

ומי שעושים את זה הם רביעיית השחקנים המצוינת, ובראשם איציק כהן, שמביא לבמה את מלוא כשרונו וכובש את התפקיד ואת הקהל בהומור בריא, ברגישויות מעוצבות דק דק, ובהכרה מלאה של משבר הזהות של בנותיו שהוא נדרש לקבל ולהבין.

אלמה דישי כבת הבכירה מעצבת בטבעיות דמות ישירה, כנה ותבונית, ויסמין עיון כמוה טבעית בעיצוב ההסתרה והחשיפה של ״חטאיה״. מיכאל מושונוב מצוין כאימאם שנענה לשידוך המוזר ומתאהב בכל לבו.

כנרת קיש עיצבה במה שמרכיביה מייצגים בעיקר את העולם הסגור של בית האב, דליה פן הלר עיצבה תלבושות טובות, חני ורדי ואלי אשכנזי עיצבו את התאורה, ואלברטו שוורץ עיטר במוזיקה. את התכניה העשירה במידע ערכה מירב יודילוביץ׳.

מעלתה הגדולה של ההצגה היא בישירות של הביטוי ובאוניברסליות של הקונפליקטים המיוצגים בה. קל להזדהות עם כל דמות, וגם אם המחזאי נמנע משיפוטיות חדה הוא מצליח לתאר מצב קלאסי של מהלכים בין דוריים בתוך מסגרות של דת, משפחה ויחסים אישיים.

וההנאה מובטחת.

על מי ועל מה, צילום: רדי רובינשטיין

רכישת כרטיסים