המפתה האולטימטיבי

קשה אפילו להתחיל להעריך את חשיבותה של האופרה "דון ג'ובני" העולה השבוע באופרה הישראלית. לא מדובר כאן בעוד אופרה יפה, במוזיקה מעולה ובתיאום מושלם בין הדרמה למוזיקה. "ג'ובני" של מוצרט למלים של לורנצו דה פונטה הוא מותג בתולדות תרבות המערב.   
 
כבר לפני מוצרט, מחזאים ומוזיקאים לא מעטים נדרשו לעלילותיו של מפתה הנשים מסביליה, אבל לאחר שהגאון מזלצבורג נגע במיתוס הנודע, דון ג'ובני הצית את דמיונם של סופרים, מחזאים, פילוסופים, מלחינים ויוצרי קולנוע. דומה שאין עוד יצירה אופראית שהתנחלה בשפות כה רבות כמו דון ג'ובני באיטליה, דון חואן בספרד ובארצות הלטיניות, דון ז'ואן בצרפת ודון ג'והן בארצות הדוברות אנגלית.

פושקין, ג'ורג' ברנרד שו, הפילוסופים אלבר קאמי וסורן קירקגור ואפילו המשורר והמחזאי יעקב שבתאי התייחסו לדמותו. היו מי שהפגישו אותו עם גיבורים מיתיים אחרים כמו פאוסט במחזה של גראבה ובמוזיקה של ריכרד שטראוס, או דון קיחוטה, חואן כסמל העתיד וקיחוטה כסמל העבר. דון ז'ואניזם היה למושג בפסיכולוגיה ואחרים הצמידו את תכונותיו לאישה שנקראה דונה ז'ואנה. 



דון ג'ובני, מקור: אתר האופרה הישראלית

 
מכאן צפוי שכל במאי שניגש כיום לדמותו של הגיבור המוצרטי מגיע אליו עם מטען ורגישות שונה. ההפקה הנוכחית של הבמאי הדני קספר הולטן, נולדה לאחר שהוא עצמו היה במאי של סרט ושמו :"חואן" (שהוקרן בישראל בפסטיבל "אפוס" לפני כשנתיים). עלילת דון ג'ובני מועתקת לאירופה העכשווית 2014 והיצירה עובדת. ללא כל ספק.  

דון ג'ובני של מוצרט, נזכיר, הוא המחזר בה' הידיעה. אלא שמוצרט מציג אותו בדרכו החוצה מזירת ההצלחות שלו. באופרה מוזכרים המספרים המדהימים - גיבור האופרה שכב עם 2045 נשים לפני שהמסך נפתח ובמהלך שלוש שעות האופרה הוא מחזר לכאורה אחרי שלוש נשים ועוד אחת, אבל החיזורים כולם הם בגדר ניסיונות סרק. כלומר יש למוצרט ולדה פונטה מה לומר על הכובש הבלתי נלאה - בואו נראה אותו בקלונו. מוצרט מייצר כאן עוד אמירה בבחירה המודעת להפקיד את תפקיד האדון ג'ובני ומשרתו לפורלו בידיהם של זמרים בעל אותו מנעד קולי.




נמרוד דוד פפר, צילום: Dario Acosta





"יצירה גאונית"
 
נפגשתי לשיחה עם שני האנשים שהכינו את ההפקה החדשה, והראשון שבהם הוא נמרוד דוד פפר, המנצח שהכין את צוות הזמרים ואת תזמורת האופרה לקראת העבודה עם דניאל אורן, וינצח על "דון ג'ובני" בחמש ההצגות האחרונות. פפר, המנצח לראשונה באופרה הישראלית, מגיע לכאן מניו יורק שם שימש במשך תקופה ממושכת כמנצח משנה לצדו של ג'יימס לוין, מנהלו המיתולוגי של בית האופרה המטרופוליטן בניו יורק, שעם שרביטו ינצח פפר גם בהפקה הזו, לדבריו.

מה מייחד את דון ג'ובני בעיניך?

"זו ללא כל ספק יצירה גאונית. זה סיפור שמתנהל לאורך 24 שעות שלא קורה בהן כמעט דבר. מבחינת הפעולה הדרמטית קורים רק שני דברים - בתחילת האופרה הקומנדטורה, אביה של דונה אנה מת - דון ג'ובני הורג אותו בדו קרב שהוא כלל אינו חפץ בו - ובסוף האופרה דון ג'ובני מת. זהו, אלו הן הפעולות הדרמטיות היחידות. מעשית לא קורה לדמויות כלום, אין התפתחות. 

"אם נעבור דמות דמות באופרה הזאת נגלה שהן אינן משתנות מן הכניסה הראשונה שלהן לבמה עד ליציאתן. דונה אנה משהה את הבטחתה להינשא לדון אוטוויו בתחילת האופרה והיא רק מרחיבה את דחיית ההבטחה בסוף האופרה. דון אטוויו איש ההתנהגויות הישנות, מציע שלוש פעמים לדונה אנה להינשא לו, וכשהיא דוחה את הצעתו בסוף האופרה ואומרת בוא נחכה עוד שנה הוא מקבל את הדין באותו שוויון נפש.

"צרלינה יודעת שהיא בת למעמד הנמוך. אם מזדמן לה פלירטוט עם בן אצולה, אז למה לא. בן זוגה מאזטו באמת אוהב אותה, הוא בחור טוב שתמיד נמצא שם לקבל אותה ולא משנה את התנהגותו גם לאחר שברור שהיא בילתה עם האציל. גם לשניים אלה לא קורה שום דבר בסוף האופרה, לאחר שדון ג'ובני יורד לשאול. מה הם עושים? הולכים לאכול ארוחת ערב. לפורלו המשרת הוא בעל החמלה, אבל בה בעת מעריצו הגדול של אדונו. כך בהתחלה וכך בסוף, כשהבוס יורש גיהינום - הוא יחפש מעסיק אחר כי צריך להתפרנס." 
 


דון ג'ובני, צילום: קופר

"מוצרט יצר נס אמנותי"
 
"דרמטית יש באופרה הזו לדעתי בשורה למחזות שצ'כוב יחבר יותר ממאה שנים מאוחר יותר. הדמויות אינן משתנות גם כשהנסיבות סביבן משתנות: שלוש האחיות ממשיכות לחלום על מוסקבה, משפחתו של וניה משאירה אותו באחוזה והפרופסור חוזר העירה לאחר בילוי באחוזה ב'השחף'. ל'דון ג'ובני' יש לדעתי תכונה נוספת - האופרה חותמת את תקופת הבארוק ולמעשה האופרה היא שיאה של ה'קומדיה דל ארטה'. היא משופעת בדמויות סטוֹק-טַייפּ. אלא שמוצרט לוקח את הקומדיה דל ארטה למקום אחר וזה מרתק אותי. הוא מציב מראה לכל דמות ואנחנו רואים את השתקפותה מבעד לדמויות האחרות. אנחנו לומדים את דון ג'ובני דרך הדמויות שניצבות מולו, למשל שלוש הנשים שהוא מנסה לכבוש.

"הגאונות של מוצרט באה לידי ביטוי במוזיקה, שמיטיבה לתת ביטוי למצב. צריך להקשיב היטב לתזמורת כשישנו עימות לכאורה בסוף המערכה הראשונה בין דון ג'ובני, המבקש את צרלינה אל חדריו לבין מאזטו, חתנה. לרגע השניים מתבוננים זה בעיניו של זה ואנחנו שומעים את העיניים שלהם דרך כלי הנגינה. שינויים בהרמוניה, בצבע הכלי המנגן זה ביטוי אחד של גאונות.

"הפלא הגדול והעיקרי הוא שהכל מסתדר למוצרט בתוך דפוסים מבניים כמו צורת ה'סונטה אלגרו', שהיא הבסיס ליצירות אינסטרומנטליות במוזיקה המערבית. אני נזכר שמריה קאלאס אמרה פעם שהיא מעדיפה את הדמויות של פוצ'יני על פני הדמויות של מוצרט. אני יכול להבין את האמירה הזאת, כי דמויות רומנטיות הן עשירות מבע. אבל בוא נבחן אותה - אצל פוצ'יני המוזיקה ב'לה בוהם' למשל, מאוד מדויקת ומסוגלת לתאר אפילו את רעש שריפת כתב היד של רודולפו המשליך את חבילת הדפים אל האח בחדרו הקפוא. זה יפה מאוד אבל מוצרט מצליח לחבר מוזיקה לתהליכים מחשבתיים של הגיבורים, ובעיני זה נס אמנותי." 
 


דון ג'ובני, צילום: קופר


איך ההפקה החדשה מתמודדת עם סוף האופרה? ידוע שמנצחים שונים מתייחסים אחרת לסצנה. מדובר בשישייה - אנה ואוטוויו, מאזטו וצרלינה דונה אלווירה ולפורלו.

"ידוע שמנצחים רומנטיים אהבו לחתוך את הסצנה הזאת מן האופרה. מאהלר בשעתו ואחדים ממשיכיו, קלמפרר ובני דורו. הסצנה הזו היא בבחינת מוסר ההשכל של היצירה - 'הפושע נענש' או 'זה סופו של הנָבָל'. אני גורס שמוזיקלית צריך להשאיר את השישייה הזו כי היא באמת סוגרת את האופרה.  בהפקה החדשה מצאו פתרון ביניים - קיצרו את השישייה ומיקמו את כל הדמויות בתוך התזמורת. לא רואים אותן, רק שומעים. נראה איך הקהל בתל אביב יקבל את הסיום הזה." 
 



גרג אלרידג', תמונת יחסי ציבור

אמת או שקר?
 
ההפקה החדשה היא פרי בימויו של קספר הולטן, המתוכנן להגיע לשלושת ימי החזרות האחרונים. שוחחתי עם מי שמכין אותה לבמת האופרה הישראלית - הבמאי גרג אלדרידג' האוסטרלי, כיום במאי בית האופרה קובנט גארדן בלונדון המלווה את ההפקה מימיה הראשונים.

ראיתי את ההפקה החדשה בווידאו ויש לי תחושה שהולטן בונה על קהל שכבר מכיר את העלילה ונכון לקבל שינויים. בסצנה הראשונה, למשל, לאחר הקיטורים של לפורלו על תנאי העסקתו, נשמעת זעקה - דונה אנה קוראת לעזרה, כי קרוב לוודאי נאנסה בחדרה. המתח הזה, האם היא נאנסה או לא, נמשך לאורך כל האופרה. בהפקה החדשה, ואני מקווה שאני לא עושה ספוילר, דונה אנה מופיעה בחלון עם דון ג'ובני בצורה שאינה מותירה ספק לגבי היכרותם.

"לדעתי אין צורך שהקהל יעשה שיעורי בית. הוא יראה נוסח אחר וזה בסדר. לרעיונות הבימוי של קספר הולטן יש הגיון משלהם וגם אם אינך מכיר את הסיפור, אתה תבין אותו. באותה סצנה הפותחת את האופרה, ברור לנו שדונה אנה פשוט משקרת למחזר הנמרץ שלה דון אוטוויו. אם זה כך אז הסצנה הראשונה ברורה לחלוטין."

אבל איך אנחנו יודעים מן הטקסט שהיא משקרת למחזר שלה?

"כשבודקים את המשפטים שהיא שרה באותה סצנה, מגלים שמבחינת האיטלקית, דונה אנה עושה הפסקות נשימה במקומות לא הגיוניים ברצף. זה המקום היחיד בכל האופרות של מוצרט, לרבות 'נישואי פיגארו', שבו יש הפסקות נשימה במקומות לא צפויים, כך שיש הסבר הגיוני לתפיסה של הולטן. היא חוזרת לדיבור נינוח יותר מיד אחר כך כשהיא מזעיקה עזרה.

"לכל דמות יש את האמירות שלה, שמסגירות את מעמדה ומצבה כלפי הדמויות האחרות. אוטוויו למשל, לא מסוגל לכאורה להתחרות במעמדו של דון ג'ובני, אבל הוא יכול והוא מצליח כי יש בו חמלה אנושית שאין בדון ג'ובני." 
 


דון ג'ובני, מקור: אתר האופרה הישראלית


טכנולוגיה חסרת תקדים
 
בוא ניגע במישור הטכני של האופרה. יש כאן שימוש מסיבי, אולי חסר תקדים בטכנולוגיה, הרבה וידאו משולב בתאורה מורכבת. ההפקה צריכה לא פחות מארבעה פנסי פולואו ספוט, שבתי אופרה בדרך כלל לא מחזיקים.

"מורכבויות ודרישות לציוד מיוחד היו גם בלונדון, וגם שם לבית האופרה לא היה כל מה שקספר הולטן רצה."

למשל?

"למשל הנוכחות המתמדת של שמות כל הנשים שדון ג'ובני שכב איתן. באופרה כמובן השמות אינם מוזכרים, אבל ידוע לנו מתוך האופרה על 2045 נשים שאיתן בילה דון ג'ובני לפני שאנחנו פוגשים אותו על הבמה. אז השמות ממלאים את הבמה ואת התפאורה, ונרשמו 2045 שמות מן הארצות השונות שבהן פעל דון ג'ובני - איטליה, תורכיה, גרמניה, צרפת וספרד. אחרי שהתקבלה החלטה שכל השמות יופיעו הוחלט שהם ייכתבו בכתיב ידני. העבודה נמסרה לקליגרף. הכל נכתב ידנית, צולם והוגדל או הוקטן לפי הצורך.

"בהפקה אנחנו משתמשים בעוד משפט שלקוח מכתביו של דנטה ומופיע על שמלתה של דונה אלווירה. דבר נוסף הם הכתמים על הבגדים המפוארים - לכאורה כל מה שדון ג'ובני נוגע בו, מוכתם. היום באווירת  ה- "ME TOO", הכתמים מקבלים משמעות חדשה." 

שיר היין, האריה היחידה שמקבל דון ג'ובני באופרה ארוכה שנקראת על שמו, נראית לי מסובכת במיוחד.

"היא נראית מורכבת כי נראה לך שעולם שלם עומד לקרוס בסוף האריה, אבל הבימוי הוא הקל ביותר. הזמר שר את האריה הקצרה שלו כדקה ורבע ומכיוון שהיא אריה קשה מאוד לשירה דרשנו ממנו שרק ישיר ולא יעשה כל דבר נוסף, כשכל העולם סביבו נע בסחרור. הזמר אכן לא עושה דבר והתפאורה והתאורה עושות את כל העבודה." 

"הדימוי הוא של תקופה ויקטוריאנית. האיכרים בחתונה של צרלינה ומאזטו, נראים איכרים בבגדים מכובדים ומאוד שומרים על צניעות. וגם כאן היתה הקפדה סגנונית."

חידוש נוסף הוא הנוכחות המתמדת של דון ג'ובני באופרה.

"זה נכון. דון ג'ובני אינו מרפה, הוא נמצא בראש גרם המעלות, כיאה לאציל והוא פוקח עין. יש שימוש עצום במדרגות, מי נמצא למעלה, מי למטה ומי מנסה לטפס. אחת הסצנות הקשות ביותר לבימוי היא הרביעייה שתוך כדי שירה נעה על המדרגות, מחליפה מעמדות, אם תרצה. כשעשינו את זה בחזרה עם שני הצוותים זו הייתה ממש מהומה. אבל הרבה כיף.

"העניין החברתי מקבל כאן משנה תוקף. כך למשל בתמונה האחרונה במערכה הראשונה, כאשר יש נגנים על הבמה והם מספקים מוזיקות שונות, למעשה שלושה קטעי מחול שונים המנוגנים לבני מעמדות שונים. התעוזה והחדשנות הן של מוצרט, אנחנו ניסינו להבליט את המאבק הסמוי בין בני כל המעמדות בכך שכל מעמד שומר על המחול שלו ואין כל סיכוי שבני המעמדות השונים יתערבבו אלו באלו. הצלחנו להשיג את האפקט הזה בסיועה של הבמה המסתובבת. כל מעמד רוקד בחדר משלו." 

סצנה נוספת שזכתה לתפיסה חדשה היא ארוחת הערב האחרונה של הדון - בדרך כלל הבמה גדולה כשהוא אוכל בקצה אחד, לפורלו בקצה אחר מנסה לתת ביס באוכל של האדון וביניהם התזמורת מנגנת נעימות מאופרות מוכרות, לרבות "נישואי פיגרו" של מוצרט.

"בחרנו בדרך היותר אינטימית כי דון ג'ובני יורד לשאול עוד מעט. מהו השאול שלו? השאול הוא הריחוק מן הדברים שהוא אוהב, לא רק אוכל ושתיה אלא גם מוזיקה וספרות ואת זה השתדלנו להבליט. הוא נשאר לבד על הבמה - אור אחד זה הגיהינום שלו." 

דון ג'ובני, מקור: אתר האופרה הישראלית





האופרה תתקיים ב-8 בפברואר 2018 ב-20:00, ב-9 בפברואר ב-13:00, ב10, 12, 13, 15 בפברואר ב-20:00, ב-16 בפברואר ב-13:00, ב-17, 18, 21 בפברואר ב-20:00, ב-22 בפברואר ב-18:00, ב-23 בפברואר ב-13:00, ב-24 בפברואר ב-20:00 במשכן לאמנויות הבמה - בית האופרה הישראלית בתל אביב. מחירי כרטיס: 438-192 ש"ח (שעה לפני תחילת כל מופע מתקיימת הרצאת מבוא באורך כחצי שעה באולם, הכניסה להרצאה חינם לבעלי הכרטיס באותו הערב). להזמנת כרטיסים: 03-6927777 או באתר האופרה הישראלית

לרכישת כרטיסים