סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2024 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ביקורת
 
מאת: צבי גורן נשמה את לא אשמה - #גם-לא-אני
 

 
 
מה שמעניין את גוני פז אינו השחזור של מה שהיה אלא ההבנה שלה עצמה, ושל הקהל שלה שאותו היא בוחרת להפוך לשותף פעיל המאפשר לה וליחידיו להתבונן בדרך שונה מהרגיל. היא בוחרת מעת לעת את 'שחקני הקהל' ומפקידה בידיהם מיקרופון ופתק שעליהם לקרוא, הכל בגוף ראשון, כליווי לפעילות האילמת שלה. גיוון הקולות משדר זוויות שונות של התבוננות."
הצגת-יחידה הנושאת עמה טראומה מתקבלת כיצירת אמנות במה ייחודית מרתקת


לחתור וליהנות
 
"אין לי ציטוט קליט בשבילכם, כי למדתי שאני לא ילדה ולמדתי שכאשר אני מדברת מכעס אני בדרך כלל מתחרטת על הדרך בה ביטאתי את עצמי. אז אני מחכה שארגיש פחות כועסת. כשאני אהיה מוכנה, אני אגיד את מה שיש לי לומר“. את המענה הזה לציפיות המתעניינים נתנה אומה תורמן, כוכבת הסרטים ״להרוג את ביל״, בהתייחס למעשיו של המפיק עטור האוסקרים הארווי ויינשטיין
 
זה היה בנובמבר 2016, ורק שלושה חודשים אחר כך אמרה בגלוי ובמפורש מה שקרה ביניהם. אבל שנה לפני כן, בתיאטרון תמונע עלתה הצגת-יחידה של גוני פז, פרפורמרית רב-תחומית, הנושאת את השם ״נשמה את לא אשמה״ ומספרת על חוויית הטראומה האישית שלה. בסיומה - כאילו בנבואה על מה שעתיד להתרחש - העלתה את דמותה של תורמן בהברקה בימתית ורעיונית.
 
אבל גוני פז איננה מסתתרת מאחורי דמותה של הכוכבת ההוליוודית, אלא דווקא להיפך - נחשפת באמצעותה ובאמצעות סדרת דימויים, ובסיוע של מוזיקה של קורט קוביין, או בדמויות מהמיתולוגיה כמו דפנה שנרדפה על ידי אפולו, או מהאגדות כמו בת הים. היא איננה מתנצלת, וכפי שהיא מסבירה בהזמנה לבוא ולראות את ההצגה, ״אני עושה את כל מה שאני יודעת לעשות וכל מה שלא בתקווה להעביר את הנקודה, לחתור תחתיה וליהנות מכל רגע. זאת הדרך היחידה לעשות הצגה על תקיפה מינית.״


נשמה את לא אשמה, צילום: דנה מאירזון


 
הכבוד המפוקפק להיות קורבן
 
מה שמעניין אותה אינו השחזור של מה שהיה אלא ההבנה שלה עצמה, ושל הקהל שלה שאותו היא בוחרת להפוך לשותף פעיל המאפשר לה וליחידיו להתבונן בדרך שונה מהרגיל. היא בוחרת מעת לעת את ״שחקני הקהל״ ומפקידה בידיהם מיקרופון ופתק שעליהם לקרוא, הכל בגוף ראשון, כליווי לפעילות האילמת שלה. גיוון הקולות משדר זוויות שונות של התבוננות. 
 
והמטרה היא לתקוף את מי שתקף אותה, את מי שיתקוף אחרות, בטקסט בתנועה, בחרב מעץ, באנרגיה כבושה או סוערת, בנועם רגיש כשהיא שרה או בשצף קצף בשיר האחר שמוציא מתוכה רצף של חימה שפוכה, והעמדת האשמה במקומה הנכון. לא אנו האשמות, או האשמים. אנו הקורבנות. ועל הכבוד המפוקפק הזה זכותנו להילחם. 


נשמה את לא אשמה, צילום: דנה מאירזון

 
ההצגה הזאת של גוני פז היא מבצע מגובש ומרתק בכל שלביו, שאותו יצרה בסיועם של רבים ובראשם המלווים האמנותיים: אנה זקרבסקי, רז וינר שגם ערך את הטקסטים, יאיר ורדי, ומעצב התאורה אמיר קסטרו. אליהם הצטרפה וגם סייעה בהפקה מאי אילון.
 
ההצגה שבה ועולה בתמונע מדי חודש כבר יותר משנה, ומומלץ להצטרף אל מי שכבר חוו אותה, התבוננו לתוכה של גוני פז, ובעיקר לעצמם, והבינו כמוה - לא, אנחנו לא אשמות או אשמים. אנחנו הקורבנות.


נשמה את לא אשמה, צילום: דנה מאירזון

למועדי מופעים >

27/02/2018   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע