החל בסולו הראשון

ב"סולו בילס", היצירה הקצרה הראשונה שפתחה את ערב המחול המיוחד של הבלט הישראלי, מביאה הכוריאוגרפית שרון אייל, לצלילי פסקול הנקישות המונוטוניות לכאורה של אורי ליכטיק ובמעטה התאורה האפלה (יותר מהרצוי) של אלון כהן, קטעי סולו מפותחים מתוך יצירתה הגדולה BILL שהעלתה בלהקת בת שבע לפני שמונה שנים בדיוק.

על אותה יצירה מופלאה - שהחלה בחמישה קטעי סולו, ובהמשך נוספו לה סולואים אחרים - כתבתי בשעתו כי "אייל יצרה מרקם כוריאוגרפי, אשר באמצעותו ומתוכו היא מגלה את מוצא האדם ואישיותו האינדיבידואלית על פי תנועתו, שהיא אולי העירום האולטימטיבי שלו, מבעד לכל מסכה או לבוש שיעטה על עצמו."

זה קורה גם הפעם, אם כי בלבוש שונה שאייל עיצבה יחד עם גיא בכר, שותף יצירה בערב כולו. אלא שהפעם - לקטעים המתבצעים בזה אחר זה, כנובעים אלה מאלה, יש אופי של תעודת זיהוי של כל אחד מהרקדנים והרקדניות. התנועה עצמה, במהלך 16 הדקות, היא של אייל במיטבה, והיא יושבת מצוין על האנסמבל הגדול.



NOVA כרמן, צילום: אוהד פאליק

מי את, כרמן?

אחר הפסקה קצרצרה המסך עולה ואנו רואים מיד מאפיין אחר של הכוריאוגרפית ושפת התנועה שלה: גוף מחולי מלוכד, בתנועת אוניסונו, על רקע הפסקול ותאורת החושך - ובתלבושות דומות לאלה של היצירה הפותחת שעיצבו אייל ורבקה הייטינג בגווני שחור ובגוף חשוף. עם אלה מתפקדת התנועה כטשטוש מגדרי, חרף מאפייניו הברורים, והפעם של המגדר הגברי.

בהדרגה, עד שמתחת למוזיקה של ליכטיק יהיה ניתן להבחין ברמזים של האופרה של ז'ורז' ביזה, ובהמשך כאשר האריות הגדולות של כרמן משתלטות בגרסה תזמורתית בלבד, אייל שרה את תהילת הגברים אם כשוורים וכטוריאדורים בזירה - ויש תמונה נהדרת שהיא יוצרת כך - או כדון חוזה וכטוריאדור הנאבקים על אהבה - של כרמן או שלהם, אליה וזה אל זה.



NOVA כרמן, צילום: אהוד פאליק

ואז, אחרי דואט נהדר של עומרי משעל וולדימיר דורוחין, נותר משעל לבדו והטרנספורמציה הנפשית שלו לובשת רמזי רמזים שמתפתחים כפרחים נפתחים ומקבלים ביטוי פיזי המעיד עליו שהוא הכרמן החדשה. זה סולו נהדר של רקדן צעיר ומבטיח מאוד. משם מתפתח דואט שלו ושל עמית ירדני והצמד שולט בכל חלקה השני של היצירה בת 40 הדקות. שניהם גבריים, גם בגופם הצעיר, וגם בטנגו הנפלא ששרון אייל מביאה ברגע הנכון.

כמו משעל, דורוחין וירדני, 17 הרקדנים והרקדניות של הבלט הישראלי יוצרים אנסמבל מוצק ומרתק ביכולות התנועה והעיצוב הפיזי, ובשני חלקי המופע החדש הזה שפתה הכוריאוגרפית והתנועתית של שרון אייל מתלבשת עליהם להפליא ככפפה ליד.

ובשתי מילים: מופע יפהפה.



NOVA כרמן, צילום: אוהד פאליק

לרכישת כרטיסים