התפאורה המשוחזרת

ההפקה החדשה של האופרה הישראלית של "טוסקה" מאת ג'קומו פוצ'יני, לליברית שנעשה על פי מחזה מאת ויקטוריאן סרדו, נהנית מראשית העלאתה בבכורה העולמית בתיאטרון קונסטנצי ברומא בינואר 1900. התגובות של הקהל הוליכו את שמה למרחוק ו-120 שנים אחר כך היא מלהיטה את קהליה, ותיקים וחדשים.

ההפקה שעולה עתה על ידי האופרה הישראלית היא בשיתוף בית האופרה של רומא, ששחזר את ההפקה ההיסטורית המקורית מלפני 119 שנים, עם התפאורה, התלבושות והעיצוב של אדולפו הוהנשטיין - מגדולי המעצבים בתחילת המאה ה-20. הרישומים שלו התגלו לא מכבר בבית האופרה של רומא, והבמאי אלסנדרו טאלבי נקרא להיות המשחזר ובה בעת לשמש גם כבמאי עכשווי.





טוסקה, האופרה הישראלית, צילום: יוסי צבקר


התפאורה הגרנדיוזית שעיצב הוהנשטיין מדמה היטב את מיקום שלוש המערכות של העלילה – כנסיית אנדראה דלה ואלה במערכה הראשונה, ארמון פארנזה במערכה השנייה ומבצר סנטאנג'לו במערכה השלישית. 

למרבה הצער ניתן היה לראות רק כשני שלישיה של התפאורה המצוירת להפליא על בדי ענק, מבעד מפתח הבמה המוגבל שנקבע בשעתו כאשר נבנה משכן האופרה. מי שזכו לשבת בשורות הקרובות לבמה והרימו עיניהם מעלה יכלו לראות את מה שהוסתר גם על ידי מסך הכתוביות (המצוינות, כרגיל אצל ישראל אובל) במסגרת הבמה. 

טוסקה, האופרה הישראלית, צילום: יוסי צבקר




אנושיות והירואיות

על עלילת האופרה המתרחשת ברומא ביוני 1800, תולדותיה ומיקומה בארון הספרים של המוזיקה, כבר נכתבו תילי תילים של מאמרים. המחזה שעל פיו נכתבה הליברית מספר על אהבתה, קנאתה והקרבתה של פלוריה טוסקה, הדיווה של האופרה האיטלקית, וכורך אותה באירוע פוליטי - הכיבוש הצפוי של איטליה על ידי נפוליאון, שרבים ייחלו לו ואף פעלו בשמו כנגד שלטון העריצות ההבסבורגי. 

את המשא הזה נושא בקולותיו - ואם אפשר גם במשחקו - משולש תפקידים המייצגים ביחד את האדם, לטוב ולרע, ואת ההירואיות הנדרשת לא פעם במשחק הכוחות המעצבים את ההיסטוריה. אלה הם הדיווה טוסקה, קנאית ואוהבת ונחשקת, אהובה קוורדוסי, צייר שנקלע לתרחיש הפוליטי בזכות ידידותו עם אחד מראשי המחתרת האוהדת את נפוליאון, וכנגדם הברון סקרפיה ראש המשטרה, הגלויה והחשאית, שתאוותו הגדולה היא טוסקה.



טוסקה, האופרה הישראלית, צילום: לילי סגל


מאסטרו וסולנים

כמו על העלילה כך גם המוזיקה של פוצ'יני שנכתבו עליה מאות אם לא אלפי מאמרים, ונוצרו מאות פרשנויות של מנצחים ושל זמרים וזמרות שהלבישו עליה מחלצות. אחד מאלה, המוכר לנו מקרוב הוא מאסטרו דניאל אורן. 

אחרי ההישג של "טוסקה" לרגלי המצדה, אורן מביא למשכן את הרוך ואת הסער, את המרי ואת האהבה של המוזיקה, ומעלה אותה לשיאים מרגשים בביצוע תזמורת האופרה, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, מקהלת האופרה ומקהלת צעירי מורן.




טוסקה, האופרה הישראלית, צילום: יוסי צבקר


לרשות המאסטרו עמדה סוללת זמרים מצוינים בתפקידי המשנה, שבלטו בהם איתן דרורי המצוין בתפקיד ספולטה, סוכן המשטרה הנאמן לסקרפיה; קרלו סטריולי המרשים כתמיד בתפקיד אנג'לוטי, שהיה קונסול ברפובליקה הרומאית ומראשי הנאבקים בשלטון ההבסבורגי וכמובן ולדימיר בראון הנפלא כשמש הכנסייה.

את תפקידו של קוורדוסי שר גוסטבו פורטה, וריגש בקול הטנור העשיר שלו, כמו שעשה בעבר בתפקידי אותלו, הופמן, דון חוזה וקניו ששר אצלנו. בתפקיד סקרפיה זהר סבסטיאן קטנה שהיה מרשים בבריטון, בתוספת משחק משובח, כשם שעשה זאת אצלנו בשעתו בתפקיד נבוקו.


טוסקה, האופרה הישראלית, צילום: יוסי צבקר



ובמרכז בתפקיד הנחשק של טוסקה כיכבה במוזיקליות מיוחדת זמרת הסופרן יאנו תמר, שהוכיחה את הגמישות הקולית והמשחקית שלה בתפקידים ששרה אצלנו בעבר - נורמה ופיורדיליג'י ב"כך עושות כולן". 

תמר עיצבה את טוסקה כאישה אנושית, דווקא לא כדיווה, כפי שהיה מצופה במערכה הראשונה - בחירה מעניינת שהצדיקה את עצמה במערכה השנייה, עם השיא של "חייתי למען האמנות" וההתפכחות של המערכה השלישית. 




טוסקה, האופרה הישראלית, צילום: יוסי צבקר


בסיכום, תשואות להפקה, והמלצה להשיג כרטיס ל"טוסקה" זו שהגיעה אלינו מרומא, כחוויה חזותית נוסטלגית ומוזיקלית רעננה.  

רכישת כרטיסים