תלמידי הסטודיו של יורם לוינשטיין מעלים מופע משעשע ומרתק של קטעים הלקוחים מסרטי קולנוע ומוגש כסרט אילם נוסח צ`פלין.
וריאציות על אהבה ומין
הרעיון של שמעון מימרן להעלות מונולגים מתוך סרטים מפורסמים קרם עור וגידים בשנה שעברה כאחד מאירועי תיאטרונטו. ההצלחה האירה פנים, וגם השנה העלו מימרן ותלמידיו בסטודיו יורם לוינשטיין מופע אינטימי מאוד, מרתק, מצחיק ומרגש, על גברים, נשים, יחסים, מין ואהבה, שהתגבש לכלל "סרט" בימתי באמצעות מעברים אילמים צ`פליניים.
אביטל להט עיצבה את חלל הבמה בגווני שחור-לבן והעשירה אותה בתלבושות עשירות, ויחד עם התאורה המצוינת של אסי גוטסמן יצרה חלל מותאם לחלוטין לסגנון המופע כולו. שרון רשף-ארמוני עיצבה תנועה שופעת רעיונות והומור לצלילי פסקול מוזיקלי של קטעים מוכרים מהסרטים שערכה יחד עם מימרן.
מי שנושאים את המופע על רגליהם, כתפיהם וכישרונותיהם הם תלמידי הסטודיו בשנה השלישית והשנייה, ובבימויו המתוחכם של מימרן הם מעידים על עצמם למה בחרו במשחק ולמה התקבלו לסטודיו.
מבחר הקטעים מביא תזכורת לסרטים כמו "מצחיקונת" לברברה סטרייסנד, והפעם בביצוע מטריף של טל לוי, לצד סיפור השמלה מתוך הסרט הישראלי "שורו" בביצועו המדהים של יעקב דניאל. נטע שפיגלמן מרגשת עד דמעות במונולוג הגדול של מרתה מתוך "מי מפחד מווירג`יניה וולף", וכמוה יונתן מילר במונולוג האיחולים של הבן לאביו הסוטה, מהסרט "החגיגה".
נועה קולר הייתה מצוינת בתפקיד שעשתה רוזי או`דונול בסרט "בחורות יפות", ולירז אבני עסיסית במונולוג מתוך "אמא שלי אוהבת נשים". יעל טל וורד פלדמן הוסיפו תמונות נשיות יפות, לעתים מדמיעות, וכמוהם דודו באוכנר, שראל פיטרמן, יפתח אופיר וארז דריגס שהזכירו לנו למה הגבר הקולנועי איננו רט באטלר או ג`ורג` קלוני.
ואחרונים חביבים, הילה סעדה, במונולוג מתוך "נשים על סף התמוטטות עצבים", וגם בקטעי המעבר בין המונולוגים, במשחק מעודן ונקי כנערה שמתאהב בה צ`רלי צ`פלין, בגילומה המקסים של אנה וליקובסקי.
יופי של ערב תיאטרון.
לפרטים נוספים
18/05/2006
:תאריך יצירה
|