פסטיבלים - תשעה מחזות מקוריים חדשים ב- 2006/7 בקאמרי

הרפרטואר המתוכנן של תיאטרןו הקאמרי כולל מחזות של יוצרים צעירים וותיקים, מחזאות עולמית קלאסית ומודרנית עם במאים מוכרים לצד חדשים.

התיאטרון הקאמרי פרסם את הרפרטואר המיועד לעלות על ארבע בימותיו בעונת התיאטרון הבאה 2007-6.
במסיבת העיתונאים עם מנהלי התיאטרון, נעם סמל ועומרי ניצן, נמסרו סיכומים של עונת התיאטרון המסתיימת בחודשים הקרובים עם הצגות "יתוש בראש" מאת פיידו הצרפתי, ו"האב" מאת סטרינדברג בבימויו של יוסי פולק.

בשנת 2005 הועלו 35 הצגות, 1858 פעמים וצפו בהן 920 אלף צופים, כשליש מהם הם 34 אלף מנויי התיאטרון. השנה הסתיימה באיזון תקציבי, כאשר 53 מיליון שקלים, שהם כ-70 אחוזים מהתקציב, כוסו בהכנסה עצמית. עם זאת עדיין קיים הגירעון המצטבר שנוצר בעונת 2002, כאשר חרב הקיצוצים פגעה בהקף התמיכה הציבורית בתיאטרון.

הפקה משותפת עם הקאמרית הישראלית על פי אפלפלד

העונה תיפתח באוקטובר 2006 עם הפרויקט המיוחד "בדנהיים 1939" מאת אהרון אפלפלד, מוזיקה מאת גיל שוחט בבימוי משותף של מיכה לבינסון ועמרי ניצן. בהפקה ישתתף עודד תאומי, שנענה לבקשת התיאטרון למלא את התפקיד שיועד ליוסי בנאי ז"ל.

הרעיון להעלות את המחזה נולד מהנוסח הבימתי שהכין המחזאי היהודי-בריטי ארנולד ווסקר, והמלחין גיל שוחט התייחס לרעיונות שהועלו על ייד ווסקר במוזיקה שכתב. במהלך העבודה הוחלט להכין עיבוד שונה, ולמלאכה נגשו ערן בניאל ואחר כך מיכה לבינסון ועמרי ניצן, ועתה הצטרף אליהם גם עודד תאומי. שוחט השלים את כתיבת את היצירה הגדולה, הנמשכת כתשעים דקות, תנגן אותה חי על הבמה התזמורת הקאמרית הישראלית. הפרויקט התעכב כשנתיים ועתה סוף סוף הוא עולה בעזרת תמיכה מיוחדת שאושרה לפני שלושה חודשים על ידי משרד החינוך והתרבות.

המחזה מספר על חברה העסוקה בפתיחתו של פסטיבל האמנויות הססגוני ובחרת להתעלם מסימני הפורענות הנאציים, עד לאיסוף הבלתי נמנע בתחנת הרכבת, רגע לפני שהם נדחסים לתוך קרונות המשא שיובילו אותם מזרחה.

מחזות מקור

מלבד "בדנהיים" עתידים לעלות בעונה הבאה לעלות עוד שמונה מחזות מקוריים, ובראשם "הרטיטי את ליבי", מחזה מאת חנוך לוין שלא הוצג מעולם מנימוקים לא ברורים ונחשף רק לאחרונה. עמרי ניצן יביים את המחזה, הכתוב כקומדיה מלוטשת, שנונה וקצבית, עם דיאלוגים במיטב הברק הלויני. גיבור המחזה למקה מחזר אחרי זמרת, המוקפת מחזרים שונים ומשונים וכאשר היא מחליטה לנסוע לארצות הים והוא ממשיך לחכות לה מתחת לחלון בלב מפרפר : "למה כל מי שרק עבר על פנייך כבר נגע בך וחיבק אותך, ורק אני לא? למה לא אני? מה אין בי?"

עמרי ניצן גם יביים את המחזה "היה או לא היה" מאת עדנה מזי"א המספר על פרשת אהבתם המיתולוגית של השחקנית חנה רובינא והמשורר אלכסנדר פן, שהיה צעיר ממנה ב-16 שנים, ואב לבת שילדה מחוץ לנישואין. המחזה מתרחש על רקע הרנסנס התרבותי בתל אביב בין שתי מלחמות עולם, ועל רקע המלחמות שניטשו ב-1934 בין המשורר הצעיר אברהם שלונסקי לבין המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, שאף נפטר בקיץ של אותה שנה, ובין הרביזיוניסטים לשאר היישוב, מאבק שהגיע לשיאו ברצח חיים ארלוזורוב על חוף ימה של תל-אביב.

מחזות ישראלים אחרים שיועלו הם "הגיל הנכון לאהבה" מאת יאיר לפיד בבימויו של רוני פינקוביץ`, "השיבה לחיפה", עיבוד של בעז גאון לנובלה מאת רסאן כנפאני בבימויו של משה נאור, שיביים גם את "כנס קיסריה" מאת אילן חצור .

ענת גוב משלימה עתה את כתיבת המחזה "משפחה חמה" שיועלה בבימויה של עדנה מזי"א, ויעל רונן תעלה את ההצגה "חתונה" שאותה היא כותבת עם להקת השחקנים הצעירים של התיאטרון, ואשר מיועדת לעלות בפטיו של התיאטרון כחתונה לכל דבר.

המחזה המקורי התשיעי יהיה "חברון" מאת תמיר גרינברג בבימויו של עודד קוטלר, המספר על שתי משפחות בעיר המריבה, משפחתו של ראש העיר בעבר, משפחת כנעאני, ומשפחתו של המושל הצבאי של חברון בהווה, משפחת מיימון, שיחסיהם הטובים מתהפכים בעקבות רצח בנו של המושל. כוחות הטבע, המגולמים בדמויות של אמא אדמה, עצי זית, עלי עשב, יום אביב וכו`, מנסים להתערב על מנת למנוע את הקטסטרופה, אך התערבותם אך מחמירה את מהלך האירועים. "חברון" יועלה כהפקה משותפת עם התיאטרון הלאומי הבימה.

"חתונת הדמים" בכפר בגליל

הפקה משותפת נוספת עם התיאטרון הלאומי הבימה היא מתחום המחזאות הקלאסית - "אנטיגונה" מאת סופוקלס בבימויו של חנן שניר, ובכיכובם של אולה שצ`ור ורמי הויברגר.

מבט אחר אל החברה הערבית, והפעם בגליל, יופנה באמצעות המחזה "חתונת הדמים" מאת לורקה בעיבודו ובבימויו של אמיר ניזר זועבי, שהיה במאי בית בתיאטרון YOUNG VIC בלונדון, חזר לארץ ביים בפסטיבל עכו 2005 את המחווה לסמואל בקט "אלבום", וההצגה שביים בתיאטרון הערבי הלאומי במזרח ירושלים נבחרה על ידי פיטר ברוק להופיע במרכז שלו, "בוף די נורד" בפריס במשך חודש שלם בתחילת 2007.

"מותו של סוכן" מאת ארתור מילר בבימויו של מיכה לבינסון תעלה בהשתתפות עודד תאומי, תיקי דיין, מיכה סלקטר ויפתח קליין בתפקידים המרכזיים. מיכה לבינסון יביים גם את "זינגר" מאת פיטר פלאנרי, שאותו כבר ביים בהצלחה לפני יותר מעשור שנים בתיאטרון באר שבע.

מחזות נוספים המיועדים לעלות בהמשך העונה הם "מנהל הבית" מאת הרולד פינטר, "טרטיף" מאת מולייר בבימוי מיטקו בוזקוב, "הנפש הטובה מסצ`ואן" מאת ברטולד ברכט בבימויו של אודי בן משה, "אלוף הבונים" מאת איבסן, "נדנדה בשניים" מאת ויליאם גיבסון, ו"של מי החיים האלה, לעזאזל?" מאת בריאן קלארק, בגירסה נשית, ובבימויו של עידו ריקלין.

את שקספיר יעלה התיאטרון באמצעות "אנסמבל עיתים" בהפקה של "חלום ליל קיץ" בבימויה של רנה ירושלמי.

ובתקווה שהכל יעבור בשלום עד אז, התיאטרון הקאמרי מתכוון להעלות הפקה גדולה של המחזמר "קברט"מאת ג`ו מאסטראוף עם שירים של פרד אב ומוזיקה של ג`ון קאנדר.

מופעי תיאטרון, ספרות ושירה

נוסף להצגות המופקות ומוצגות מעל במות הקאמרי רואה התיאטרון הקאמרי את עצמו כתיאטרון העירוני של תל אביב וימשיך באירועי מחווה ליוצרים תל-אביביים המועלים מדי חודש במסגרת פעילות התיאטרון בצהרי יום ו`.

במסגרת זאת מועלים גם הערבים: "משישה יוצא אחד" - קריאה פומבית של מחזות מקוריים ישראליים, “קריאה ראשונה" - קריאה פומבית של מחזאות עולמית עכשווית מתורגמת, "עיתון ספרותי חי" - טובי אנשי הספרות במגזין ספרותי חי בנושאים שונים, "שולחן כתיבה על הבמה" - סדרת מופעים של קשרי ספרות ותיאטרון , "לצאת מהמגירה" - משוררים שטרם פורסמו קוראים משיריהם, "במה ראשונה" - במה ליוצרים צעירים בתחילת דרכם.

קשרי חו"ל

בעונה הבאה ימשיך הקאמרי להופיע במסגרות בינלאומיות שונות בחו"ל עם "המלט", "פלונטר" ו"צחוק של עברוש". בעונה החולפת נסע התיאטרון עשר פעמים לחו"ל עם הפקות אלה וכן עם "אשכבה" (בסין ובטורקיה), "בצהרי היום" ו"יעקבי וליידנטל".

הקשר עם אירופה התהדק לאחרונה כאשר התיאטרון הוזמן להצטרף לוועד התיאטראות האירופאי- ETC- European Theatre Convention, כתיאטרון היחידי, שלא מיבשת אירופה, שהוזמן להיות חבר בארגון.

בשנת ה-100 של העיר תל אביב-יפו שתחול בינואר 2009 מתכנן התיאטרון הקאמרי לארח את תיאטרוני אירופה בפסטיבל תיאטרון בינלאומי שיתקיים במתחם הקאמרי החדש במשכן לאומנויות הבמה. זאת בהמשך למסורת שנקבעה בשנתיים האחרונות שבהן אירח הקאמרי באולמותיו את התיאטרון הנחשב ה"פולקסבינה" מברלין, התיאטרון הלאומי מבוקרשט, התיאטרון העירוני של שטוטגארט - ה"טירבונה", התיאטרון העירוני של וורשה - ה"דרמטיצ`ני" והתיאטרון הלאומי של קריובה, רומניה.