הפקתם של ענבל פינטו ואבשלום פולק הגיעה במזל טוב אל האופרה הישראלית ויחד עם המנצח והסולנית הראשית עושה נפלאות במוזיקה של גלוק.
לא שקטו על השמרים
לפני כשנתיים וחצי סיפרתי כאן את שבחי ההפקה ה"ישראלית" של האופרה "ארמיד", שענבל פינטו ואבשלום פולק ביימו, עיצבו ויצרו לה כוריאוגרפיה וקטעי אנימציה בבית האופרה הממלכתי בוויסבאדן גרמניה. לחשתי אז על אוזנם של פרנסי האופרה הישראלית את בקשתי שיזדרזו ויביאו את ההפקה הזאת. הצלחתם כאן הייתה צפויה וברורה לי לחלוטין.
אבל מתברר כי פולק ופינטו שהוזמנו לפתוח את העונה החדשה עם "ארמיד" שלהם, לא שקטו על שמריהם, והחליטו לשפר, לתקן ולהוסיף מבלי לשנות את העיקר. התפאורה, התלבושות וקטעי האנימציה כבר היו מוכנים, אבל שם נעשו הדברים תחת לחץ של זמן ותנאי עבודה שונים, ולהקת המחול המקומית שם הייתה מנוסה יותר בבלט קלאסי ובלט מודרני וקצת פחות בסוג המחול הקרוב ללב פינטו ופולק.
התוצאה היא שעל הבמה הגדולה במשכן לאמנויות הבמה ההפקה שלהם נראית נפלא עוד יותר, והתפאורה הסמלית למדי – מגדל שחור, אי מלאכותי במיוחד ואוהל דמוי שמלת ענק נעורה לחיים בזכות המרחב, ובסיועו של תאורן אמן, יוהאן טיבולי, שספג היטב את רעיונותיהם של פינטו-פולק, וצבע את הבמה – ובעיקר את הקיר האחורי שלה בתאורה שאפשר לתאר אותה כשילוב אקוורלי-פסטלי.
התלבושות המעוצבות-מפוסלות של המקהלה ושל כל תפקידי המשנה השלימו את קטעי האנימציה במתן התחושה שאנו צופים באגדת ילדים למבוגרים, שיש בה צלליות של ציפורים, פרפרים, ארובות עשנות, דרקונים ועננים מרחפים.
להקת המחול הישראלית של פינטו ופולק השתלטה בקלות על הרעיונות הכוריאוגרפיים הפשוטים או המשוגעים וביצעה אותם בשלמות. בתחום הזה חלו השיפורים החשובים ביותר שהוסיפו לסיפור כולו מטען חזותי מגוון עוד יותר.
סופי מרין דגור כובשת
וכל זה הועמד לרשותה של אופרה שמבצעים אותה רק לעתים נדירות וגם בתחום ההקלטות היא נדירה. אולי משום שהדרמה המוזיקלית הזאת נישאת על כתפיה של זמרת אחת שצריכה לשאת אותה בקולה, במוזיקליות רבה ובמשחק טוב מתחילתה – מיד אחרי הפתיחה המוצרטיאנית למדי – ועד הסיום הדרמטי. ואת זה עושה בהפקה הזאת הזמרת סופי מרין דגור שעמדה במשימה הגדולה בכבוד (למרות הצטננות קלה) וכבשה את במת המשכן.
גם מקהלת האופרה והתזמורת הסמפונית ראשון לציון תרמו את חלקם המשובח להצלחת הביצוע הזה, ולא מעט בזכות הניצוח האנרגטי והרגיש לפרטים של סבסטיאן רולאן. המוזיקה של גלוק, שהועלתה לראשונה בפריז ב- 1777, בתקופה הקלאסית, מהדהדת כבר כמה מחידושיו המוזיקליים של מוצרט הצעיר. הרצ`יטטיבים מספרים את העלילה ומוליכים לאריות קצרות, ובחלק השני האריות כבר מקבלות ממדים עמוקים מאוד, עם הפוגות קומיות קלילות.
העלילה, על פי הפואמה "ירושלים המשוחררת" מאת טורקואטו טסו מתרחשת בזמן מסעי הצלב, והיא מספרת על נסיכת דמשק, ארמיד, שהיא בין השאר גם מכשפה, ועל פרשת אהבתה לרנו, האביר הצרפתי שהוא היחד שלא הצליחה לנצח אותו בקרב. כאשר היא עומדת להרוג אותו היא דווקא מתאהבת בו, ומטילה עליו כישוף אהבה. אלא שצמד אבירים דנים מחלצים אותו מאחיזתה, והיא בצערה מחריבה את ארמונה כליל עליה ועל נאמניה.
לצד סופי מרין דגור מופיעה סוללה גדולה של זמרים ישראלים ואורחים בתפקידי משנה אפיזודיים, וכולם משלימים בהצלחה את הכישוף המיוחד שהטילו ענבל פינטו ואבשלום פולק על היצירה, מבצעיה והקהל הנלהב.
לפרטים נוספים
26/11/2006
:תאריך יצירה
|