סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2024 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
כתבה
 
מאת: צבי גורן במאי "מגרש השדים" יביים באופרה הישראלית
 

 
 


במאי הקולנוע וויליאם פרידקין ("מגרש השדים"), זוכה פרס האוסקר ב-1972 עבור סרטו "הקשר הצרפתי", יביים בשנה הבאה את האופרה "שמשון ודלילה" מאת סן-סאנס, בהפקה משותפת של האופרה הישראלית והאופרה של לוס אנג`לס, ובכיכובם של הזמרים הישראלים גבי שדה והדר הלוי.

על כך מסרה מנכ"ל האופרה הישראלית, חנה מוניץ, במסיבת עיתונאים בהשתתפות המנהל האמנותי של האופרה של לוס אנג`לס, אדגר בייצל, , המנהל המוזיקלי של האופרה הישראלית אשר פיש, והבמאי ויליאם פרידקין. מוניץ הודתה במיוחד לבמאי פרידקין שנאות לביים את "שמשון ודלילה" ואף ויתר על שכרו.

תל-אביב-לוס אנג`לס – שיתוף פעולה

אדגר בייצר הסביר כי בית האופרה של לוס אנג`לס נוסד למעשה רק לפני עשרים שנה, כמו האופרה הישראלית, ומאז 2001 המנכ"ל שלה הוא זמר הטנור פלאסידו דומינגו ומנהלה המוזיקלי הוא המנצח קנט נאגאנו, שעמד שנים רבות בראש בית האופרה של ליון בצרפת.

תקציב בית האופרה גדל בארבע השנים שעברו מ-21 מיליון דולר ל-48 מיליון דולר בשנה הבאה, ומספר ההופעות גדל מ-60 למאה. הקו המנחה את בית האופרה בלוס אנג`לס הוא כי מחצית ההפקות המועלות בעונה אחת יהיו חדשות, פי שתיים מהממוצע של בתי האופרה בארה"ב.

"משום שאינני יכולים לעשות זאת לבד," הטעים בייצר, "אנחנו מחפשים שותפים בכל העולם, ולאחר היכרות ממושכת עם חנה מוניץ נמצאה הדרך למסד את שיתוף הפעולה עם האופרה הישראלית, כתכנית עבודה לטווח ארוך."

ההפקה של "שמשון ודלילה" תועלה על ידי האופרה הישראלית ובניצוחו של אשר פיש גם בלוס אנג`לס, באוקטובר 2005, במסגרת הסדרות למנויים שם.

בהופעת הגאלה בלוס אנג`לס יופיע על פי התכנון פלאסידו דומינגו, שהחל את הקריירה הגדולה שלו בתל אביב, באופרה של אדיס דה פיליפ. בין התפקידים ששר אז היה גם תפקיד שמשון, שאותו שר בעברית.

"שמשון ודלילה" תהיה ההפקה המשותפת השנייה בין שני בתי האופרה האלה, החוגגים בעונה הבאה את עשרים שנותיהם. בעוד שלושה חודשים תועלה כאן האופרה "הנערה מהמערב" מאת פוצ`יני, ובהמשך יהיו אלה "הליצנים" מאת ליאונקאווואלו, בבימויו של פרנקו זפירלי, ו"אביר הוורד" מאת ריכארד שטראוס, שאותה יביים השחקן הגרמני מקסימיליאן של.

באותו ביקור תועלה גם האופרה הישראלית החדשה "מסע אל תום האלף" שהמלחין יוסף ברדנשווילי משלים בימים אלה את חיבורה יחד עם הסופר א.ב. יהושע. האופרה הזאת תועלה בבכורה עולמית בעוד שנה, בבימויו של עומרי ניצן ובניצוחו של גארי ברתיני.


"שמשון ודלילה" מתוך ראייה דוקומנטרית

רוב מסיבת העיתונאים יוחדה למפגש מסקרן עם הבמאי ויליאם פרידקין, שהכריז על עצמו מיד בתחילת דבריו "אני יהודי, נולדתי יהודי ואמות יהודי", ואף הוסיף בחיוך "כמו ישו. ואולי מל גיבסון יעשה גם עלי סרט".

פרידקין הגיע לעולם האופרה כתוצאה ממפגש עם המנצח זובין מהטה, ב-1966. מהטה הציע לו לביים אופרות, כפי שבמאי קולנוע ותיאטרון אחרים עושים, ופרידקין הסכים רק אם מדובר באופרות של אלבן ברג, "ווצק" או "לולו". מהטה לא נבהל, כפי שפרידקין קיווה בסתר לבו, ואף קבע בו במקום כי הם יעשו זאת באביב 1999, במסגרת פסטיבל המוזיקה של מאי בפירנצה.

ההצלחה שזכה לה עודדה את פרידקין להמשיך לביים אופרות ובלוס אנג`לס עצמה ביים את "ג`אני סקיקי" מאת פוצ`יני ואת "טירת כחול הזקן" מאת בלה ברטוק.

פרידקין רואה את תפקידו כמשרתם של המוזיקה ושל המנצח. "האתגר שלי הוא למצוא את הרלבנטיות לקהל של ימינו ביצירות שכבר הוכיחו את עצמן ועמדו במבחן הזמן," הוא אומר. "תפקידי לתת לקהל את הרצון להאזין למוזיקה ולשמוע אותה כאילו בפעם הראשונה".

פרידקין הסביר כי כמו בסרטיו הוא ינסה לביים את "שמשון ודלילה" מתוך ראייה דוקומנטרית, שאפיינה את דרכו הקולנועית מאז סרטו הראשון שהיה דוקומנטרי, ועד אחרון סרטי העלילה שביים. לדבריו יש באופרה הזאת חומרים המצויים במציאות של חיינו – גאווה, נקמה, אהבה ובגידה – שלא לדבר על כך שדלילה היא פלישתית – אבל את אלה הוא רואה כמטאפורה ולא כמראה למציאות.

משום כך הוא מאמין שהמסרים המצויים באופרה ידברו אל הקהל היהודי בארץ ובלוס אנג`לס, גם בלי שייתן להם פרשנות פוליטית אקטואלית, אלא "מתוך ראיית עולם יהודית, וכמו בכל מה שאני עושה, גם באופרה הזו אנסה לדבר על בני אדם ולא על סמלים".

כל הקהל בכה

בנקודה זו שב פרידקין אל סרטו של מל גיבסון, וציין כי לטעמו זאת יצירה קולנועית גדולה וטובה, "וזה למרות שאינני סובל את גיבסון האיש ואינני מעריך את עבודתו עד כה", הוא מדגיש. לדבריו הסרט על ישו איננו אנטישמי, אלא ביטוי פילמאי חזק על סובלנות, מחילה, ייסורים וכאב.

את הסרט ראה בהקרנה מסחרית רגילה וכשיצא מהאולם בסופו, הוא מספר, "הייתי עד למשהו שמעולם לא חוויתי קודם – כל הקהל בכה. עמדתי מול גבר שחור גבוה שלא הכרתי ופשוט התחבקנו, הרגשות סערו".

ואם לא די בכך, הרי גם כיוצר בעצמו יש לפרידקין מילה טובה לומר לגיבסון ולסרטו: "אם הייתי יכול ליצור יצירת אמנות שתחבר כך בין אנשים, הייתי מאד גאה בה. אנחנו יוצרים בכדי לגרום לאנשים להתרגש, ובזה גיבסון הצליח".


08/04/2004   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע