ליא קניג, יעקב כהן ודביר בנדק משקיעים את מיטב כישרונם כדי להחיות מחזה ישן שהחמיץ מעט ברבות השנים
הביטוי הפיזי והקולי של ההזדקנות
אחרי חצי שעה די משעממת וצפויה בכל מהלכיה, בנקודה שבה מיס דייזי הגאה מאטלנטה נחשפת באיוולתה בגלל קופסת טונה, התעורר משחקם של ליא קניג וחבריה, עלה מדרגה והחל לטפס מתמונה לתמונה במעלות כישרונותיהם. זה היה צפוי, כמובן – שהרי לשם כך גייסו את המחזה הזה מהבוידעם, וככל שההצגה התקדמה אל תמונות הסיום שלה הם הצליחו לרגש. כמעט עד דמעות.
ובהחלט היה ממה להתענג בתחום המשחק. ליא קניג התחילה את המהלך של נסיעתה כמיס דייזי בת 72, אחרי תאונת דרכים שמאלצת אותה לקבל מכונית חדשה וגם נהג. זה לא לרוחה, וקניג איננה מחמיצה שום ניואנס שיבהיר זאת לבנה, בגילומו החם של דביר בנדק, ואם כל הבנים יהיו מסורים כמוהו עד הסוף, כדאי להורים להאריך ימים עד גיל 97 לפחות, כמו מיס דייזי. שם כבר שחה קומתה של קניג, תהליך שהחל כמה תמונות קודם לכן, והמרתק במשחקה הוא הביטוי הפיזי והקולי של ההזדקנות.
לצדה, נהגה הוק, במשחק רגיש מאוד של יעקב כהן שהשכיל להתגבר על התנועה המלאכותית – ועל ההליכה האיטית המיותרת שנכפו עליו. זה היה מסרבל ומאט, אך בעיקר זה היה מיותר בגלל שכהן ביטא את כל הנדרש בדיבור רך, בעיניים נוצצות ובלב חם שלא היה יכול שלא להמיס את לב מיס דייזי.
איציק ויינגרטן ביים את ההצגה, וברור כי הוא שותף למחמאות על המשחק שעיצב עם שלושת השחקנים שלו. עם זאת, נראה כי ויינגרטן שגה בקביעת הקצב האיטי מלכתחילה כך שלא היה כמעט הבדל בין זה של תחילת ההצגה להמשכה. אחד הגורמים לכך היא ההחלטה לעצב את המכונית באמצעות תאורה שיצרה על הבמה מלבן מואר רחב יותר מאוטובוס, ושתי קוביות קטנות יחסית כמושבים. מאחור, משום מה נפתח מה שאמור לסמן חלון אחורי של המכונית – אלא שדבר לא נשקף בעדו.
השילוב בין ההתנהגות כמעט ריאליסטית של קניג וכהן בשעת הנסיעה (בהדרכתו של יורם בוקר) ובין העיצוב המופשט לכאורה של המכונית גיחך את העיצוב הבימתי הסביר של פרידה שהם מעבר לנחוץ. ובהזדמנות זאת כדאי היה גם לספק לקניג נעלי בית, לתמונות הבית, וגם לשנות את הנעליים לעת זקנתה. לפחות אותן, אם לא את החלוק, ובמיוחד נוכח השמלות היפות שדליה פן עיצבה. מאיר אלון עיצב תאורה סבירה ואת פסקול המוזיקה והאפקטים עיצב שמואל נויפלד בשיתוף עדי גולדשטיין. אחרון ברשימת שותפי היצירה של ההצגה הוא התרגום המצוין של דניאל לפין.
בסופו של דבר, למרות ההסתייגויות שצוינו או אחרות הצגת "הנהג של מיס דייזי" נותנת לנו טרמפ מהנה אל כשרון המשחק המשובח של ליא קניג, יעקב כהן ודביר בנדק.