הקומדיה האנושית נוסח גוגול בחאן הירושלמי מתהדרת בגרסה מסוגננת ובקריצה מתוקה של כל העושים במלאכת הצגתה
לוין-גוגול
כאשר אומרים כי תלבושות המתחרות זו בזו מי יפה ומצחיקה יותר, כמו אלה שעיצבה דליה פן להצגת "נישואים" בחאן הירושלמי, גונבות את ההצגה לשחקנים הלובשים אותן – אפשר לחשוב שהדבר מעיד על חולשתם או על כישלון. ולא היא, במקרה הזה, כאשר הקומדיה הקלאסית של ניקולאי גוגול נולדת מחדש בבימויו של אודי בן משה, ובסיועם של כל השותפים שלו על הבמה ומחוצה לה. המחמאה המודגשת לתלבושות באה להגיד כי מחלצותיה של ההצגה מעידים על הטמון בה, וכי ההנאה הצפויה לקהל היא מלבר ומלגו (גם מבפנים וגם מבחוץ).
גוגול הרוסי שוכן כבוד על מדף הקלאסיקה של התיאטרון בזכות שני מחזות – "הרביזור" ו"נישואים", והעיבוד הבימתי של הסיפור "האדרת". חנוך לוין הכיר אותם היטב, ואפשר לומר כי אימץ למחזותיו דמויות רבות שגוגול יצר ואשר מבעד לנלעג ולקומי של קיומן מציצה החמלה האנושית, והצחוק נוכח הנבזות האנושית, בא מאהבה עמוקה לאדם. ההצגה שביים אודי בן משה מאירה ברגעים רבים את הקשר הסימביוטי בין שני המחזאים.
הקשר הזה ניכר גם בעברית של התרגום המצוין של רבקה משולח (בסיועו של מיכאל טפליצקי), ומקבל את ההדגשה הראויה של התפאורה היפה של סבטלנה ברגר שבמרכזה חלון גדול, ממש כמו החלון שעיצב רוני תורן להצגת "הרומנטיקאים" של לוין שהועלתה בקאמרי לפני כשש שנים בבימוי של מיכה לבינסון. חלונות של הזדמנויות, שנועדו להיות מוחמצות והן מאירות מראש ובדיעבד את הקיום העלוב והנבזה של גיבורי המחזות. התאורה של רוני כהן מדגישה היטב את מה שמסתתר שם בחוץ, ויש גם נגיעות-מוזיקליות מקסימות של יוני רכטר (עם קריצה משלו ל"צלילי המוזיקה"), ברקע, אך בעיקר עם כמה משפטים קצרצרים שהשחקנים שרים אותם כמו מיני-אריות אופראיות.
הכלה הלהוטה ומחזריה
עלילת "נישואים" פשוטה למדי. פקיד בכיר מתלבט אם להתחתן אם לאו, ומריץ שדכנית בחיפוש אחרי כלה ראויה. כאשר זו נמצאת סוף סוף הוא שב ומתחמק מהכרעה עד שמגיע חברו הטוב, שעתה זה גילה את אכזבתו מנישואיו הטריים, ומביא אותו למפגש פנים אל פנים עם הכלה המיועדת, דודתה ושלושה מחזרים אחרים המשחרים על פתחה. הכלה להוטה, שמלת החופה כבר מוכנה מזמן, והחתן שרוצה-אבל-פוחד, מנצל את הרגע המתאים וקופץ מבעד לחלון.
אודי בן משה ביים הצגה מסוגננת מאוד, מעט אטית מלכתחילה, המתגברת בהדרגה אל שיאה בתמונת המופת של המפגש בין כל הדמויות, ושבה אל מהלכה בדרך אל הפינאלה העגום. עיקר הישגו הוא בעיצוב המשחק של צוות שחקני החאן, החל בארז שפריר המצוין כחתן-בעל-כורחו, ועירית פשטן המרתקת בתפקיד הבתולה הנותרת ככלי ריק במקום להיות סוף סוף כלה בחופתה.
לצדם בולטים פלורנס בלוך כשדכנית המעטרת את דבריה במחלצות-צרפתית, וניר רון בתפקיד החבר שמחמיץ את ההזדמנות לגנוב לה את תהילת השידוך המוצלח. שרון שטרק עדינה אך דקדקנית בתפקיד הדודה, ויהויכין פרידלנדר מצליח להפיק יש מאין משתי דמויות המשרתים שהוא מגלם. ומי שמשלימים להפליא את חגיגת המשחק הם לירון ברנס כמחזר גדל גוף, יואב היימן כמחזר קצת ביישן שרוצה להתחתן עם משהו קצת צרפתי, ואודי רוטשילד, כקצין בחיל הים המחזר בהתלהבות בלתי נלאית כאילו מדובר בקרב ימי גדול.
"נישואים" היא, בסיכומו של דבר, הצגה טובה לימי הקיץ החמים.
16/07/2007
:תאריך יצירה
|