פסטיבלים - "חורף החלונות האדומים"

מחזה מעניין אך בעייתי המועלה על ידי בוגרי בית צבי במסגרת "הבמה השלישית" מעניק הזדמנות נאה לבמאי ולשחקנים לבטא את כשרונם ויכולותיהם

מה רצה המחזאי

אדם ראפ הוא אחד הקולות החדשים בתרבות האמריקנית החדשה. הוא מחבר רומנים, מחזות, תסריטים, במאי וחבר להקות מוזיקה פופולריות. בשנה שעברה, אחרי שכבר זכה בפרסים ומלגות לרוב על ספריו ומחזותיו הרבים, הוא עשה את הצעד הגדול קדימה עם המחזה "חורף החלומות האדומים" שאף זיכה אותו בפרס "אובי" של האוף-ברודוויי.

המחזה מנסה לצייר באמצעות שלוש דמויות תמונה של מערכות יחסים אבודות עם שרידי תקווה, לכאורה, למשהו טוב יותר. המערכה הראשונה מתרחשת בבית מלון באמסטרדם, שם אנו פוגשים תחילה את מאט, מחזאי "מבטיח", מיואש למדי, שלא קיים יחסי מין עם אישה כבר שלוש שנים מאז שחברתו עזבה אותו לטובת חברו הטוב ביותר, דייויס, ואף נישאה לו. דייוויס הוא הדמות השנייה שראפ מביא לבמה, ועמו כריסטינה, זונה צרפתית שתפס ברחוב החלונות האדומים, ולאחר שבא על סיפוקו עמה החליט לגייס אותה לטובת חברו. מאט נדלק מהר, תחילה במין מבוכה מגמגמת, ואחר כך בתחושה שהנה סוף סוף נמצאה לו הגאולה הרגשית והפיזית למצוקה שכמעט הביאה לניסיון ההתאבדות שלו בתחילת המחזה.

אבל אחרי ההמראה של המערכה הראשונה, המסקרנת והמבטיחה נוחתת המערכה השנייה מחוץ למסלול ומותירה תחושה שהמחזאי לא ידע בדיוק מה הוא רוצה לספר באמצעות שלוש הדמויות שיצר, או מה הוא רוצה שהצופה ייקח עמו בצאתו מהאולם. המערכה הזאת מתרחשת כעבור שנה בדירתו של מאט בווילאג`. כריסטינה מגיעה במפתיע, אך לכאורה איננה זוכרת דבר ממה שהיה באמסטרדם. זאת הנקודה שבה מתחיל המחזה לסגת לאחור, שלב אחר שלב, באמצעות פתרונות דרמטורגיים מלאכותיים, לא מוסברים ולא משכנעים.

הבימוי והמשחק מחפים על החסר

עם זאת, מעלתו הברורה של המחזה היא בדיאלוג הישיר והקולח המייצג את הדור האמריקני ה"אינטילגנטי" העכשווי, על תחושותיו, בלי לנסות ליפות או לתאר אותן במושגים מלאכותיים. עיצוב הדמויות, עם זאת, לוקח בחסר, ומטיל על הבמאי והשחקנים למלא חסרים רבים. הבמאי עידו רוזנברג, שהוא גם מעצב התלבושות והעורך המוזיקלי, עמד נכונה על הבעייתיות הזאת, וניצל היטב את נתוניהם הטבעיים של שלושת השחקנים שלו כדי להתגבר על מה שהמחזאי לא נתן לדמויות שלו.

גלעד שמואלי הוא מאט המיוסר, האניגמטי, כמעט בולמי, שנאחז בשולי התאהבות כדי לפרוח, במערכה הראשונה, והוא כואב ומכאיב במערכה השנייה ובמיוחד בסיפור פולחן השמלה האדומה שהוא משמר כדי לקיים את תשוקתו. ניר גרינברג תוסס ומתסיס בתפקיד החבר דייוויס, והוא בוטה מאוד במפגש השני שלו עם כריסטין. ליז רביניאן נפלאה בעיצוב המצוין שמעניקה לשתי הדמויות השונות השוכנות בדמותה של הצעירה האחת – היא כריסטינה מפתה ומשעשעת, במידה הנכונה, במערכה הראשונה והיא כריסטין אבודה-טרגית מבלי לגלוש למלודרמטיות במערכה השנייה.

ניב מנור עיצב תפאורה יעילה, שבשינוי קל הופכת מחדר במלון באמסטרדם לדירת סטודיו בווילאג`, ויעקב סליב עיצב תאורה עניינית. דנה דוניץ הכינה קטע וידיאו החותם היטב את המערכה הראשונה. שושיק שני הדריכה את השחקנים בהגשה בהירה ונקייה של הטקסט.

בסופו של דבר, "חורף החלונות האדומים" מאפשר לבמאי בראשית דרכו ולשחקנים צעירים להתנסות בהפקה עצמאית. זאת הדרך שמתאימה לבוגרי בתי ספר למשחק היוצאים אל השוק המקצועי האכזר.