לכל המשפחה

הצגות ליצנות הן חיזיון מאתגר מאוד של המבצעים ושל הקהל גם יחד, ומבחנה העליון הוא אם היא  מגיעה לרמה שבה האנושי והפיוטי מתחרים כשווים מול שווים באבסורדים, בתעלולים ובקריצות הברורות שמיועדות לעורר צחוק רועם. לכאורה אין פשוט מזה. איפור, תלבושות, תאורה, אבזרים וסיפור פשוט מריצים את העבודה של במאים ושחקנים בתאוצה גוברת מרגע לרגע.
 
סופי מוסקוביץ` החליטה להמר על כשרונו של אחד מתלמידיה המוצלחים, אלכסיי גבריאלוב, שכינויו לושה, ונתנה לו חמישה מתלמידיה שיסיימו השנה את לימודיהם. היא לא הסתכנה יותר מדי, אם אינני טועה. ראיתי אותו בהצגה שלה "טרטיף", כשהיה עוד בתחילת מהלך לימודיו אצלה, ולא היה אפשר להתעלם מנוכחותו הליצנית, גמישותו וטוב-הלב שנשפך מפניו היו אז חשופים. ליצן במיטבו.
 
וכשרואים את "זהו" אשר לושה זה יצר עתה ככותב, במאי, עורך מוזיקלי (עם הרבה טום ווייטס הנהדר) ומעצב חלל הבמה – ברור כי ההימור שלה השתלם. לא רק שיש לה עתה תלמיד שיוכל לתרום לדורות הבאים בבית ספרה, אלא שיש כאן גילוי של כשרון בימתי מבטיח, בעל עין טובה, רעיונות טובים והשפעה מצוינת על התלמידים.
 
במרכז העלילה המתנהלת ללא מילים ניצב נווד אלמוני. הוא ניצב בתחנה שהרכבת עוברת דרכה אך היא  איננה עוצרת שם. משם מתפתחים רסיסי רעיונות ליצניים-אנושיים - אולי כציטוטים או אזכורים של  בקט, אולי אפילו קצת מברכט – ובלי ספק גם מווייטס ובהשראת אמני הקרקס הרוסיים הגדולים. תעלולי משובה לכאורה מציאותיים ואולי רק סתם תעתועי דמיון שהנווד נע ונד בתוכם, חולם כצ`פלין, מתחבט כבאסטר קיטון, ומעורר אמפטיה נוסח פליני. דניאל בוצר המגלם אותו הוא הנווד המוחלט, המושלם. עיניו וצפצופי קולו מבטאים חוויות ורגשות לא פחות כשהוא מצחיק ומשעשע.
 
שותפיו לחגיגה הקטנה הם סמדר חרפק המקסימה כילדה מפונקת שהיא ספק ילדותית-פוחדת ספק מתבגרת-מתאהבת, דניאל ארליך כמלח השיכור שמביא את ישועת הבקבוק לבדידותו שלהנווד, בעוד זוגתו השמנה והעסיסית, בגילומה החושני של גניה סנופ, רודפת אחריו, מנסה להפריד בינו לבין הבקבוק, ובעצמה מתחברת אל בדידותו ועצבותו של הנווד. ואחרון, אולי השותף האופטימלי של הנווד, הוא עידן בוסיאן המצויאן בתפקיד הפרופסור,שמחפש גם הוא אחר איזו תחנה שיוכל להמריא ממנה למקום אחר.
 
פנסי התאורה של ג`ודי קופפרמן הוסיפו ממד צבעוני רגיש שהדגיש את העומק האנושי, יוליה טגיל עיצבה תלבושות נהדרות, וסטוארט קינגסטון היה היועץ והמדריך לענייני ליצנות.
 
וכך, תחת הנחייתה האמנותית הכוללת של סופי מוסקוביץ` עצמה, יצר לושה הצעיר הצגה משיבת נפש המיועדת לכל בני המשפחה, ואני יכול לתאר את הסבא מספר אחריה לנכדים הנלהבים על אמני הקרקס של ילדותו אשר לושה מחיה יפה כל כך את מסורותיהם.