הצגת "שד היער" המועלית בתיאטרון קרוב, לציון מאה שנים למותו של אנטון צ`כוב, היא הזדמנות נדירה להתוודע אל מחזה מוקדם של המחזאי הרוסי, ובה בעת אל מהלך דרמטורגי בפני עצמו. כי כן "שד היער" הוא גרסה מוקדמת (בשמונה שנים) למחזהו "הדוד ואניה".
"שד היער" נכתב ב-1889, והוא במופגן קומדיה סאטירית למדי על אהבה ועל החברה הרוסית. בראייה לאחור הוא נראה כטיוטה ראשונה – וככזאת היא מוצלחת למדי – למה שייחשב ברבות השנים כיצירת מופת. יש בה דמויות שצ`כוב מחק או איחד או החליף באחרות או העביר למחזה אחר ("גן הדובדבנים"), ואין בה חדירה מהותית ועמוקה אל נפש האדם ומכאוביה.
אבל בעיקרה, עלילת "שד היער" חופפת את זו של "הדוד ואניה", ובמרכזה מערכת יחסים בין העירוני לכפרי, בין הקידמה לאיכות הסביבה, בין הדור הצעיר לדור האבות. ויש בה אהבה במראות מתחלפות, של תשוקה ואכזבה, של בזבוז ונאמנות, ושל שמחת נעורים.
ניקו ניתאי עיבד וביים את המחזה במשובה התואמת את רוח המחזה, כשהוא מדגיש את יסודות ההומור והספרטניות, מבלי לאבד את רגעי "הדרמה הגדולה" של ז`ורז` (ששמו הצרפתי יתחלף ברבות הימים בשם הרוסי ואניה) ותשוקתו לילנה, אשתו הצעירה של הפרופסור ממוסקבה, שהיה בעלה של אחותו שמתה.
ניתאי גם ידע להבליט היטב שתי דמויות מרכזיות ב"שד היער". הדמות האחת היא סוניה, אחייניתו של ז`ורז`, והדמות האחרת היא זו של פדיה, בנו של בעל אחוזה לשעבר, שהוא הרוח החיה באחוזה של הפרופסור. דמותו של פדיה, אגב, תיטמע בסופו של דבר ב"הדוד ואניה" בתוך דמותו של אסטרוב, הרופא הנאבק על הצלת היערות, ואשר כינויו הוא שד היער. במחזה המוקדם הדמות הזאת קצת מטושטשת.
העיצוב הבימתי היפה – מסכים בגווני ירוק – של דני בילינסון, עם תאורה אפקטיבית מאוד של יעקב סליב ותלבושות מצוינות של לאה שץ, בצירוף המוזיקה מלאת האווירה שכתב וערך איסר שולמן יצרה זירה נוחה מאוד למשחק הלהקה כולה.
יוני זיכהולץ האנרגטי גילם בתנופה את תפקיד פדיה, הילה רביב היתה פשוט נפלאה בתפקיד סוניה, אורי אברהמי רגיש ועדין וכואב בתפקיד ז`ורז`, אלברט כהן היה פרופסור קפריזי במחוות ובטון דיבור מדויקים מאוד, שמואל וולף היה חם ולבבי, בתפקיד ואפליה, המפעיל השכיר של טחנת הקמח, ומוסקו אלקלעי היה עסיסי מאוד בתפקיד בעל האחוזה שירד מנכסיו אך לא מנדיבותו.
מרב שפר הייתה טובה בתפקיד כפוי טובה למדי של יילנה, וכך גם לירון לבו בתפקיד הלא מגובש עדיין של אסטרוב. את האנסמבל השלימו עוד שירלי קייזר בתפקיד אהובתו הבכיינית של פדיה, רות פרחי בתפקיד אמו הזקנה של ז`ורז`, רם רחמים בתפקיד בעל האחוזה המבקש לרכוש את אחוזת הפרופסור, ועמית רוזנברג כמשרתו.
"שד היער" איננו מחזה שמרבים לראותו. בתיאטרון הרפרטוארי מעדיפים להעלות את "הדוד ואניה" ובפרינג` מעדיפים להעלות מחזות חדשים. תיאטרון קרוב ניצב בתווך, וראוי לברך על יוזמתו להציג את המחזה הזה, ואפילו אם רק כהזדמנות להתוודע אל סדנת היצירה של צ`כוב.
צבי גורן
23/05/2004
:תאריך יצירה
|