אתלטיות וזרימה תנועתית

אינני חסיד של דברי הסבר מפותלים למחול. למען האמת, לא פעם ההסברים האלה שהכוריאוגרפים מרעיפים על התקשורת או בדפי התכנייה  גורעים יותר משהם מוסיפים. כמו מים רבים ההולכים אל הים, כך גם המלים היורדות כמטר בטקסטים האלה יוצרות מטען ציפיות שרק לעתים נדירות נענה עד תום. זה כך כאשר מדובר ברעיונות מופשטים ועל אחת כמה וכמה כאשר התנועה מופשטת, נטולת עלילה או ביטוי מוחשי של אותם רעיונות.
 
משום כך הצופה – והמבקר אף הוא – צריך להחליט עם מה הוא מתיישב באולם ובאיזה עיניים להביט ביצירה הנרקדת על הבמה. עצתי הטובה ביותר לכל מי שיבוא ל"התבוננות" של להקת ג`ינוליה, מלהקות שלום ישראל אשדוד שיסד ומנהל חיליק ג`ינו, להתעלם מכל ההסברים הרעיוניים, להסתפק בשם היצירה, להתבונן במתרחש בה, ולהתרווח ברעיונות התנועה היפים של הכוריאוגרף יוסי תמים, וליהנות מקבוצת רקדנים מעניינת.
 
היצירה בנויה מ-15 קטעים קצרים רציפים, נוגעים זה בזה, מתפתחים, ובסופו של המופע יוצרים שרשרת אסוציאציות חזותיות שיוצרות הגד אישי – לכל צופה והמטען שלו. אופי התנועה פראי לעתים, ואחר כך מתחלף בפיסול אסתטי ורך של גוף הרקדן או הרקדנית, בקטעי סולו, דואטים, שלישיות והרכבים נוספים שיוצר תמים עם ארבע הרקדניות – עומר צרט, עדי יערן, מורן אביטל וקטי גורדובר ושני הרקדנים – אשר גלמן וסשה אנגל.
 
בקטעים מסוימים יש אזכור מעניין של סוג התנועה המאפיין להקות כמו "פילובולוס" – שילוב של אתלטיות, זרימה תנועתית, והשתרגות בין-רקדנים. אבל לשמחתי דווקא הקטעים האלה היו רבי הבעה, בעלי יופי תנועתי ומיצוי טוב של יכולות הרקדנים, ובעיקר של שני הרקדנים הגברים.
 
ירון ז`ינו עיצב תלבושות טובות ונוחות ויובל תירוש קול יצר תאורה קסומה. יוסי תמים, אשר גלמן וסשה אנגל יצרו את המוזיקה ובמופע נכללו קטעי טקסטים באנגלית, בגרמנית ובעברית שככל הנראה יצרו מטען כלשהו לכוריאוגרף ולרקדנים אבל עבורי היו מיותרים או מופרכים, ואפילו מרתיעים ממש כמו דברי ההסבר הנלווים ליצירה. לעומת זאת, בתחילת המופע גם שולבו קטעי וידיאו מעניינים של דוד בן-זינו, סשה אנגל וגיא יחיאלי, שהוסיפו ממד עומק מסקרן.