מתח בשלבים

אין זה סוד שאחד הקשיים הניצבים לפני מחזאים הכותבים דרמות מתח טמון בבחירת האמצעים שישמרו את עניינו של הקהל בכסאות עד הסיום ואפילו אם הכל ברור עוד לפני עלות המסך הראשון. הטובים בהם יוצרים מצבים חדשים ומפתיעים, שולפים שפנים משרוולי הדמויות, ומסבכים את העלילה כך שברגעים מסוימים כל מה שאנו יודעים נמוג כלא היה.
 
ב"בודדה באפלה" הטכניקה של המחזאי פרדריק גוט מתחילה בבחירה להציב במרכז המחזה אישה עיוורת, שאיננה יכולה לראות את שלושת הפולשים המחפשים בביתה בובה ממולאה בסמים, ומאיימים עליה ועל בעלה. האפלה היא, כמובן, מצבה הטבעי, וכדי להתגבר על הסכנה היא חייבת למצוא דרך לעוור את השלושה, כך שנסיונה באפלה יגבר עליהם ב"עוורונם" הכפוי. אמצעי נוסף של גוט הוא חוש הומור דק, המתבטא בין השאר בהצבת סיוע לעיוורת, ולפתרון התעלומה, בדמות ילדה שכנה מעצבנת שראייתה לקויה והיא נזקקת למשקפיים ונעלבת כשמכנים אותה משקפופרית.
 
הבמאי והמתרגם יגאל זקס היטיב להבין את הנקודות האלה, והדגיש נכונה  את רגעי ההומור תוך שמירה על האיזון ביניהם לבין הדרמה המתפתחת לקראת שיאה במערכה השנייה. כך הוא גם הצליח לעצב את מרכיב המתח בשלבים, מהקל אל הכבד ולמקד את תשומת הלב אל הדרך שבה יגיע אותו סוף ברור מראש.
 
האמצעי העיקרי של זקס כבמאי הוא המשחק, ובנקודה הזאת הוא הרכיב צוות מנצח, ובראשו סיוון כרטשנר המרשימה בתפקיד סוזי העיוורת, שידעה לעצב דמות מלאה, טבעית, מבלי לשחק את עוורונה. למעשה היא גם זו שבנתה במשחקה את מרכיב המתח, החל מסממן ראשון לחשדותיה וכלה בתושייתה איך לגבור על הפולשים.
 
לצדה, ואפילו כגונב-הצגה מבריק, דיוויד לוינסקי כראש הכנופיה, שמחליף זהויות, משתעשע בשותפיו, לוכד אותם ברשתו ומגיע אל היעד שלו מוכן לכל מעשה שיידרש. לוינסקי שינה קולות, צורות ביטוי, מחוות גוף, ותמיד שמר על הדמות המאיימת שמתחת למסכות שלו.
 
שי אגוזי, לעומתו, בתפקיד מייק, שהוא הנושא ונותן העיקרי עם סוזי, עיצב יפה דמות מעניינת ומסקרנת של אלימות נרמזת, שסדקים אנושיים קטנים נפערים בה ככל שהדיאלוג שלו עם סוזי מתקדם לעבר נקודת האל-חזור. שרון פרידמן היה יעיל וענייני בתפקיד הפושע השלישי, ובועז קונפורטי היה טוב בתפקיד הקטן של בעלה של סוזי. מאיה קורן, תלמידה בתלמה ילין, לא התאמצה במיוחד כדי לגנוב קצת את ההצגה בתפקיד הילדה השכנה. זה בא לה טבעי להיות מאיימת ואלימה ופחדנית ונלהבת.
 
ניב מנור עיצב תפאורה טובה לבמה הזעירה של אולם מופת ברמת גן שבו מועלית ההצגה, ויעקב סליב הצליח לעצב תאורה טובה כל זמן שהיה בה צורך. דלית ענבר עיצבה בפשטות את התלבושות.
 
בסיכומו של דבר "בודדה באפלה" היא הצגה טובה  ומהנה של מחזה כתוב היטב.