פסטיבלים - האלמנה העליזה – משומשת, יד שנייה, מיותרת

יש כמה דברים שכדאי לדעת כשהולכים לראות את "האלמנה העליזה" של פראנץ להאר באופרה הישראלית החדשה - זאת יצירה נחותה בז`אנר שלה, יש בה פטפטת מתמשכת ובדיחות שטוחות, הכוללות שימוש אקראי בעברית "כדי להצחיק". כדאי גם להיות מוכנים לשתי הפסקות ארוכות מדי, שמאריכות את האירוע לכמעט שלוש שעות מיותרות.

כל זה כמובן אולי לא היה צריך להפריע אם היה מדובר בהפקה מופתית של יצירת מופת שחשוב להעלות אותה למען השכלתם של שוחרי האופרה בארץ. אלא שזה ממש לא כך.

צוות הזמרים, ובעיקר זמרי האופרה הישראלית, עשה את המוטל עליו, אבל אף אחד לא הפגין סיבה מספקת ליבוא הזה. גם לא שני הכוכבים מחו"ל, מרגריטה דה ארלנו האמריקנית ופטר אדלמן האוסטרי, שהיו בסדר, ובעיקר נראו טוב.

מקהלת פילהרמוניה נקלעה לאחת משעות השפל שלה, ורקדני בת-דור היו הביכו, כאילו הם במבחן כניסה ל"שיקגו" העתיד לעלות על אותה במה בעוד חמישה חודשים.

במפתיע, גם התזמורת הסימפונית ראשון לציון נשמעה חיוורת ונטולת חיות, "בזכות" ניצוחו היבש של המנצח גוידו מנקזי.

התפאורה אמנם השתפרה ממערכה למערכה, אבל איש לא חשב שצריך לעשות לה מקצה שיפוצים ולכסות על כתמים, שריטות, קרעים. ככה לא מוכרים סחורה, אפילו אם היא יד שנייה (התפאורות הובאו מבית האופרה של וינה, שם היא הופקה אי-פעם).

החלק היפה בתפאורה היו שתי תמונות מוגדלות של תמרה דה למפיקה שנתלו במרכז הקיר האחורי במערכה הראשונה ובמערכה השלישית. דה למפיקה הנחשבת לציירת חשובה מתקופת Art Deco. בתכנייה שמה אמנם מופיע, אבל משום מה תיארוך היצירות נקבע ל- 2003, בערך 74 שנים אחרי שציירה אותן, בצעירותה, ו-23 שנים אחרי מותה.

וחוץ מזה לא כדאי לרכוש את התכנייה, גם משום שפעת היומרות שיש בה, וגם משום שעורכיה החליטו שיש להעלים ממנה שתי עובדות הקשורות ב"אלמנה העליזה", גם אם בעקיפין: האופרטה הזאת הייתה חביבתו הגדולה של היטלר, אולי בגלל הבדיחות האוויליות ואולי בגלל מרכיב הלאומנות. בכל מקרה (וזה הפרט האחר ש"נשמט" מהתכנייה), היצירה ומלחינה היו שנים ארוכות מאוד ברשימת חרם השידורים של קול ישראל, יחד עם ואגנר, שטראוס ועוד, וכמובן, זמרת הסופרן אליזבת שווארצקופף שעשתה קריירה בימים ההם ובאופרטה הזאת.

ועוד פרט אחד קטן, מה זה קטן, זעיר, זוטא, שהס מלציינו בתכנייה: במערכה השלישית והקצרה תופס מקום נכבד ריקוד קאן-קאן לצלילי המוזיקה המוכרת כל כך של... ז`אק אופנבאך. עזבו את עניין היושרה שבאי הפרסום, שהרי מישהו עוד עלול להתחיל לאהוב את להאר, אבל גם בלי הקרדיט, כבר מזמן לא שמעתי איך קטע אחד קצר, ועוד יצירה "אורחת", משפיל כל כך את היצירה הארוכה והמארחת.

מועדי מופעים