נקמת הסליחה והפיוס

את היום הראשון של התיאטרונטו ה-18 במספר חתם, עבורי, השחקן הוותיק שלמה וישינסקי שהעניק את מלוא המשמעות האישית של אב ששכל את בנו לסיפורו האישי המומחז של באסאם ערמין ששכל את בתו. הנסיבות שונות, הרקע האישי שונה,  אבל במשך כשעה הם היו לדמות אחת.
 
עידן מאיר כתב וביים את המונודרמה "אל תעשה לי מסכן פה" על פי הסיפור של ערמין, איש פת"ח בעבר, שבתו אביר נהרגה מירי של חייל צה"ל. חודש אחרי האירוע הוא  מתיך את אבלו וכאבו לאמונה בדרך הדיאלוג, הדו קיום והשלום, והופך אותה למפעל חייו. הוא דוחה את האקדח שמניח על שולחנו בנו הזועם, השותק בתאוות נקם. אבל האב המתגעגע אל בתו היפה מחפש את הנקמה האחרת. זו של הסליחה והפיוס.
 
ברור כי כבר מלכתחילה הצירוף הזה של שחקן ישראלי המגלם דמות פלסטינית יוצר אמת בימתית מיוחדת. קל וחומר כאשר הדמות הפלסטינית, לא פחות מהשחקן המגלם אותה, נושאת עמה מסר של שלום.
 
לכל אורך המונודרמה וישינסקי מעצב דמות בימתית  מדויקת מאוד בכאבה ובמסר שלה, ניצב על רגליו ובקולו הרך, לרגעים כמעט בלתי נשמע, לרגעים מתכתי ורועם, פונה אל הקהל, בכיוונו של המחבר שישב בינינו, נרגש בעליל לא פחות מבן דמותו המשחק. משום כך, ויהיה הישגו המשחקי של וישינסקי רב ככל שהנו, המונודרמה הזאת חריגה במהותה, והיא פוליטית דווקא בעצם היותה אנושית, פרטית. 
 
אראל דר עיצבה את הבמה, מנחם דביר עיצב תאורה, עודד גדיר עיצב פס קול מוזיקלי, כולל שיר עם מירה עווד. 
  
קצת תמים קצת תמהוני

ההצגה הראשונה שראיתי הייתה סיפור שונה של מסע אישי אל הכאב והתקווה במונודרמה "בלון" של אלדד כהן שגם ביים . זהו סיפורו של מוכר בלונים בן שלושים, קצת תמים קצת תמהוני, שהתאהב בשדרנית גלי צה"ל וכדי לזכות באהבתה מלמד עצמו רפואה. יום אחד הוא מוצא עצמו מנסה להציל חיים, אך לשווא. הוא נעצר, נחקר, נשלח לאישפוז במחלקה הסגורה, ואחרי שלושה חודשים משתחרר ממנה.
 
גל פרידמן, מצוות ציפורלה, שאתמול בבוקר ליווה למנוחות את מורהו ניסן נתיב, מגלם ברגישות ובעדינות משעשעת את הדמות המיוחדת הזאת. בבימויו הרגיש של אלדד כהן שהוא גם פסיכולוג במקצועו, פרידמן  נראה כמי שהטיפול שזכה לקבל במחלקה הסגורה הותיר את סימניו הברורים בגופו, בתנועתו, באורח דיבורו המתון, ובעיקר בעיניו המשדרות את האושר החולף, את הכאב והסערה, ובעיקר את התקווה.
 
לילך שמולביץ עיצבה את התפאורה שעיקרה דוכן למכירת בלונים, גיא גלילי עיצב את התאורה, ואפרת אביב את התלבושת, עדי פז עיצב תנועה ויחזקאל רז את פס קול המוזיקה.