עיצוב מונולוגים תיאטרליים באמצעות השירה
ממש במהלך הימים שבהם התקיים התיאטרונטו ביפו, החלה לרוץ ברמת גן הצגת יחיד אחרת, שהייתה יכולה להעשיר את הרפרטואר של התחרות והתוספות שלה, ולצרף אליה מופע מוזיקלי אינטימי עתיר כישרון של שחקן אחד. ארבעים חמש דקות בלבד נמשך מסע הקסם שיצר עידו רוזנברג – כמעצב, כבמאי וכשחקן שמעלה אסופת קטעים מתוך מחזות זמר ושנסונים שמתארים סיפור אהבה.
רוזנברג הוא אחד מאותם בוגרים של בית הספר למשחק בית צבי שצברו ניסיון במגוון רחב של ז`אנרים, והוא מבני המזל שנקלטו מהר בתיאטרון הרפרטוארי – בהבימה ובבית ליסין, וכמובן בתיאטרון הספריה הנסמך על בית הספר שעיצב לו מגוון רחב של כלי ביטוי שבאמצעותם הא שב ומפגין את כשרונו.
עם זאת העלאת מופע מוזיקלי איננה עניין של מה בכך, למרות הניסיון שנצבר במהלך לימודיו. הד ליכולתו בתחום הזה נשמע לא מכבר בהצגת "נערי ההיסטוריה", כתזכורת למה שהפגין במחזות הזמר שהשתתף בהם בבית צבי – הוא איננו זמר ואינו רקדן אלא שחקן שיודע לשיר ויודע לרקוד כשצריך, ולעצב דמות בימתית ברורה.
במופע היחיד הזה הוא עושה בקטעים המוזיקליים הרבה יותר מזה. הוא חודר לתוך הטקסטים המילוליים והמוזיקליים וחושף את הנאמר בהם במבע קולי מרשים ובמחוות גוף, בעיקר בפניו ובידיו שהוא מעצב כפסל החוצב באבן. לכל מילה, לכל משפט ולכל מצב רוח יש הבעה מיוחדת לה. אין דברי קישור, למעט קטעי מוזיקה קצרים שמנגנת שחר גלזר המלווה אותו לכל אורך המופע בפסנתר. הוא מחליף תלבושות ובכל אחת מהן הוא יוצק גוף מותאם, קול אופייני, תנועה חדשה.
המופע נפתח אמנם בלהיט מוכר מתוך "קברט", אך כבר בו מצהיר רוזנברג על הדרך שבה יילך בהמשך, ואפשר לתאר אותה כעיצוב של מונולוגים תיאטרליים באמצעות השירה. בהדרכתה הקולית של דוקי עצמון הוא מצליח להפיק קול רב גוונים, הנע בין רוך עדין למתכתיות חדה, בעוצמות משתנות שכל אחת מהן משרתת את הנאמר ואת הדימוי שהוא מבקש ליצור.
בעיקר הוא מצליח לעצב באמצעות הקטעים השונים, ובעיקר "חי וקיים" ו"בואי נתחתן" של זונדהיים, "מרוב אהבה" של יוסי בנאי ומתי כספי, ו"מדלן" ו"הוואלס הראשון" של ז`אק ברל, דמות רציפה של בדידות. חיזורים, אכזבות, תהיות קיומיות, ופה ושם גם הומור עצמי. ומעבר לכל אלה הוא יוצר סיפור אהבה מרגש שמגיע לשיאיו עם "עלי שלכת" הכואב, אחר כך כבונוס נפלא עם "לב אילם" שהוא שר במלוא עצמתו הרגשית בליווי שפת הסימנים של החרשים.
אורי מורג עיצב את התאורה התיאטרלית מאוד. השירים כולם מוגשים בעברית יפהפיה של המתרגמים דן אלמגור, דניאל אפרת, אלי ביז`אוי, צביקי לוין, אהוד מנור, שוש רייזמן ויוסי בנאי.