קומדיה שחורה של סם שפרד הופכת לדרמה משפחתית קשה בהצגת תלמידי שנה ג` בבית צבי
מאבק בין נשר לחתול
סיפור עלילת המחזה מ- 1977 כולל מאפיינים טיפוסיים למחזותיו של המחזאי-במאי-שחקן האמריקאי סם שפרד, שהוא אולי האמריקאי ביותר בכתיבתו, ופופולרי לא רק בארצו.
כדרכו, ובשפתו המחוספסת שיש בה מגע קסום של פיוט וחלום, שפרד מתאר במחזה משפחה שגורלה נחרץ. הפעם זו משפחה שחיה בחווה מתפוררת, האב שיכור, אלים, נעלם וחוזר, והאם מחפשת מוצא מהמלכודת שלו. שניהם מנסים למכור את נחלתם, את הבית והאדמה, כדי להגשים חלומות בלתי אפשריים – היא חולמת על אירופה של תרבות, הוא חולם על מקסיקו כמקלט מהסתבכויותיו הכספיות ומבעלי חובו המאיימים. ילדיהם המתבגרים, ווסלי ואמה, הם לא רק עדים להתפוררות המשפחה אלא שותפים פעילים במהלכים המוקצנים. דמות אחת, טלה חולה בכלוב, הופכת בעל כורחה לסמל הטרגי של הדרמה שבשיאה מביא שפרד את משל הנשר והחתול הנאחזים זה בזה תוך כדי מאבקם במרומי הרקיע שממנו אין מוצא אלא התהום.
במקור נחשב המחזה הזה לקומדיה שחורה – הדרך המוכרת של שפרד להרחיק את קינותיו על התפוררות ערכים וחלומות. בתרגום העברי הטבעי של גיל ויינברג ובבימויו המרוכז מאוד הופכת הקומדיה השחורה לדרמה ייצרית. ההומור של שפרד נחשף בהצגה המצוינת כדרך ביטוי נוחה של גיבוריו להטיח את ראשיהם בקיר שהם עצמם בונים.
ויינברג התמקד ובצדק בעיצוב ארבע הדמויות ודמויות המשנה הנכנסות ויוצאות בבית המט ליפול (על העיצוב המצוין - זאב לוי). הבית הזה והפרטים שבו, ובמיוחד המקרר הישן והריק, הופכים בבימויו של ויינברג מתפאורה טובה למשתתף חי מאוד בדרמה. כך גם התלבושות שעיצבה אפרת מירב שמגדירות היטב את הדמויות הלובשות אותן, והתאורה של יעקב סליב המעצבת בדייקנות את האווירה הנואשת ואת החלומות הבלתי אפשריים שנטווים בתוך הבית.
ויינברג היטיב להדריך את שחקניו הצעירים, תלמידי שנה ג` המסיימים הקיץ את לימודיהם בבית צבי. מעיין וייסברג גוברת על גילה הצעיר ומעצבת דמות אמינה של האם, המתקשה לקיים את משפחתה תחת אלימותו ושכרותו של האב. אבי עדווי המגלם אותו אמנם אינו מסיבי דיו לתפקיד אבל הכנות שהוא מביא במשחקו, ובעיקר במערכה השנייה, מצליחה לחפות על כך.
מי שמחזיק את המשפחה בפועל, וכך גם את ההצגה, הוא איתן צלניק בתפקיד הבן המתבגר ווסלי. צלניק מגיש משחק רב עוצמה ומרגש מאוד, יוצר דמות מלאה במערכה הראשונה, שחיוניותה הופכת טרגית ונוגעת ללב במערכה השנייה. אור אילן מעצבת באנרגיה רבה את הבת הצעירה אמה, שחווה בין השאר את המחזור הראשון שלה. אילן מצליחה למלא את התפקיד בכאב הפיזי והנפשי של צעירה שהגנים שלה מוליכים אותה ואת משפחתה אל התהום שממנו הם מבקשים להימלט.
יובל מור יעיל בתפקיד עורך-דין נוכל שפועל מטעם תאגידים גדולים שלוטשים עיניהם אל נחלות וחוות, יובל מן אלים ומאיים בתפקיד בעל מועדון ש"רכש" את הבית מהאב כשהיה שיכור, עומרי גילאון בעל נוכחות מסוכנת כנציג החוק, ומוטי סוויסה (תלמיד שנה ב`) טוב ואמין כגנגסטר שיחד עם עוזרו (יוגב מבורך) מביאים את הדרמה אל סיומה.
"קללת מעמד המורעבים" הוא מחזה מעניין, ובהפקה הטובה הזאת הוא מזכיר מה חשיבותה של מחזאות הנוגעת בחברה שבתוכה היא פועלת. אמריקה, בסופו של דבר, היא גם כאן. ובכל רקיע מתחולל מאבק נואש בין נשר לחתול שסופו נפילה.
15/07/2008
:תאריך יצירה
|