בסוף השבוע ייפתח הפסטיבל למחזאות ישראלית "פותחים במה". שיחה עם המנהל האמנותי והיוצרים
כ- 171 שחקנים, במאים, יוצרים ומחזאים הצטרפו השנה לחגיגה השנתית של ציפי פינס ואבישי מילשטיין בבית ליסין. "פותחים במה", הפסטיבל למחזאות ישראלית, יציג השנה חמש הפקות חדשות, עשרה מחזות קריאה שצפויים להפוך להצגות בתיאטרון בית ליסין ובתיאטראות אחרים.
במהלך הפסטיבל, שיתקיים זו השנה התשיעית, מוצגים לקהל מחזות קריאה שנמצאים בתהליכי עבודה, לאחר שהמחזאים עברו סדנאות כתיבה וזכו לליווי דרמטורגי ואמנותי מהצוות המקצועי של בית ליסין במטרה להפוך את יצירותיהם למופעי תיאטרון מלוטשים. לאורך כל השנים מחזות רבים שהוצגו בפסטיבל המשיכו את דרכם לבמה וחלקם הפכו ל"שלאגרים" תיאטרוניים (דוגמת "מקווה", "החולה ההודי", "יומנים").
"השנה, לשמחתי, יש בפסטיבל נושאים חברתיים ישראליים בכל מיני רבדים", אומר אבישי מילשטיין, המנהל האמנותי של הפסטיבל, "הקו נקבע על ידי הכותבים והמכלול מעלה פסיפס של החברה הישראלית. המחזאים אמנם מספרים את אשר על לבם, אך עם טבילה ומבט למציאות החברתית של ישראל. זו מגמה שקשורה לתהליך שיפור שהחברה הישראלית עוברת. אנחנו הרבה יותר רגישים לעוולות חברתיות מלפני חמש שנים למשל".
בין מחזות הקריאה שיועלו: "טניה עולה חדשה", על מאבק הקליטה מעיניי העולים; "ראודה", מחזה שעוסק בחייה של השחקנית הערבייה הישראלית מזווית ראיה פמיניסטית; המחזה "צל של אישה" שעוסק בגורלן של נשים מוכות; "ברנז`ה" על מהפכת המדיה שמשתלטת על משפחה ומחזות נוספים.
"במשך כל השנה אני עסוק בקריאה ובירור של חומרים", מעיד מילשטיין, "ובבחירה תמיד אני חושב על האחד, שאני לא יודע אם קיים אחד כזה, שעובר וצופה בכל המחזות, שיהיה לו מעניין לראות, כך שאני מכסה כמה שיותר ז`אנרים. השנה יש לנו קברט סאטירי, מחזות ריאליסטים ופחות ריאליסטים".
בתום הפסטיבל יחולקו פרסים ומלגות למחזאים ולבמאים הזוכים, וכן לקטגוריות השחקן/ית המבטיחים, והיוצרים. גם לקהל תינתן הזדמנות להשתתף בבחירת "אהוב הקהל" להפקת קריאה ולהפקה מלאה. "זו יצירה גדולה של יש מאין. תהליך הבחירה מסועף ולאחריו מתקיים תהליך שכתוב, קריאות ביקורת בתוך התיאטרון ותהליך ליהוק שכולם רוצים לקחת בו חלק. לאורך תהליך העבודה מתקיים תהליך של שכתוב ביקורת וסיעור מוחות בכל שלב" מספר מילשטיין. "הפגישות נעשות אחת לכמה זמן, אני מלווה את המחזאים וכל הזמן מקבל גרסאות חדשות. הכתיבה נעשית מתוך דיאלוג עם שאר היוצרים, שלומדים שמלאכת המחזאי היא עבודה של שכתוב".
"הדגש נוצר מתוך החומרים שהגיעו", משתף מילשטיין. וכך, שלושה אירועים שיתקיימו במסגרת הפסטיבל יתייחסו ל- 60 שנות תיאטרון ישראלי, מקום המדינה ועד ימינו. האחד יהיה דיון פומבי בהשתתפות אנשי תיאטרון ישראלים שיעסוק ב-60 שנות מחזאות ישראלית - בין נס אמנותי ל"זבל מסחרי". את הדיון תנחה ציפי פינס וישתתפו בו פרופסור שמעון לוי, הלל מיטלפונקט, נעם סמל, מור פרנק, עודד קוטלר, אילן רונן ואחרים. והוא יעלה שאלות כמו הסיבה לפריחה חסרת התקדים של המחזאות הישראלית בארץ ובעולם, בעוד היא זוכה ליחס צונן בממסד התרבותי הישראלי. אירוע נוסף הוא המחזה "אלתרמן שלי" שעוסק בחיי המשורר תוך התייחסות ל- 60 שנות.
60 שנה ב- 60 דקות
האירוע השלישי הוא המופע הפותח – "פרישמן פינת ברודווי", מיוזיקל קומי שמוצג על ידי אנסמבל של שישה שחקנים שמבצעים שירים משישים שנות מחזמר עברי ב- 60 דקות. את המחזמר כתב דניאל אפרת (שגם יופיע) ומביים אותו גלעד קמחי (גריז), בניהולו המוזיקלי של אמיר לקנר.
"הקשר לבית ליסין נוצר בזכות `גריז`", מספר דניאל אפרת, "ציפי (פינס, שהייתה שופטת בשלב הליהוק של הריאליטי הטלוויזיוני) פגשה שם את אמיר, רויטל זלצמן ושחר ישי, והיא פנתה לגלעד שיביים מופע מוזיקלי לפסטיבל. יחד הרכבנו את האנסמבל וכתבנו את החומרים למופע.
"אנחנו סוקרים בסקירה כרונולוגית את הרוב המוחץ של מחזות הזמר הישראלים", הוא אומר, " המופע הוא קומי ומנסה לדחוס 60 שנה ב- 60 דקות, זו סיטואציה היסטרית ומטורפת. חומרים מסוימים נתפרו למחרוזת וחלק מהמחזמרים תומצתו לשתי שורות ועוברים למחזה הבא. אנחנו נוגעים גם בחומרים לא מוכרים, תוך כדי מתן מדגם מייצג לכל הסגנונות והתקופות. המופע עטוף בקונספט אחיד של להקת שחקנים שיש לה משימה ובתוך זה עוזרים, מפריעים ומזרזים אחד את השני, בהתאם להתקדמות".
"ההפתעות הם בביצוע", מבטיח אפרת, "הבימוי, העיבוד והביצועים הם ההפתעה. אנחנו לוקחים את החומר הישראלי ומקבילים בין פרישמן לברודווי. בתוך כל זה אנחנו מכווצים את הסרט `הלהקה` לשלוש דקות עושים עיבוד ג`אזי מפתיע ל`בני ילד רע` מ`בני בום`, ו`איי לייק מייק` מקבל טוויסט בהשראת `שיר אשיר בגשם`. גילינו חומרים שרק שמענו על קיומם ולא ידענו כמה הם מקסימים", הוא אומר, "כמו המחזמר `חמש חמש` ו`אל תקרא לי שחור` שמה שמוכר ממנו הוא השיר `יום יבוא`. אופרת הרוק `מאמי` מקבלת משמעות אחרת, זו הופכת לסאטירה על הסגנון והאופנה של שנות ה- 80".
אפרת מבקש לציין כי אמו של גלעד, שוש קמחי, נפטרה ביום שישי האחרון. "כולנו מקדישים את המופע לזכרה". ומוסיף: "אני מברך על הבמה של הפסטיבל", אפרת נותן קרדיט לבית ליסין, "לא היינו מקבלים את זה בשום פלטפורמה רפרטוארית אחרת. זו יוזמה מבורכת לפתוח את הדלת ליוצרים צעירים, בניגוד למקומות אחרים שאוהבים לשמור על המשרות שלהם אצל עצמם". הוא מתריס.
תחלואי החברה מנקודת המבט של חתולי אשפתות
עבור אפרת שטרן, מרצה לתולדות האמנות באוניברסיטת תל-אביב, באוניברסיטה העברית ובמוסדות נוספים, הקברט הסאטירי "קישטא" הוא ההתנסות הראשונה בעולם התיאטרון. "זה פסיפס של שירים, מערכונים וקטעי קישור שלא עוסקים באקטואליה חמה, אלא בנגעים חברתיים, שפוגשים לא רק בחלונות הגבוהים אלא במטבח, במשרד, בסופר ובמספרה", היא אומרת. "הסאטירה עוסקת באדם הקטן בגזענות, בוולגריות ובצביעות שלו. זו עבודה בתהליך", היא מדגישה שמדובר במחזה קריאה. ישראל גוריון הוא הבמאי ובועז ברקת הוא המוזיקאי "ארבעה מהקטעים מולחנים עם מוזיקה והשאר משוחקים".
לדבריה, הקאסט (לירית בלבן, גיא מסיקה, יניב לוי, ליאת צדקיהו ורונה פרומצ`נקו) נבחר בשיתוף פעולה בינה לבין גוריון ואנשי בית ליסין. "זה טיול בין כל שדרות העם. מי שמטייל, מרחרח ומראה את התופעות הוא צמד חתולי אשפתות, קצ`קבל הזכר ומקרל הנקבה. הם סוג של מציצנים שמתערבים בהערות סרקסטיות ומאפשרים לנו לטייל בין כל החולרות והתחלואים של החברה וכפי שניתן לראות בקברט, הם בעצמם לא צמחונים גדולים.
המופע מורכב, בין השאר, מאסופת טורים סאטיריים שכתבה בשנים האחרונות ב"מדור התחתון" (השם בהשראת התופת של דנטה), במגזין "אופקים חדשים" של בית ברל, בו פרסמה מדי חודש טקסט סאטירי מחורז.
"אני חושבת שהחלק העיקרי של הפסטיבל מתרחש לפני שהפסטיבל מציג לקהל, בשלב שבו המחזאים יושבים בחדרים קטנים עם הדרמטורגים של התיאטרון, אבישי מילשטיין וליהי ברזל-מלמד, שיושבים איתנו במשך שבועות ובודקים איפה יש צרימות וזיופים, ואנחנו המחזאים משכתבים פעם אחר פעם. מי שעובד קשה במיוחד היא המכונה שמשכפלת עבור כל הקאסט את המחזות בלבוש חדש, לפעמים ארבע וחמש פעמים בשבוע, עד שהחומר צומח ומבשיל. החומר נכתב במשך שנים ובתיאטרון אנחנו עובדים עליו כחודשיים, מתוכם כשלושה שבועות עם הקאסט. הליווי מאוד משמעותי ולא רק שעוזר לנו ולחומר, אלא בעצם בונה עתודה של מחזאות מקורית מקומית".
פסטיבל "פותחים במה" יתקיים בין התאריכים 13-11 בספטמבר 2008 בבית ציוני אמריקה בתל-אביב.