אירועי "הרמת מסך" 2008 יתקיימו זו השנה התשע-עשרה בין התאריכים 18-3 בדצמבר במרכז סוזן דלל בתל-אביב ובין התאריכים 18-14 בדצמבר ב-"מעבדה"- המרכז לאמנויות בירושלים.
 
השנה נבחרו למסגרת המחול העצמאי תשע עבודות של 13 כוריאוגרפים המועלות בארבעה מסכים שונים. העבודות עוסקות ביחסים, באהבה ובגעגוע.
 
לדברי המנהל האמנותי, זו השנה השלישית של הפרויקט,  מיקי גורביץ`: "נבחרו תשע עבודות מתוך קרוב לארבעים עבודות שהוגשו השנה. הבחירה לא תמיד קלה גם מפני שכל העבודות המוגשות נמצאות בדרך כלל בשלב ראשוני של היצירה, וגם מפני שאני מודע לקושי העצום שבהם נתונים אמני המחול בארץ, הכוריאוגרפים והרקדנים, ולצורך הרב שלהם בתמיכה, כדי לקיים את אמנותם". 
  
"הרמת מסך" היא מסגרת שנועדה לאפשר ליוצרים עצמאיים, שאינם עובדים בלהקה ממוסדת, להציג עבודות בכורה תוך שחרורם המוחלט מההיבטים הלוגיסטיים והכלכליים הכרוכים בהפקת מופע. בנוסף זוכים היוצרים לליווי אמנותי צמוד ומקבלים 70% מהכנסות מכירת הכרטיסים. 
  
הפרויקט מתקיים ביוזמת ובמימון משרד המדע, התרבות והספורט- המחלקה למחול בניהולה של נילי כהן, סגנית ראש מנהל התרבות ומנהלת המחלקה למחול. לדבריה של כהן "מינהל התרבות שם דגש על עידוד וצמיחה של יוצרים צעירים להבטחת דור העתיד של המחול הישראלי. עושים זאת בדרכים שונות. אחת מהן פועלת לקרוב קהלים – בנוסף לתל-אביב וירושלים הוחל כבר בשנה שעברה בניודה לצפון – כפר בלום  ולדרום – אילת. השנה יש כוונה להוסיף שני יעדים – מרכז למחול געתון והיכל התרבות החדש שהוקם בבאר שבע.ניוד זה מבטיח את חשיפת היוצרים העצמאיים בפני קהל רחב ככל האפשר שנמנע ממנו להגיע למרכז כדי לצפות במופעים".
 
 
במסגרת מסורת אירוח של מופעי בוגרי הרמת מסך  יעלה לצד המופעים בבכורה  גם המופע "שייקר" של ענבל פינטו ואבשלום פולק.
 
המסכים והיצירות:
 
מסך 1
 
"יום שני"

מאת: מיכאל גטמן. רקדנים: יערה דולב, אלדד בן ששון.
 
דואט של שני רקדנים. דואט שהוא עבודה על שני עצמים. עצמים שונים המתעוררים באותה השעה, באותו הרגע בו קיימת השפעה המאחדת אותם להיות מושג ולהיות אחד, כמו צלע שלישית בין זוג ידיים.
 
היוצר מיכאל גטמן למד מחול בבת דור. לאחר לימודיו הצטרף לאנסמבל בת שבע בניצוחה של נעמי פרלוב. שנה לאחר מכן הצטרף ללהקת בת שבע. ב-1998 עבד בגרמניה עם הכוריאוגרפית הידועה אמנדה מילר, השתתף בקו פרודוקציה של אמנדה מילר ווויליאם פורסיית” והתארח בעוד להקות ידועות. זכה בפרס כוריאוגרפיה בקופנהגן על עבודת סולו שיצר.
ב-4 שנים האחרונות התבסס ככוריאוגרף/רקדן עצמאי בישראל. יצר למחול לוהט בשיתוף טליה פז, לאינטימדאנס, העלה מופעים במסגרות פרטיות ועובד עם להקת תל אביב. זו הפעם הראשונה שהוא מעלה יצירה בפסטיבל הרמת מסך.
 
"קרש הצלה"
 
מאת: מאיה לוי. רקדנים: רן בן דרור, לזארו גודוי, מיכל אגסי.
 
העבודה העוסקת באיזון ובדילמה שבין הזדקקות ותלות הקשורה באהבה לבין עצמאות ואי תלות. כמו שהיא אומרת: "קרש הצלה ממציאות שדורשת כל הזמן לעמוד על שתי רגליים מבלי להזדקק לאחר".  מאיה לוי היא אמנית בין תחומית שבאה ממחול. בוגרת תלמה ילין ובית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים. בעבר רקדה אצל ליאת בן דרור וניר בן גל. מ-2003 עובדת ככוריאוגרפית עצמאית. זוכת מלגת "טבע" לכוריאוגרפיה לשנת 2008. מאיה אוצרת את פסטיבל "זירת מחול" בירושלים ומופיעה בארץ ובחו"ל עם עבודתה "מקלעת השמש" שנוצרה ל"הרמת מסך" בשנה שעברה.
 
מסך 2
 
"בפנים יורד גשם"

מאת: רייצ`ל ארדוס. רקדנים: גיל קרר, אורי לנקינסקי, ענת מרון.
 
שלושה אנשים הלכודים בחדר, אחד מול השני, וארבעה קירות חשופים לספוג את תסכוליהם.
 
רייצ`ל ארדוס עלתה לארץ בשנת 2002 מאנגליה שם סיימה בהצטיינות לימודי כוריאוגרפיה ב-Laban Centre. יצירותיה הועלו במספר פסטיבלים בארץ ובהם: "אינטי מדאנס", "מחול אחר", “מחול לוהט”, “גוונים במחול” 2007. כמו כן הציגה בפסטיבלים בחו"ל: ב”פלייס” בלונדון, בפסטיבל “מטאוריט” בסלובקיה ולאחרונה זכתה במקום הראשון בתחרות “איסס” הבינלאומית בארהוס בדנמרק. בשנת 2009 תעלה עבודה בבכורה ללהקת הדניתMancopy . זו הפעם הראשונה שהיא יוצרת ל"הרמת מסך".
 
"פוסט מרתה"
 
מאת: ניב שינפלד ואורן לאור בשיתוף רונית זיו. כוריאוגרפיה ובימוי: ניב שינפלד ואורן לאור. רקדנים יוצרים: רונית זיו, סיון גוטהולץ, עירד מצליח, אדם בן צבי. מוזיקה מקורית ועריכת פסקול: דידי ארז. תלבושות: מירית ויינשטוק 
 
ההתרחשות על הבמה מעמתת את החלום הרומנטי עם זוגיות רבת שנים. שני זוגות פועלים במהירות ואימפולסיביות בתוך מציאות דחוסה המייצרת כוחנות, תלות וכאב על קו התפר שבין הזיה להוויה.
 
ניב שינפלד ואורן לאור יוצרים בשנים האחרונות ביחד. עבודותיהם המשותפות: "דואטים", "ג”ורונה", ו"חזיר".
שינפלד רקד בלהקת המחול של ליאת דרור וניר בן גל. מאז 97 הוא יוצר ככוריאוגרף ללהקות מחול רפרטואריות (להקת המחול הקיבוצית, אנסמבל בת-שבע ועוד), לתיאטרון, קולנוע וטלוויזיה. הוא רוקד בפרויקטים עצמאיים, מופיע ומלמד מחול בארץ ובעולם. זוכה פרס שר המדע, התרבות והספורט לכוריאוגרף צעיר ב-2007.
 
אורן לאור הוא בוגר הפקולטה לתיאטרון של אוניברסיטת תל-אביב.
 
 רונית זיו, שחברה לשינפלד ולאור ביצירה זו, פועלת החל משנת 1999 בה זכתה בפרס הראשון בפסטיבל "גוונים במחול". זוכת פרס שר המדע, התרבות והספורט לכוריאוגרף צעיר בשנים 2002 ו-2005, יוצרת ללהקות רפרטואריות ומעבירה כיתות אמן בארץ ובעולם.
 
מסך 3
 
BLOODY DISCO

מאת: יוסי ברג ועודד גרף. רקדנים: דליה חיימסקי, גליה חצור, צוף יצחקי ועודד גרף.
 
עבודה לארבעה רקדנים העוסקת באותם רגעים המעזים נגד האוטומטיות שבשגרת החיים, רגעים שהם מלאי חיות ובלתי צפויים, רגעים של קשר אמיתי החושפים את ה”בלוף” של האוטומט לפיו אנחנו לא בודדים.
 
יוסי ברג, רקדן להקת בת שבע לשעבר,להקת DV8 בלונדון, ולהקת יסמין גודר. משנת 1997 הוא יוצר עצמאי שעבודותיו הועלו במסגרת “הרמת מסך” , “חשיפה בינלאומית” ולהקות ברחבי העולם. הוא זוכה פרסים רבים ובהם: פרס ראשון בתחרות הבינלאומית לכוריאוגרפיה בהנובר, פרס ראשון בתחרות הבינלאומית ע"ש סרגיי דיאגילב, פרס ראשון בתחרות הבינלאומית בורגוס - ניו יורק ועוד. החל משנת 2005 הוא החל ליצור בשיתוף פעולה עם עודד גרף.
 
עודד גרף זוכה התחרויות הבינלאומיות "Dansolution" לכוריאוגרפיה בקופנהגן ותחרות הכוריאוגרפיה בורגוס-ניו-יורק בספרד 2007. ככוריאוגרף יצר עבודות ל"פסטיבל ישראל" 2006, ללהקת המחול "Aura" שבליטא, לפסטיבל "סיפורים קצרים" בדנמרק ב2006, 2007, לפסטיבלים "הרמת מסך", "איניטימדאנס" וללהקת המחול "Juniorcompany".  רקד בלהקת המחול נעה דר ובפרויקטים באירופה. ברג וגרף הופיעו בעבודות משותפות בפסטיבלים ביפן, ספרד, יוון, גרמניה, פינלנד, צ`כיה, ארה"ב, טייוואן, פולין, דנמרק, שבדיה ועוד. ב 2009 יעלו מרפרטואר יצירותיהם בפסטיבלים ותיאטראות בגרמניה, לוכסמבורג, ארה"ב, דנמרק וישראל. 
 
"ריוורסי"
 
מאת: אודליה קופרברג וסהר עזימי
רקדנים: אלעד שכטר, גליה חצור, מיה וייזר, קוראלי לאדאם.
 
שני יוצרים ושתי יצירות על במה אחת המחולקת לשתיים. כל אחד יוצר את יצירתו הוא ובאמצעות היצירה הם יוצרים קשר, זיקה ומגע.
 
סהר עזימי רקד באנסמבל בת שבע, להקת קליפה, להקת ברק מרשל. בנוסף הינו גם שחקן, מורה באקדמיה הגבוהה למחול  בירושלים ומנהל האנסמבל שליד האקדמיה. החל משנת 2000 החל  לפעול ככוריאוגרף ומאז יצר עבודות לפסטיבל עכו, פסטיבל אינטימדאנס, הרמת מסך ועוד. עבודותיו מוזמנות לפסטיבלים במדינות רבות ובהן מונאקו, קרואטיה, צרפת, גרמניה, ברזיל, יפן שוויץ ועוד.
 
אודליה קופרברג, עובדת משנת 1999 כיוצרת עצמאית. עבודותיה הועלו בפסטיבלים שונים בארץ ובעולם  ובהם “הרמת מסך”, “אינטימדאנס”, פסטיבל ברלין ועוד. היא יצרה כוריאוגרפיות רבות לתיאטרון ובהן לבית לסין, התיאטרון הערבי יהודי ביפו, תיאטרון סמינר הקיבוצים ועוד.
 
מסך 4
 
“מונק”

מאת: תומר שרעבי . רקדנים יוצרים: טל קול, עידו צדר, אורן קדוש, תומר שרעבי. מוזיקה:, Till the end Of The world/ Nick Cave And The bad seeds .Hands Playing Butterfly /Efterklang . עריכת מוזיקה: רועי וולף.
   
עבודה  על יחסים בין אשה וגברים, גבר וגבר, על כמיהה ואהבה. מתעוררים, המרחב מתמלא במגע, אנו מתחבאים, נפרדים, מכסים אחד את השני, שקופים.
 
תומר שרעבי זוכה פרס משרד המדע, התרבות והספורט בתחום המחול לשנת 2006  על יצירתו המשותפת לאורך שנים עם מיה שטרן. במאי האחרון זכו תומר ומיה בפרס הראשון בתחרות "NO BALLET" בגרמניה ליצירתם “ארוחת ערב”. יצירתו “והיו לאחדים” זכתה בפרס הראשון בגוונים במחול 1991. הוא השתתף בפסטיבלי המחול: "חשיפה בינלאומית, "אינטימדאנס", "הרמת מסך", "מחול לוהט", ובפסטיבלים בינלאומיים באירופה ובמזרח.
 

"הכל"
 
מאת ובביצוע: הלל קוגן. מוזיקה: שושנה דמאריRameau, Blasted Mechanism, . תלבושות: אולין טרדימן
 
היצירה משקיפה מנקודת מבט צינית על קלישאת הישראלי/הגבר המכוער, והרקדן משתעשע בינו לבין עצמו, במעברים בלתי הרמוניים בין רגשות שונים של אומניפוטנציה ואימפוטנציה, התלהבות, בוז, הגזמה, פאתוס, תחושת עליונות, הערצה עצמית ועוד. היצירה מציגה תהליך אבולוציוני הפוך, של התפרקות, מתרבותיות לחייתיות. זהו סיפורו של אדם יחיד המתענג באשליות הכוח שהוא יוצר לעצמו, עד שהוא נאלץ להיאבק בכוח זה, ובמקביל זהו גם סיפורה של חברה, שעוצמתה והתלהבותה מביאים אותה להתשה עצמית.

הלל קוגן לשעבר רקדן באנסמבל בת שבע, להקת “נומאד” משוויץ, ובלט “גולבנקיאן” בפורטוגל. מאז 1996 יצר כ-15 יצירות מהן ללהקת הבלט הלאומי של פורטוגל, לאקדמיה למחול בליסבון, ללהקת “מוזע” ועוד. בשנת 1999 העניק לו מגזין "טאנץ אינטרנשיונל" את התואר "הכוריאוגרף הצעיר הבולט" עבור יצירה שיצר ל"גוונים במחול". הוא ממייסדי קבוצת האימפרוביזציה “TAKI” שהעלתה את מופע הבכורה שלה ב “הרמת מסך” 2006. ב-2007 זכה לביקורות נלהבות על עבודתו “אחרי הבולרו” ועמה הוא ממשיך להופיע בארץ ובעולם. כמו כן הוא מנהל חזרות בלהקת בת שבע ומשמש כאסיסטנט לאוהד נהרין.

"הים השחור"

מאת : מיה שטרן. רקדנים : רוני גופר, יסמין רוטקופף, מור נרדימון, אורן טישלר. עיצוב תלבושות : מיקי אבני
מוזיקה: Gilbert/Hampson/Kendall. Add N To (X), Helen Kane. עריכה מוזיקלית : קובי בן עזרא
 
יצירה לארבעה רקדנים שבה שלוש נשים במהלך ניסיון לנקות מעצמן את הדם והלכלוך שדבק בהן מבפנים, אך בלעדיו יישארו ללא רוח חיים. הן מחטטות ומפשפשות בתוך עצמן, פולשות אחת לתוך השנייה וחושפות את הגועל, הרוע העולה ממעמקים אפלים, כאדים של מים עומדים. הן חשות צורך עז לגרום לעצמן להקיא ולחשוף את האמת הגסה ואף בוטה שהאהבה היא שתלטנית ויכולה להיות אף קטלנית. 
 
מיה שטרן החלה ליצור ולרקוד עוד בזמן לימודיה בתיכון תלמה ילין. שם פגשה את תומר שרעבי ורקדה ויצרה עמו למעלה משני עשורים. הצמד זכה בפרס שר המדע והתרבות לשנת 2006, ובתחרות "NO BALLET " בגרמניה והופיע עם עבודותיהם בפסטיבלים רבים בארץ ובחו"ל. לאחרונה יצרה מיה יצירת סולו חדשה “אולימפיה” שבה שיתפה פעולה עם האמנית מיכל הלפמן והמעצבת מיקי אבני. 
  
  
   
לרכישת כרטיסים:  מרכז סוזן דלל: 03-5105656, המעבדה: 02-6292000.