מחזהו המרתק של שקספיר זוכה לתחייה בהצגה מרשימה של בית הספר למשחק בית צבי
יהלום שקספירי
אינני יודע, ואינני מבין, למה התיאטרון הרפרטוארי בארץ, המקמץ בהעלאת מחזות של שקספיר, גם גזר על עצמו התנזרות ממחזות מסוימים שלו. אחד מאלה הוא "מעשיית חורף", אחד המשוכללים והמרתקים ביצירתו של אשף התיאטרון האנגלי. מחזה שיש בו מרכיבים המזכירים מחזות כ”אותלו”, “המלט”, “מקבת”, “ליר”, “הנרי הרביעי", "הסערה" ו"כטוב בעיניכם". אבל לא כעוד חזרה על מרכיב זה או אחר, אלא כיצירה חדשה וייחודית, ממשפחת מחזות-הפיוט (אחת מאותן הגדרות שאנשי האקדמיה מסווגים בעזרתן את מחזותיו של שקספיר).
תירוצים להתעלמות לא חסרים. פוחדים ממנו. לא מאמינים שהקהל יתרצה בהמוניו. וזאת, למרות שזה דווקא מחזה שקל מאוד להתחבר אל המתרחש בו, להתרגש מהדרמה, להיסחף בסנטימנטליות ולהירגע במלודרמה המסיימת. כדי לסבר את האוזן שבים ומודיעים במסיבות עיתונאים מתוקשרות כי סוף-סוף המחזה יזכה להפקה של תיאטרון רפרטוארי זה או אחר. הודיעו. העלו? נאדה, כמו שאומרים.
למרבה המזל יש לנו כיום פרינג` ששמו תמונע שמעלה במהלך שנה אחת ארבעה מחזות של שקספיר, ויש לנו בתי ספר למשחק שבניגוד למנהלי התיאטרונים שלנו מוכנים להסתכן ואף לסכן את תלמידיהם בחשיפה, גם אם היא אולי מוקדמת מדי. לפני שלוש שנים הועלה "מעשיית חורף" בהצלחה בסטודיו של יורם לוינשטיין, ועתה הוא שב אל הבמה במסגרת הצגות תלמידי שנה ג` של בית צבי, במקביל להצגת “סוף טוב הכל טוב” - צירוף בו זמני של שתי הפקות שקספיריות. כאז כן עתה, ההצגה החדשה מוכיחה כאן מה שיודעים בעולם כולו: “מעשיית חורף" הוא יהלום שקספירי שחייב לעטר כל תיאטרון שמכבד את עצמו ואת קהלו.
בין סיציליה לבוהמיה
עלילת המחזה מספרת על קנאה קשה המעבירה על דעתו את שליט סיציליה ליאונטס, ממיתה את בנו, שולחת את בתו שעתה זה נולדה להיות טרף לנשרים, וממיתה (לכאורה) גם את אשתו הרמיונה שאותה הוא מאשים, ללא שום בסיס, בניאוף עם חברו הטוב ביותר, פוליקסנס, שליט בוהמיה. ההגדרה האקדמית של המחזה כקומדיה רומנטית מעידה כי בסופו של דבר הכל יבוא על מקומו בשלום. הרמיונה תקום לתחייה, בעזרתה של פאולינה ידידה נאמנה שנותנת שיעור מרגש במרד נשים, הבת האבודה תחיה טוב בביתו של רועה צאן בבוהמיה, תתאהב בבנו של השליט, ובעזרת פרחח הכפר כולם יבואו אל אושרם המיוחל.
המחזה מתרחש בשתי זירות מנוגדות זו לזו המייצגות גם את שני מאפייניו החיצוניים. מצד אחד ניצבת סיציליה הקודרת, החורפית, שבה מתחוללת הדרמה הגדולה שמוליד ליאונטס הממציא לעצמו את הסיבה המדומה לקנאתו המטורפת. מנגד, וכחלוף 16 שנים, ניצבת בוהמיה הכפרית, העליזה והחופשית כמעט מכל דאגה, ואשר בה צומחת האהבה הרומנטית בין שני הצעירים ששקספיר שם בפיהם את היפים והעשירים בביטויי האהבה שכתב.
הזמן כמספר
את ההצגה החדשה בבית צבי ביים ביד בוטחת וברעיונות יפים יגאל זקס, שידע למצות יפה את הנושאים של המחזה, את הדרמה הפסיכולוגית בחלק הראשון, ואת הקומדיה הרומנטית בחלק השני, ואפילו להרחיב בהצלחה את תפקיד הזמן, שאצל שקספיר מופיע רק לפני המערכה הרביעית, ולהפוך אותו למספר הנוכח בכל מה שמתרחש מתחילת ההצגה. אפילו השימוש שזקס עושה בלהיט "כשהזמן חולף לו" מהסרט "קזבלנקה" נשמע נכון ומדויק לרוחו של שקספיר, כמו המוזיקה המקורית היפה של דורי פרנס לשירי המחזה ועוד אחד הלקוח מהפואמה של שקספיר "אונס לוקרציה".
דורי פרנס תורם להצגה לא רק את הכישרון המוזיקלי שלו אלא בעיקר את כישרונו המובהק כמתרגם. הנוסח העברי שלו נעים לאוזן, קליט מאוד כשהוא פיוטי כשם שהוא קליל ומשעשע ומתגלגל היטב על לשונם של השחקנים הצעירים. בהדרכתה של דפנה מרסר-הדרי הם מצליחים, כמעט ללא יוצא מהכלל, להגיש בדיקציה בהירה וטובה את הטקסטים המורכבים של המונולוגים ואת השוטפים בטבעיות של הדיאלוגים.
עניין זה מדגיש עד מאוד את הישגו של זקס בעיצוב המשחק. אור משיח בתפקיד הזמן, וגם כבנם של ליאונטס והרמיונה, מוליך את ההצגה בחן כובש, בתנועה טובה, בזמרה ובנגינה בפסנתר. מוטי סוויסה מגלם בעוצמה רגשית, ובמידה נכונה, את טירופו של ליאונטס, ונגה פרידמן נוגעת ללב בתפקידה של הרמיונה המואשמת בניאוף. הדס ביטון מרגשת עד דמעות במאבק שהיא מנהלת כנגד עריצותו של ליאונטס. שלושתם יחד יוצרים את הליבה הדרמטית הלוהטת של המחזה. יחד עמם טובים מאוד זיו פלג כפוליקסנס וליאוניד שניידרמן כקמילו, יועצו של ליאונטס הנמלט לבוהמיה אחרי שסירב לרצוח את פוליקסנס. בן יפת, פיני שטיגליץ, שלומי לוי, אבנר נינו ודניאל מושס טובים כאנשי חצרו של ליאונטס.
בתמונות של בוהמיה בולטים במיוחד ברק חודריאן השופע קסם כאוטוליקוס, פרחח הכפר שידו בכל כיס, שיריו מענגים ותעלוליו רבים, אריק מורדוך המצוין כליצן, בנו של רועה הצאן, שאותו מגלם ברגישות רבה סטס אפוניביץ`. לי קוזניק טבעית וקלילה כפרדיטה, בתו של ליאונטס, ומאור בן הרוש כמוה, רענן ומגיש בבהירות רבה את קטעי האהבה היפים של פלוריזל, בנו של שליט בוהמיה. עוד משתתפים בהצגה עידן בורלס, לירן קנטרוביץ`, יעל גרוס, גל בן עזרא וגיל צימרמן.
זאב לוי עיצב תפאורה פשוטה ונוחה, קארין דוד עיצבה תלבושות בקו מתאים לחצר סיציליה ולשדות בוהמיה, יעקב סליב עיצב תאורה מותאמת יפה לזירות השונות, ודניס קורניץ עיצב תנועה חיננית לחג הגז בבוהמיה.
לאוהבי שקספיר זו הזדמנות נדירה להתוודע מקרוב, כהצגה ולא כטקסט כתוב, לנפלאות "מעשיית החורף" בגרסה צעירה המשלבת קדרות דרמה ושמחת חיים.
18/01/2009
:תאריך יצירה
|