עבודות חדשות של הכוריאוגרף מיכאל מילר מחברות בין היחיד לרבים ובין הפיזי לרוחני. שיחה
ניסוי שמתרחש על הבמה
אנסמבל סיגמא בניהולו האומנותי של מיכאל מילר יעלה בחודש אפריל ערב ובו שלוש יצירות חדשות: "אינפימום”, “211/212" ו"במהירות האור", העבודה שנושאת את שם הערב, שייפתח במופע אקוסטי קצר של הרכב המוזיקה "הפרוייקט של הדור האחרון" הכולל בתוכו שירים ברוח חכמת הקבלה.
בהמשך יועלו שלוש יצירות שונות: מחול סולו "אינפימום" – ששמו הוא מושג מתמטי שמתאר מינימום מקסימלי של קבוצה כלשהי, מעין מסה קריטית שכזאת שאותה הרקדנית נדרשת לפצח, כנגד יצירתו של סטיב רייך "Violin Phase”, שהיא דואט לשני כינורות.אחר כך יועלה הטריו "211/212” שמורכב מקטעי סולו ודואט שמפגישים בין שלושה הרקדנים היוצרים מערכת יחסים מבלי שייפגשו.
היצירה החותמת "במהירות האור" היא עבודה לשמונת רקדני האנסמבל, שהועלתה באופן חלקי במסגרת פסטיבל "גוונים במחול" 2009. "העבודה היא מעין ניסוי שמתרחש על הבמה", מסביר מילר, "כאשר הרקדנים יודעים את סדר ההתרחשות, את האופן שבה היא מתרחשת אך עליהם לבחור את הכיוונים שבהם יילכו, את המהירות בה יבצעו את המחול ואת המיקום שלהם – בכל פעם מחדש בזמן אמת על הבמה. לצופה מהצד זה נראה כאילו אין כך הדבר והרקדנים יודעים מה עליהם לעשות מראש, אבל כשמחליטים במהירות האור, כך זה נראה".
למה "במהירות האור"?
"האור, הוא הדבר שמעביר אלינו מידע, דרכו אנחנו יכולים להבחין במשהו, גם אנחנו שומעים, אנחנו זקוקים לראות, גם כשאנחנו שומעים מוזיקה, אנחנו מדמיינים צורות, מפגשים מהעבר, פנטזיות שלנו. כשהמידע עובר במהירות האור, אנחנו מחליטים מה ממנו אנחנו בוחרים לראות באמת. כשאנחנו מבינים את המושג הזה, ברור לנו שהכל קבוע מראש גם כשיש לנו לכאורה אפשרות לבחור".
"הכל נמצא באדם ואין דבר מחוצה לו"
מילר וחברי אנסמבל סיגמא שהקים פועלים בחיפה בתמיכה של בית הספר התיכון לאומנויות ויצ"ו-ליאו בק, ועירוני ה` ולמרות היותם מרוחקים ממרכז היצירה של תל אביב, הוא אומר, “טוב לי שאנחנו, מבודדים, יכולים לעשות דברים אחרת, בלי צורך להשתוות, אלא לדברים שאנחנו בוחרים להשתוות אליהם".
הוא יליד לוד, בן 28, הגיע למחול במקרה, כאשר במהלך לימודי השנה השלישית של הנדסה אופטו-מיכנית בטכניון הוזמן לראות מה קורה בסדנה להכשרת רקדנים. “ראיתי שיעור אחד והבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים שלי. פשוט ככה. ואז כל הפעולות שעשיתי מאז ועד היום הם כדי להגשים את הרצון הזה ואת ההתפתחויות שלו במהלך השנים".
מה זה מחול בשבילך?
"מחול הוא מושג שבא מלשון `מחולל`, כלומר לגרום שינוי, והעיסוק שלי במחול הוא לחולל באנשים שינוי, רגשי בעיקר, על ידי גורמים חזותיים ושמיעתיים, יחסים בין אנשים, קרבה ריחוק, קור וחום. עוזרים לי בזה המוזיקה, התאורה והתלבושות מן הסתם, אבל זה הדבר בעיניי".
במקביל להתעמקותו ברעיון של המחול החל מילר להתוודע אל עולם הקבלה וגם כאן, הציץ ונפגע, והוא רואה קשר הדוק ומהותי בין שני התחומים. "גם בחכמת הקבלה חשוב מאוד לחיות בשתי העולמות גם יחד, העולם הגשמי הפיזי והעולם הרוחני, הרגשי. בלי אחד מהם לא ניתן להשיג כלום, לא במחול, ולא בחכמת הקבלה. מה גם שעל פי הקבלה, הכל נמצא באדם ואין דבר מחוצה לו. ולדעתי כך גם במחול. הכלי של הרקדן הוא הגוף שלו ולא איזה כלי חיצוני כמו כינור, פסנתר או משהו כזה, והחיבור בין הגוף לנפש הם בתוכו. ואם כבר קיים משהו מחוצה לו זה האנשים שצופים, החוויה שהם עוברים".
כיום נע מילר בין החזרות של האנסמבל בחיפה ללימוד הקבלה בפתח תקווה, ובמהלך התהליך הכפול, הוא אומר, "הבנתי גם שיש הסתרות, כאלה שאני מנסה ליישם גם במחול שלי. כשאדם בא לראות מופע שלי הוא צריך לחשוב. לא עם הראש אלא עם האינטואיציה, עם הרגש. זה מושג דואלי שכזה, אבל כל החיים שלנו הם כאלה. לא נוכל לדעת מה הוא אור אלא אם נדע ביחס לסוג של חושך. לא נוכל לדעת מה זה לחשוב אלא אם רק נרגיש. אנחנו נמצאים תמיד בין שני קצוות, פעם קרוב יותר לפה ופעם קרוב יותר לשם.`במהירות האור` רוצה להדגיש שאנחנו יכולים להיות בכל תחושה והרגשה, בכל מקום וזמן, אם נדע לנוע רגשית במהירות האור. בחיבור מחשבתי בין כולנו נוכל להשיג את כל הטוב שיש בעולם הזה".
המופע "במהירות האור" יעלה ביום רביעי, 22 באפריל 2009 ב- 20:30 במרכז סוזן דלל בתל-אביב.