רגע לפני פתיחת פסטיבל הפולק המיתולוגי, הגרופי טל גורדון ואיש "חבורת אטומיק" ירון פישמן מתלהבים
אווירה שאין שנייה לה
אנשים שמכירים אותי לא ממש הבינו מה קורה כשהתחלתי לחפש לאחרונה אוהל ולבדוק מי בא איתי ב-18 לחודש לפסטיבל סולם יעקב. באמת שאי אפשר להאשים אותי בניידות יתר או בחיבה יתרה לפולק, אבל כל אלה הופכים נפלאים בעיניי כשמדובר ב"סולם יעקב", אחת החוויות הכי טובות שהיו לי בשנים האחרונות, במיוחד עם ילדים.
גם השנה מתקיים הפסטיבל בשתי מהדורות, אביב וחורף, ומציע לקהלו מוזיקה טובה שכולה על טהרת הפולק האנגלו-סקסי, סדנאות ריקוד, תנועה, יוגה, טאי צ'י ומוזיקה, פעילויות מגוונות לילדים, ובעיקר אווירה שלא מצאתי שום דבר דומה לה באירועים אחרים, כזו שהופכת גם אחת כמוני שמחנאות היא ממנה והלאה - כמו שענה לי כרגע אחד מידידיי אצלו חיפשתי אוהל גדול - למחנאית לרגע.
פסטיבל סולם יעקב (יח"צ)
מהדורת האביב הקרובה תתקיים בין התאריכים 20-18 לחודש זה, כמו תמיד בשנים האחרונות, במתחם התיירות "נוף גינוסר". מיום חמישי בערב ועד שבת אחר הצהריים ייהנו משתתפי הפסטיבל מפעילות בלתי פוסקת בכל פינה ובכל שעה, וכשתיגמר הפעילות ה"רשמית", היא תימשך בצורה ספונטנית על ידי הקהל עצמו, מניסיון. כל מה שנותר לכם לעשות זה להתמסר לאווירה, לשחרר את הילדים ולדעת שכך או אחרת הם יחזרו אליכם מחדש, שוב, מניסיון.
על הבמות יופיעו אמנים מהארץ ומהעולם, עם שמות כמו SOFIA IMASהקנדית, ,THE ABRAMS, שמגיעים זו השנה השישית להופעה בפסטיבל, גם הם מקנדה, LUCA CIARLA, כנר אורח בפסטיבל מאיטליה, GARRET SWAYNE האמריקאי, ולצדם הרכבים ישראלים שעושים מוזיקה אירית, בלוגראס, ושלל הז'אנרים שניתן למצוא תחת הכותרת פולק, כמו שי טוכנר וחברים, מיקה שדה, מלבי טרופיקל, גבריאלה לואיס ולהקתה, גל דה פז, תזמורת יוקלליז למען השלום הכוללת צעירים יהודים וערבים מהוד השרון שמייצרים בתוך עצמם מפגש נוגד קונפליקט גם במוזיקה וגם בעשייה חברתית, ו"חבורת אטומיק", הנמנית על משפחת "סולם יעקב", פסטיבל שהתחיל כמיזם משפחתי קטן, והפך למוסד שמתקיים כבר כארבעים שנה, לא משהו שפשוט למצוא בארץ שמחליפה טרנדים כמו גרביים.
"קפסולת זמן בחברה הישראלית"
"זו תהיה השנה העשירית בדיוק שאנחנו מופיעים שם, זה סוג של בית", מספר ירון פישמן, איש "חבורת אטומיק". "זה פסטיבל מדהים. הוא כמעט איזו מין קפסולת זמן שנמצאת בתוך החברה הישראלית. הקהל בפסטיבל נוטה אמנם לאנגלו-סקסיות, אבל גם אלה שאינם אנגלו-סקסים מתחברים להוויה הזו שהיא בין מין פסטיבל אירי כזה, לבין פסטיבל היפי. אם הייתי צריך לאפיין את האנשים בפסטיבל הייתי אומר שזה אנשים שהשורשים שלהם הם כאלה 'וודסטוקיים' מצד אחד, ו'גלסטונבריים' בצד השני.
"אני חושב שהאהבה לפולקלור או למוזיקה בכלל מאד ניכרת שם וזה באמת מרגיש כמו סוג של קהילה. אנחנו עושים שם את המוזיקה שלנו, אבל הרבה מאד מההרכבים שם שרים שירי עם, זה כמעט פורמט מוזר של שירה בציבור, אבל זו באמת חבורה נהדרת. משהו שהוא כמו קבוצה בתוך קבוצה. משהו מאד יפה.
"בשבילנו כלהקה זו חוויה מאד נעימה כי קשה למצוא בעצם איזו שהיא במה שמאד מחוברת רגשית לסוג המוזיקה הזה, ספציפית, ושם זה באמת מפגן של אהבה ותשומת לב, מאד כיף. יש השנה הרבה הרכבים טובים, אז כמו בכל שנה נבוא ליהנות מהפסטיבל יום קודם, ונישאר אחרי ההופעה עד סוף הפסטיבל."
ירון פישמן (יח"צ)
פישמן הוא זה שהקים את "חבורת אטומיק" לפני כ-15 שנים וארבעה אלבומים, ולצד היוקללי שלו תמצאו הרכב כלי שכולל את הצ'לו של תום קלנר, המלודיקה של ניב הרמתי והשירה של תמר הק, שמגובה גם בקולותיהם של שאר חברי ההרכב. לא תמצאו שם תופים או כלים חשמליים אחרים, מה שאומר שאת הגרוב יביא החיבור בין הקונטרבס והגיטרה, כמו שמספר פישמן.
"זה הרכב פולק קלאסי למדי, שפועל בעברית ונשען מאד על הכתיבה והטקסטים. אני בא במקור מכתיבה, והביטוי הזה של לספר סיפורים יושב נהדר על הפורמט האקוסטי", מספר פישמן. "באתי בכלל מרוק, וכתוצאה ממפגש עם חבורה של נגנים קלאסיים בסוף שנות התשעים התחלתי לייצר גרסאות אקוסטיות של השירים, וזה הסתבר כהחלטה יותר נכונה לשירים האלה."
חבורת אטומיק (יח"צ)
"הכל בכיף, בלי דיכאון"
איך אתה מגיע ליוקללי ככלי מרכזי?
"זה סיפור מצחיק. כשג'ורג' הריסון נפטר היה מופע לזכרו, והמופע נסגר עם מישהו שעלה עם יוקללי ושר את I'll see you in my dreams ובזמן שהוא שר את זה נפלו פרחים מהתקרה של ה'רויאל אלברט הול'. למחרת בבוקר קמתי וקניתי יוקללי, שזו פשוט גיטרה קטנה בעלת ארבעה מיתרים שמקורה בהוואי. הכלי הזה נהיה מאד פופולרי בעשור האחרון באינדי, כמעט כולם מנגנים ביוקללי בדרך זו או אחרת, אבל הוא כלי קטן וחמוד ומאד מרגש."
ואיפה השורשים שהובילו אותך למוזיקת פולק, כיוצר?
"אצלי זה בעיקר משהו שגדלתי עליו. לרוב כשאומרים 'פולק' מתייחסים לפולק אמריקאי, אבל אצלי, כקיבוצניק בכל רמ"ח אבריי, מעבר למוזיקה האמריקאית היו גם הרבה דברים שהגיעו ממוזיקה רוסית ששמענו הרבה בילדות. אז ברגע שהתחלנו לעשות מוזיקה רוב הלחנים תמיד הושפעו מהמינוריות הזאת של המוזיקה הרוסית מצד אחד, ומהמדבריות שיש במוזיקה האמריקאית. אני גדלתי בקיבוץ במדבר, בנגב, אז איכשהו הצלילים האלה הציפו ויצרו שילוב של מתי כספי ותזמורת הצבא האדום מצד אחד, ופול סיימון וניל יאנג מהצד השני.
"הוצאנו עד עכשיו ארבעה אלבומים וכמעט בכל האלבומים שלנו יש תרגום אחד או שניים, או תרומות של טקסטים שלקחנו ממשוררים ובעיקר ממשוררות, ולפעמים גם חברי הלהקה תורמים שירים, אבל זה לא קורה מספיק..."
מה תעשו בהופעה הנוכחית ב"סולם יעקב"?
"אנחנו עובדים עכשיו על שני אלבומים, אלבום שהוא כמעט פיפטיז בסגנון שלו, שרובו שירים מקוריים אבל יש גם כמה תרגומים של קלאסיקות של הפיפטיז, עם הרבה הרמוניות קוליות, ואנחנו עושים גם אלבום ילדים. משני האלבומים נעשה די הרבה שירים, וכמובן גם הרבה דברים מהאלבומים הישנים שלנו."
המינוריות של השירים הרוסיים שסיפרת עליה קודם מאפיינת גם את ההופעה הקרובה שלכם?
"ממש לא. הכל כיף, הכל בכיוון המצחיק והחמוד, ולא בכיוון של דיכאון ולב שבור.."
הפסטיבל יתקיים בין התאריכים 20-18 במאי 2017. המופעים והפעילויות מתפרשים על המרחבים הירוקים של מתחם נוף גינוסר שעל שפת הכינרת. ובתוך האולמות השונים של המלון.
לרכישת כרטיסים