במסגרת סדרת הקונצרטים "באך מחייך", שתחל באמצע חודש מרץ, תנגן הקאמרטה הישראלית ירושלים, בניצוחו של אבנר איתי, שתי קנטטות חילוניות של באך: "קנטטת הקפה" ו"קנטטת האיכרים".
 
עוד בתכנית: "אדאג'ו למיתרים" מאת ברבר ו"פוגה וגראווה" מאת האסה. ב"קנטטת האיכרים" יתלוו לקאמרטה הסולנית השוודית סוזן רידן (סופרן) והסולן הבריטי אדריאן פאוטר (בס). אל שני הסולנים הזרים יצטרף ב"קנטטת הקפה" גם הישראלי איתן דרורי (טנור).
 
המנצח אבנר איתי, שהחל את דרכו המוזיקלית כנגן אבוב ואף שימש אבובן ראשי בתזמורת הקאמרית הישראלית, חילק את לימודי הניצוח שלו בין ישראל, פריז ולונדון, ועם השנים הפך למורם של רבים מהמנצחים הישראלים.
 
במשך 35 שנה ניצח איתי על מקהלת האיחוד, בשנות ה-70 ייסד את מקהלת זמרי קאמרן ובמשך 13 שנה שימש בה מנצח ומנהל מוזיקלי. כיום איתי הוא מנהלה המוזיקלי של מקהלת קולגיום תל-אביב, אותה הקים בסוף שנות ה-90, ובנוסף מרכז את מגמת ניצוח המקהלה בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה.
 
על היצירות:

"קנטטת האיכרים", רי"ב 212, מאת יוהן סבסטיאן באך
הקנטטה היא אופרה קומית מזערית, המתארת "פיסת חיים" כפרית. סגנונה המוזיקלי והטקסטואלי שאוב מצורת ה"אינטרמצו" הקומי שפרחה באיטליה בתחילת המאה ה-18 ואף זכתה לפופולריות בצפון גרמניה.
 
סיפור המסגרת פשוט ועממי. הכפרי הצעיר (בבס) עוגב על הכפרייה הצעירה מיקה (סופרן), אך זו יודעת היטב לאן מועדות פניו. האירוטיקה הכפרית הופכת חיש מהר לדיון ארוך על אודות מעלותיו של אדון האחוזה החדש, שעבורו נכתבה הקנטטה מלכתחילה. לאחר שמסיימים השניים להרעיף על האדון שבחים, הם נפנים להחמיא לרעייתו. הקנטטה פותחת ומסתיימת בדואט-תהילה לאדון החדש.
 
"קנטטת הקפה", רי"ב 211, מאת יוהן סבסטיאן באך
היחס לקפה בתחילת המאה ה-18 היה  אמביוולנטי. על רקע זה ניתן להבין את תאוותה הלא-מרוסנת של ליזכן (סופרן), גיבורת "קנטטת הקפה" של באך, לקפה, ואת סלידתו של אביה, שלנדריאן (בס), מהמשקה.
 
הקנטטה נכתבה כפי הנראה לביצוע בבית הקפה של צימרמן בלייפציג, שהיווה מקום מפגש למוזיקאים. העלילה הקומית, שהלברית לה נכתבה בידי פיקנדר, מתארת מריבה בין שלנדריאן השמרן והנרגן לבין ליזכן הנחושה. הוא מנסה להניאה משתיית קפה באיומים שונים, אך ליזכן עומדת בפניהם איתנה – היא מוותרת על הכל ונשארת עם הקפה.
 
רק איומו של אביה שלא ישיג לה בעל משיג את מטרתו - היא מוותרת על המשקה מיד, והמספר (טנור) מציין במאמר מוסגר את כוונתה של ליזכן להכניס בחוזה הנישואין סעיף המתיר לה להכין קפה בכל אימת שתחפוץ.
 
"פוגה וגראווה" לכלי קשת בסול מינור מאת יוהן אדולף האסה
החוקרים חלוקים בדעותיהם אם לשייך את ה"פוגה וגראווה" להאסה או למלחין פרנץ זאוור ריכטר. היצירה מצויה הן בכתב ידו של האסה, והן בגרסה של סינפוניה המתוזמרת גם לכלי נשיפה בכתב ידו של ריכטר. סגנון הכתיבה נמצא בן שני העולמות – המורכבות הרב-קולית הסבוכה המאפיינת את הכתיבה הגרמנית של הבארוק המאוחר מחד, ומאידך - נטייה לתת-נושאים מלודיים ופשוטים יחסית, כמו גם לתנופה רבה, המזכירים יותר את הטעם האיטלקי.
 
אדאג'ו לכלי קשת מאת סמואל ברבר (1910-1981)
האדאג'ו לכלי קשת הנו אחת היצירות המוכרות והאהובות שנכתבו במאה ה-20. מקורה של היצירה בפרק השני מתוך הרביעייה הראשונה של ברבר לכלי קשת, שנכתבה ב-1936. ב-1938 עיבד ברבר את הפרק השני לתזמורת כלי קשת, ושלח את התכליל למנצח הנודע ארטורו טוסקניני. הלה השיב לו את התווים ללא אף הערה, והמלחין הממורמר התעלם מהמנצח. לבסוף הודיע טוסקניני לברבר כי בכוונתו לבצע את היצירה ולהקליטה, והחזיר לו את התווים כיוון ששינן אותה במוחו.

הקונצרטים יתקיימו החל מ-16 במרץ 2010, בירושלים, תל-אביב, הרצליה, חיפה ורחובות. כרטיס: 150-100 ₪.