לציון 150 שנה להולדתו של גוסטב מאהלר יקיימו המרכז למוזיקה קאמרית ("שטריקר") ואנסמבל מיתר קונצרט מיוחד שבמרכזו גרסאות קאמריות לשתיים מיצירותיו הסימפוניות של המלחין.
 
בקונצרט, בניצוחו של יובל צורן, מנצח הבית של בית האופרה בפרנקפורט, ישתתפו גם תהילה ניני גולדשטיין (סופרן), מתיאו דה-מונטי מגרמניה (בריטון), אנסמבל מיתר וחברים.
 
בתכנית: גוסטב מאהלר -סימפוניה מס' 4 (גרסה לאנסמבל קאמרי של 12 נגנים וזמרת מאת ארווין שטיין); פרק לרביעיית פסנתר בלה מינור; "שירי שוליה נודד" (גרסה לאנסמבל קאמרי של תשעה נגנים וזמר מאת ארנולד שנברג).
 
 
נגנים: משה אהרונוב, כינור ראשון; רואי אמוץ, חליל; יונתן הדס, קלרנית; עמית דולברג, פסנתר; מתן גבעול, כינור שני; עמית לנדאו, ויולה; יונתן גוטליבוביץ', צ'לו; דני פלשטיינר, בס; גבריאלה בוקובסקי, אבוב וקרן אנגלית; יונתן כהן, הרמוניום; לב לופטוס ונויה שליין, כלי הקשה.
 
על היצירות
 
העיבודים ליצירות שבתכנית (סימפוניה מס' 4, "שירי שוליה נודד") הותקנו על ידי ארנולד שנברג ובני חוגו לביצועים בקונצרטים של "האגודה למופעים מוזיקליים פרטיים". שנברג ייסד עם תלמידיו אגודה זו בווינה, בנובמבר 1918, כמסגרת להצגת יצירות מוזיקליות החל ממאהלר ועד זמנם.
 
הסיבה המעשית לעריכת העיבודים הקאמריים ליצירותיהם הסימפוניות של מאהלר ושל מלחינים אחרים הייתה המשאבים וגופי הביצוע המוגבלים שעמדו לרשות שנברג וחבריו. אך נוסף על היבט מעשי זה האמינו שנברג ורעיו כי המדיום הקאמרי יאפשר הבלטה של התוכן האסתטי של היצירות.
 
במהלך שלוש השנים לקיומה של האגודה נערכו כ-50 עיבודים, מתוכם תועדו 21 עיבודים לתזמורת קאמרית. האגודה שאפה להביא בהירות למוזיקה המודרנית ולשים קץ לבלבול ולהססנות שסבבו אותה עד אז, באמצעות ביצועים עילאיים לעיבודים אלה. לשם כך, לקראת כל קונצרט נערכו חזרות רבות תחת עינם הפקוחה והביקורתית של שנברג ורעיו.
 
על מנת להגן על הביצועים מפני "ההשפעה המשחיתה של הציבור" נערכו הקונצרטים של האגודה בפני חוג פרטי. רק חברי האגודה הורשו לפקוד את הקונצרטים השבועיים, וכל פרסום או ביקורת נאסרו. "ההצלחה היחידה שהמלחין אמור להיות מסוגל לטעון לה היא זו שאמורה להיות המשמעותית ביותר עבורו: להיות מובן", כתב ברג. בנוסף, תכנית הקונצרט לא פורסמה מראש, על מנת למנוע אפשרות שמלחינים מסוימים ימשכו קהל יותר מאחרים. 

אחת מהנחות המוצא של העיבודים הייתה נאמנות מרבית למקור. התזמור הסטנדרטי הורכב מפסנתר, הרמוניום, חמישיית כלי קשת, חליל וקלרנית. במידת הצורך הורחב הרכב בסיסי זה בכלים נוספים, כקרן יער, בסון, אבוב או כלי הקשה. על המעבדים היה להתמודד לא רק עם טרנסקריפציה של כל הצלילים מן הגרסה המקורית, אלא גם עם שימור האופי הכלי.
 
בעיה נוספת הייתה שימור היחסים בתוך האנסמבל. לא תמיד ניתן היה להשאיר את תפקיד כלי הקשת בכלי הקשת ואת תפקיד כלי הנשיפה בכלי הנשיפה ולחלק את שאר הצלילים בין ההרמוניום לבין הפסנתר. בעוד שכלי הנשיפה מתמזגים באופן נפלא כמילוי הרמוני בתזמורת הסימפונית, בהרכב קטן הם מתבלטים מיד כסולנים. מסיבה זו המעבדים השתמשו בכלי הנשיפה בייחוד בקטעי סולו והעבירו את תפקידיהם ההרמוניים לפסנתר ולהרמוניום.
 
כיום יש מספיק תזמורות היכולות לנגן את יצירותיו של מאהלר ואף קיימות מספיק הקלטות שלהן. אולם על אף שאין צורך מעשי בעיבודים אלה, הם מעידים כי הנטיות האמנותיות של האגודה שמרו את תוקפן עד היום. ההעברה של יצירותיו של מאהלר לממדים מצומצמים מבליטה היבטים מסוימים בהן, החומקים מאוזניהם של מאזינים רבים בגרסאות התזמורתיות המלאות: שקיפות, ניואנסים ורב קוליות.
 
הזמר, שאינו צריך להשקיע כעת כוח רב בהפקת הצליל יכול גם הוא לעצב את הקווים המלודיים באופן מעודן יותר. הדגש הוא על השילובים המעודנים של הכלים, ולא על המאסיביות של התזמור. בעיבוד הקאמרי הפשוט המבנה של התפקידים הנשזרים זה בזה שקוף ובהיר הרבה יותר. באופן כזה, העיבודים אינם עוד תחליף לגרסאות המקוריות, אלא השלמה שלהן.
 
קונצרט זה הוא הזדמנות נדירה להאזין לשניים מן העיבודים ליצירותיו של מאהלר, אשר בוצעו במסגרת "האגודה למופעים מוזיקליים פרטיים" שייסד שנברג. העיבוד של שנברג עצמו ל"שירי השוליה הנודד" בוצע לראשונה בפברואר 1920. עיבודו של ארווין שטיין לסימפוניה הרביעית בוצע בינואר 1921.
 
עוד בתכנית – פרק רביעיית פסנתר בלה מינור. יצירת נעורים אותה הלחין מאהלר בשנת 1876, בהיותו בן 16, כתלמיד בקונסרבטוריון של וינה.
 
על המשתתפים
 
יובל צורן – מנצח
החל מעונת 2008/9 מכהן יובל צורן כמנצח הבית של האופרה של פרנקפורט. בפרנקפורט ניצח על רפרטואר רחב הכולל בין השאר את "חליל הקסם", "איל טריטיקו", "בטבעת החנק", "כך עושות כולן", "חסדו של טיטוס", "השודדים" ועוד. להצלחה גדולה זכה לאחרונה בהפקה חדשה של האופרה "אוון ווינגרייב" מאת בנג'מין בריטן, שזכתה לשבחים רבים בעיתונות הגרמנית והבינלאומית.
 
באופרה הישראלית ניצח על הפקות של "דון קרלו ומפיסטופלה". חלק משמעותי של פעילותו כמנצח מוקדש אף למוזיקה חדשה ושיתוף פעולה עם מלחינים. במסגרת זו ניצח על כמה בכורות עולמיות לאופרות חדשות –  "ציפור לילה" (דומיניק לה ז'נדר) באופרה המלכותית קובנט גארדן בלונדון, ו"פיירו – סופו של לילה" (ינס יונלייט) בביאנלה למוזיקה חדשה במינכן עם אנסמבל מודרן, בין השאר. כמו כן ניצח על תזמורות ואנסמבלים מובילים כתזמורת פילהרמוניה בלונדון, תזמורת עידן ההשכלה, הבריטן סינפוניה, אנסמבל רזוננס ואנסמבל המאה ה-21.
 
בוגר האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים בפסנתר (פרופ' בנימין אורן) ובניצוח (פרופ' מנדי רודן ז"ל), הופיע כפסנתרן בישראל ובאירופה לפני שהצטרף לתכנית לאמנים צעירים של האופרה המלכותית קובנט גארדן בלונדון ב-2002. שם החל בפעילותו כמנצח, ועבד כאסיסטנט של המנהל המוזיקלי אנטוניו פפאנו.
 
מאז שעזב את התכנית, המשיך בפעילותו המשולבת כמנצח ואסיסטנט בבתי אופרה ופסטיבלים בולטים באירופה, בהם גליינדבורן, אקס אן פרובאנס, לה מונה (בריסל), הליסיאו בברצלונה והאופרה המלכותית הדנית. עבד עם מנצחים בולטים כאיוון פישר, דניאל הארדינג, סבסטיאן ווייגלה ואשר פיש.
 
תכניותיו לעתיד כוללות בין השאר הפקות נוספות באופרה של פרנקפורט ובכורה עם התזמורת הפילהרמונית של שטוטגרט.
 
‏‏תהילה ניני גולדשטיין – סופרן
זמרת הסופרן הצעירה תהילה ניני גולדשטיין נולדה בניו יורק וגדלה בישראל. הרפרטואר שלה כולל אופרה קלאסית, וכן מוזיקת בארוק, מוזיקה עכשווית ובייחוד מוזיקה ישראלית. זכתה בתחרות השירה של האקדמיה למוזיקה בתל-אביב, במלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל ללימודים בארץ ובחו"ל וכן בפרס ראשון בתחרות היוקרתית של קרן לידרקראנץ.
 
באביב 2009 הופיעה לראשונה, בהצלחה רבה, עם וויליאם כריסטי והאנסמבל Les Arts Florissants, באקדמיה של Le Jardin des Voix, אליה נבחרה מתוך רשימה ארוכה של מועמדים. במסגרת פרויקט זה הופיעה במרכז ברביקאן, באולם הפילהרמוני של ברלין, ב- Cit? de la musique בפריז, באופרה של אוסלו, באודיטוריום הלאומי במדריד, בארמון המוזיקה בברצלונה, בתיאטרון הגדול של אקס אן פרובאנס ובאולם אליס טאלי בניו יורק.
 
תכנית חצי בימתית זו של אריות פרי עטם של מלחיני בארוק זכתה לשבחי הביקורת והקהל. עוד ב-2009, הוזמנה על ידי דון אפשו ואוסבלדו גוליחוב לתכנית השתלמות באולם הקרנגי בניו יורק, שם ביצעה, בין היתר, יצירות פרי עטו של מתי קובלר. מאז 2003 היא חברה באנסמבל מיתר.
 
הרפרטואר האופראי שלה כולל תפקידים מהאופרות של מוצרט, רוסיני, הנדל, פרסל, פרגולזי, בליני ודוניצטי. הרפרטואר הקונצרטי שלה כולל, בין היתר, את הסימפוניה הרביעית של מאהלר, "לילות קיץ" של ברליוז, ספר המדריגלים השביעי של מונטוורדי וקנטטות של הנדל.
 
למדה בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב, בהדרכתן של מירה זכאי ותמר רחום, ואצל זמרת הסופרן אפרת בן-נון. כמו כן עבדה עם המאמנים הקוליים דיוויד ג'ונס ופטרישיה מק'קאפרי בניו יורק, ועם אייבי פורמנסקי וג'ון נוריס בברלין.
בתקופת חברותה במקהלת "אנקור", בילדותה, שרה תחת ניצוחם של קלאודיו אבאדו, קורט מאזור וזובין מהטה. לאחר מכן הופיעה בקונצרטים ברחבי אירופה, ישראל וצפון אמריקה, עם תזמורות שונות, ובהן תזמורת המרכז הלאומי לאופרה בניו יורק, התזמורת הסימפונית חיפה, התזמורת הסימפונית ראשון לציון והתזמורת הקאמרית הישראלית. עבדה גם עם הרתמוט הול, הילדה זאדק, דון אפשו וזהבה גל.
 
מתיאו דה מונטי – בריטון
נולד באמסטרדם ולמד בלונדון אצל דניס דוולינג ואוטקר קראוס. השתתף בהפקות עטורות השבחים של גאורג טאבורי במגוון תפקידים: משה ב"משה ואהרון" של שנברג בלייפציג, דרזדן, ויימר והמבורג; כחול הזקן ב"טירתו של כחול הזקן" של ברטוק באמסטרדם; הבכורה העולמית ל"סוויטת מיכאלאג'לו" של שוסטקוביץ' בברלין.
 
הופיע במגוון תפקידים על במת האופרה ובאולם הקונצרטים בפריז (כולל אולם פלייל), באמסטרדם (כולל הקונצרטחבאו), בלונדון (כולל אולם המלכה אליזבת) בברלין (כולל אולם הפילהרמוני והקונצרטהאוז), במינכן, בפרנקפורט, בקלן, בדרזדן, בהאנובר, במודנה, בפרארה, בפלרמו, בתל אביב, בירושלים, בזלצבורג (כולל פסטיבל זלצבורג), בווינה (כולל הקונצרטהאוז), בניו יורק, בדטרויט, במיאמי, בברצלונה, בטולוז, בשטרסבורג ועוד.
 
נודע ברפרטואר המגוון שלו, הכולל תפקידים אופראיים החל ממוצרט, דרך רוסיני, ורדי, אופנבאך ועד קורט שנברג, אלבאן ברג, קורט וייל, בריטן ועוד. ידוע בזכות ביצועיו יוצאי הדופן ליצירות מודרניות ובנות זמננו. כמה מלחינים כתבו תפקידים במיוחד עבורו והוא השתתף בתפקידים ראשיים בהפקות בכורה רבות.
 
הרפרטואר הקונצרטי שלו כולל יצירות כמו הסימפוניה תשיעית של בטהובן, הפסיונים של באך, המשיח של הנדל, בריאת העולם של היידן, סטאבת מאטר של דבוז'ק, סטאבת מאטר של רוסיני, הרקוויאם והמיסה בדו מינור של מוצרט, הרקוויאם של פורה, הרקוויאם של ורדי, מחזורי השירים של מאהלר, פולצ'ינלה של סטרווינסקי ועוד.
 
הופיע ברסיטלים קוליים ברחבי אוסטריה, צרפת, גרמניה, הולנד, איטליה, ארצות הברית וישראל. פרשנויותיו למחזורי השירים של שוברט זכו לשבחים רבים. הקליט לתחנות רדיו וטלוויזיה רבות באירופה, ובהן ORF, ARD, ZDF, ARTE, הרדיו הבווארי, ה-BBC, רדיו צרפת ורשות השידור הישראלית. תקליטורים בביצועו יצאו בחברות קפריצ'יו, קול לניו ודנון.
 
אנסמבל מיתר
מההרכבים המובילים בביצוע מוזיקה ישראלית עכשווית בארץ ובעולם. זוכה פרס בנימיני (2006) ופרס פרטוש (2008) מטעם משרד התרבות. האנסמבל הוקם בשנת 2004 על ידי עמית דולברג, המנהל אותו לכל אורך שנות פעילותו.
 
יצירות רבות נכתבו והוקדשו להרכב על ידי מיטב המלחינים בארץ. אנסמבל מיתר מרבה להופיע בפסטיבלים באירופה ובארץ, וזוכה לתשבחות ולביקורות נלהבות. בשנה האחרונה ניגן האנסמבל קונצרט היסטורי במוזיאון ואנזה, ברלין, הבניין בו התקיימה ועידת ואנזה. סרט דוקומנטרי על הקונצרט, שצולם על ידי הבמאי אמרה סונמץ, יוקרן במהלך השנה ברחבי העולם. קונצרטים בביצוע האנסמבל משודרים דרך קבע ברדיו בקול המוזיקה, ברחבי אירופה ובארצות הברית. לאחרונה ייסד האנסמבל קורס ייחודי למנצחים ולמלחינים בישראל, בשיתוף עם המלחין והמנצח הספרדי, פביאן פניסלו.
 
מיתר הוא אנסמבל הבית של האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ושל הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה, תל אביב. חברי האנסמבל הם זוכי מלגות קרן התרבות אמריקה ישראל, מלגת משפחת ארקין וקרן בוכמן-היימן.
 
הקונצרט יתקיים ביום שלישי, 6 ביולי 2010, וברביעי, 7 ביולי, בשעה 20:30, במרכז ענב לתרבות בתל-אביב. לפרטים ולהזמנות: 03-5217766.