הצ'לנים צבי פלסר והלל צרי יארחו בקונצרט במוזיאון תל-אביב את הכנרים יעקב רובישנטיין ויעל ברולסקי, את הוויולן גיא ציוני את זמרת הסופרן אלה וסילביצקי ועשרה מתלמידיהם של השניים.
 
בתכנית הקונצרט: באך – סויטה לצ'לו מס' 3 (בעיבוד לשני צ'לים); גלזונוב – חמישיית מיתרים אופ. 39; קלנגל – המנון ל 12 צ'לו; וילה לובוס – בכיאנאס ברזיליראס מס' 1 ו- 5.
 
על היצירות (על פי אורי יעקב)

יוהאן סבסטיאן באך- סוויטה מס' 3 לצ'לו סולו 1009 ברי"ב בעיבוד לשני צ'לים מאת צבי פלסר והלל צרי
 
באך כתב את שש הסוויטות לצ'לו סולו בין השנים 1717-23, בעת שירותו כקאפלמייסטר בכנסיית העיר קתן,  שם כתב חלק נכבד מיצירותיו האינסטרומנטאליות. ההתעניינות הגדולה בסוויטות החלה רק בראשית המאה ה-20, עם ביצועיו הראשונים של הצ'לן הספרדי פאבלו קזלס, זאת למרות שהסוויטות התגלו עוד במהלך המאה ה-19.
 
לאחרונה נערך מחקר היסטורי בסוגיית הכלי לו הוקדשו הסוויטות, ונתגלה כי הן נכתבו לכלי שאכן כונה בשם צ'לו, אך היה שייך למשפחת כלי הקשת המוחזקים על הכתף בדומה לכינור והוויולה, ולא בין הברכיים ("דה-גמבה") כמו הצ'לו המודרני.
 
לכל שש הסוויטות שישה פרקים בעלי סדר וזהות קבועים; פרלוד נרחב ולאחריו חמישה ריקודים בסדר הבא: אלמנד, קוראנט, סרבנד, ריקוד נוסף (מינואט, בורה או גאבוט) וג'יג. למרות המבנה החיצוני הקבוע, כל סוויטה טומנת בחובה עולם שונה וייחודי של הלך רוח וגישה. 
 
אלכסנדר קונסטנטינוביץ' גלזונוב- חמישיית כלי קשת בלה מז'ור אופוס 39 (31')
 
אלכסנדר גלזונוב נמנה על הדמויות הבולטות בעולם המוזיקה הרוסית בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. מגיל צעיר מאוד גילה כישרון יוצא דופן להלחנה והחל ללמוד אצל מילי בלקירב ולאחר מכן אצל ניקולאי רימסקי-קורסקוב, שני מנהיגי "החמישייה הרוסית", קבוצת מלחינים שחרטה על דגלה ליצור מוזיקה אמנותית בעלת זיקה חזקה לחומרי הפולקלור של רוסיה.
 
חמישיית כלי הקשת אופוס 39 נכתבה בשנים 1891-2 והיא אחת מיצירותיו הראשונות לאחר משבר אמנותי שעבר על גלזונוב וארך קרוב לשנה. אנו פוגשים כאן בסגנונו הבשל של גלזונוב, המושפע מצ'ייקובסקי וברהמס, ולצד זאת קל לזהות בה השפעות רוסיות פולקלוריות.
 
יוליוס קלנגל- המנון ל-12 צ'לים אופוס 57 (6')
 
יוליוס קלנגל נולד בלייפציג שבגרמניה בשנת 1859, ומגיל צעיר ביותר התמקד בלימודי צ'לו תחת הדרכתו של אביו שהיה עורך דין מצליח וצ'לן חובב. בהיותו בן 15 בלבד, התקבל למשרת צ'לן בתזמורת הגוונדהאוס של לייפציג, שכבר אז נחשבה לאחת התזמורות המובילות באירופה. בגיל 22 כבר תפס את משרת הצ'לן הראשון בתזמורת, בה הוסיף להחזיק עד סוף הקריירה שלו כנגן.
 
רוב יצירתו של קלנגל כתובה לצ'לו, ככלי סולן וכשותף בתוך הרכבים שונים. הוא היה אחד הראשונים שהעלו על הכתב יצירות להרכבים הכוללים צ'לים בלבד, וביניהן ההמנון ל-12 צ'לים שיבוצע הערב. יצירותיו של קלנגל כתובות במיטב הסגנון הרומנטי-גרמני מבית מדרשם של מנדלסון ושומן, ומושפע ישירות מברהמס ורגר, עמם אף שמר על קשר אישי. 
   
הייטור וילה לובוס- באכיאנס ברזילירס מס' 1 ל-8 צ'לים (19'), באכיאנס ברזילירס מס' 5 לסופרן ול-8 צ'לים (9')
 
וילה-לובוס שב לברזיל, ארץ הולדתו, בשנת 1930 לאחר שהות של שבע שנים כמעט רצופות בפריז. הוא חש צורך לשלב ביצירתו בין המורשת של פסגת המוזיקה האירופית לבין המורשת התרבותית-מוזיקלית העשירה של מחוזות ארצו השונים. ה"באכיאנס ברזילירס" היא סדרה של תשע סוויטות שכתב בין השנים 1930 ו-1945. במבוא לבאכיאנס ברזילירס מס' 1 כתב כי הוא מוצא נקודות השקה רבות בין המאפיינים השונים של יצירתו של י' ס' באך ובין עקרונות בולטים בז'אנרים הפולקלוריים והפופולאריים של ברזיל, ומכאן ההשראה לכתיבת הסדרה.
 
הקונצרט יתקיים ביום רביעי, 3 בנובמבר 2010 ב- 20:30 במוזיאון תל-אביב לאמנות. טל': 03-6077020