התזמורת הסימפונית ירושלים - רשות השידורתפתח החודש את סדרת "מוזיקה חובקת עולם" ואת הסדרה הווקאלית - בקונצרט שמציג את העולם הרגשי המטלטל של וינה לקראת המאה ה-20. במרכזה של התכנית ביצוע ליצירתו המונומנטלית והמרגשת של מהלר "שירים על מות ילדים".

"מוזיקה חובקת עולם" היא סדרה בת ארבעה הקונצרטים בניצוחו של ליאון בוטשטיין, שסיים השנה כהונה בת שבע שנים כמנהל מוזיקלי של התזמורת הסימפונית ירושלים - רשות השידור ומכהן מעתה כמנצח אורח בר כבוד של התזמורת.

הסדרה היא מסע בין זמנים וארצות. כל אחד מן הקונצרטים בסדרה מוקדש לעיר אחרת בעולם שהייתה למרכז חיי התרבות, כל אחת בתקופתה: וינה לקראת המאה העשרים, פריז בשנות העשרים של המאה ה-20, סנט פטרבורג בסוף המאה ה-19. קונצרט הסיום של הסדרה יוקדש לירושלים ויתקיים בערב יום העצמאות.

לפני שלושת הקונצרטים הראשונים ירצה המנצח ליאון בוטשטיין ויספר על המלחינים, היצירות והאווירה התרבותית ששררה באותה עיר בתקופה האמורה. גם היצירות שינוגנו בקונצרטים ישקפו את המלחינים שפעלו בעיר באותו זמן.


התזמורת הסינפונית ירושלים (תמונת יח"צ)

הקונצרט הראשון בסדרה יוקדש כאמור לוינה ותשתתף בו זמרת המצו סופרן עדנה פרוחניק. תכנית הקונצרט תכלול גם את "פסקאליה" מאת וברן ואת הסימפוניה מס' 9 מאת ברוקנר.

וינה לקראת המאה ה-20
 
השנים סביב סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 בווינה היו שנים רוויות במהפכות – תרבותיות ומדעיות. וינה, בירתה של הקיסרות האוסטרו-הונגרית, הייתה אחד המרכזים העיקריים של חידושים אלו. עולם המוזיקה בווינה של אותן שנים היה סוער וידע מחלוקות ויריבויות לצד גילויים של גאונות וחדשנות. בסוף המאה ה-19 אחת המחלוקות העיקריות הייתה בין חסידי המוזיקה התכניתית לחסידי המוזיקה האבסולוטית.
 
אנטון ברוקנר, שבמוצאו היה אדם כפרי ופשוט, נקלע ללב הסערה בעל כורחו: למרות שהעריץ את וגנר בכל מאודו, זכה לקיתונות מצד חסידי וגנר, שראו במוזיקה של ברוקנר "מוזיקה אבסולוטית". הסימפוניה מס' 9 בוצעה לראשונה ב-1903, כ-7 שנים לאחר מותו של ברוקנר, והיא מוקדשת "לאל הנערץ". הסימפוניה התשיעית היא כבירה ונדמה לעיתים שהיא מגיעה לפסגת העומקים המטאפיסיים אליהם הגיע המוזיקה במאה ה-19.
 
מהרבה בחינות, ניתן לראות במהלר חוט מקשר: בהיבט הרעיוני ובהיבט המוזיקלי. בתווך בין שני המחנות, מהלר שייך לחסידי המוזיקה האבסולוטית. מהלר סבר שהמוזיקה תובן על ידי אלו שמסוגלים להבין אותה וששאר האנשים לא ירוויחו מהתוספת של תיאור כתוב.
 
המוזיקה של מהלר מתחה את גבולות השיטה ההרמונית עד לקצה ונדמה כי המהפכות של שנברג ווברן כמו היו ההמשך הבלתי נמנע למהלר, אשר היה התומך העיקרי של שנברג.
 
הפסקאליה מ-1908 היא היצירה הראשונה שכתב וברן לאחר לימודיו עם שנברג. בשנים שעתידות לבוא, בראשית המאה ה-20, יחוללו השניים, בצוותא עם אלבן ברג, מהפכות בתפיסה המוזיקלית ויזכו לכינוי מלחיני ה"אסכולה הווינאית השנייה". היצירה הרפתקנית מן הבחינה ההרמונית ומבחינת התזמור אך עדיין לא מוותרת על העולם ההרמוני הישן ובכך היא יצירה של "רגע לפני", כמו מבשרת על השינוי המהפכני שעתיד לבוא. 
 
"שירי מות ילדים" של מהלר הולחנו על פי שיריו של המשורר פרידריך ריקרט, שאיבד שניים מילדיו וכתב ארבע מאות שירים לזכרם. כחודשיים לפני שפגש את אלמה (1901) הלחין גוסטב מהלר שלושה מתוך חמשת השירים שבמחזור. ב-1904, כשכבר היה אב לשתי בנות, חזר להלחין את השניים האחרונים.  

הקונצרט יתקיים ביום שני, 17 בנובמבר 2010 ב-20:00 באולם הנרי קראון בתיאטרון ירושלים. מחירים 170 ש''ח באולם 150 ש''ח ביציע.