תיאטרון - קולנוע מקזחסטן בסינמטקים/ שבוע הקולנוע הקזחי

החיפוש אחרי הזהות – אישית ולאומית – הוא הלב של הקולנוע המגיע מקזחסטן. בין התאריכים 10-1 בפברואר יוקרנו בסינמטקים בתל-אביב בחיפה ובירושלים, בהקרנה חד פעמית, שישה סרטים של הקולנועי הקזחי, שארבעה מתוכם נעשו בשנתיים האחרונות.

שתי טראומות מרכזיות מהתקופה הסובייטית מוצאות את ביטוייהן בסרטים שיוקרנו החודש - תקופת הרודנות של סטלין והרס האקולוגיה של קזחסטן בתקופת הניסויים הגרעיניים בשנות השישים ואילך.שני האסונות הללו המיטו חורבן על העם הקזחי והשפעותיהם לא חלפו עד היום.

בתכנית יוצגו מבחר מהסרטים החשובים שנעשו בקזחסטן בשנים האחרונות. לאחרונה מצליח הקולנוע הקזחי בפסטיבלים ברחבי העולם ונחשב לאחד הקולנועים הצעירים הבולטים והמרעננים במפת התרבות העולמית.

על הזהות הקזחית

היעלמותו של האאול (הכפר המסורתי הקזחי) מהתודעה הלאומית בתקופה הסובייטית, התחלף בעשור האחרון בהתמוטטות של התודעה הסובייטית עצמה, בין אם נכפתה על העם או הוטמעה בו. בריק שנוצר נשאלת השאלה: מה זה להיות קזחי. השאלה הזאת מובילה לשאלות מטרידות לא פחות: מהי קזחסטן? היכן היא נמצאת – גיאוגרפית, כלכלית ותרבותית? מה הקשר בין האסלאם המתון של ערבות מרכז אסיה לבין האסלאם הפונדמנטליסטי שסוחף את העולם? הזהות הקזחית – אישית, לאומית, אזורית (מרכז אסיה) – מתהווה בעצם בימים אלה, בתוך מסגרת של הקפיטליזם העולמי. בנקודת הזמן הנוכחית שלוש צורות הזהות האלה נמצאות במערבולת ועומדות למבחן הן בפוליטיקה והן באמנות. התוצאה המיידית של המאבק הזה בקולנוע היא פיצול בין סרטים המציגים את העבר הסובייטי ומטפלים בהיסטוריה הקרובה של האומה, לבין סרטים המדגישים את חיי היום יום בקזחסטן המודרנית.

רשימת הסרטים:

תפילתה של ליילה (קזחסטן 2003)

סרטו של סטיבאלדי נרימבטוב. קזחסטן, 1961. באזור העיר סמיפלטינסק נערכים ניסויים גרעיניים. ליילה היא נערה יפהפייה בת 14 שהוריה מתו בעקבות חשיפה לקרינה רדיואקטיבית. היא גרה עם דודתה השתיינית ומשמשת מטרה להקנטות הילדים. מבטה הנוקב מרתיע גברים וקורע מיתרים בגיטרה. צעיר חסר רגליים מתאהב בה אך היא דוחה את חיזוריו המגושמים. היא מתיידדת עם יהודי-גרוזיני זקן, המציב סולמות מעל הקברים בבית הקברות המקומי, כדי להקל על הנשמות את העלייה לשמים. מדי פעם היא צופה בעננים השחורים והמאיימים המגיעים אל יישובה מכיוון אתר הניסויים. דרך סיפורה הטראגי של ליילה אנו לומדים על הזוועות והסכנות אליהם נחשפו תושבי קזחסטן הסובייטית לפני 40 שנה. סרט שמזכיר את סרטיו הראשונים של קוסטוריצה, בהצליחו לשלב צחוק ועצב וליצור עולם קולנועי ייחודי. משחק: איאן אסמגאמבטובה, נטליה ארינבסארובה, באאדור צולדזה. (115 דקות, קזחית ורוסית, תרגום לאנגלית).

אנשים קטנים (קזחסטן 2003)

בימוי: נרימאן טורבאייב. קומדיה על אנשים קטנים בקזחסטן המודרנית המתמודדים עם המעבר לקפיטליזם. בק ומקס הם חברים טובים בני עשרים פלוס. הם חולקים דירה סטודנטיאלית ומתפרנסים ממכירת מוצרים שונים ברחובות העיר. ה"עסק" לא בדיוק מצליח ושני המפסידנים מעדיפים לשקוע בחלומות. בק הרומנטי חולם למצוא אהבה אמיתית. ואילו מקס הפרקטי חולם להגר לגרמניה עם סבתו. הבמאי הצעיר טורבאייב יוצר סרט אפיזודי עם אבחנות חדות על "הקדמה" שחווים בקזחסטן העכשווית. קסמו של הסרט נובע גם מהשרטוט האוהד של התערובת הרב-גזעית ממנה מורכבת אוכלוסיית קזחסטן כיום. משחק: אולג קרימור, אנז`אן בקמוזאטו. (95 דקות, רוסית, תרגום לאנגלית) .

אי התחייה (קזחסטן 2004)

סרטו הפיוטי של רוסטם אבדרשב הוא יצירה בעלת עוצמה רגשית ואיכות קולנועית נדירים. התסריט מבוסס על שירתו של אביו, המשורר ז`ראסקן אבדרשב,שהיה מוחרם בבריה"מ, ומגולל סיפור אהבה ראשונה והתבגרות כואבת בקזחסטן הסובייטית בתחילת שנות השישים. בשנה שבה גאגארין היה לאדם הראשון בחלל, ז`ראס בן ה-15, החי בכפר קטן על שפת ימת ארל, מתאהב בז`יבק. הנערה היא בתו של בכיר במפלגה, המגיעה עם משפחתה מעיר הבירה אלמה-אטה. הקהילה מורכבת בנוסף לקזחים המקומיים מאנשים שהוגלו על ידי סטלין למקום ובני משפחותיהם – יהודים, קוריאנים, הגרמנים של וולגה. מורתו היהודייה של ז`ראס מגלה לו את עולם השירה. הוא מתחיל לכתוב שירים לז`יבק והיא נענית לאהבתו. באווירה השמרנית של אותם הזמנים אהבתם הטהורה של הצעירים מקבלת פירוש מעוות על ידי ההורים, המורים וכל הסביבה. במהלך מעין משפט שדה שנערך לזוג, בוגד ז`ראס באהבתו... אבדרשב משלב בסרט סוגים שונים של חומר גלם: שחור-לבן, ספיה וצבע. הקטעים בצבע מתארים את השינויים במצב התודעה של הנער - רגעי ההתעוררות המינית, החלומות והדמיונות. ובאופן סמלי גם הסיוט שלו על התייבשות של ימת ארל - דבר שאכן קרה כעבור שנים בגלל הנזק של המדיניות החקלאית הסובייטית. כך נוצרת הקבלה פיוטית בין הילדות האבודה לימה האבודה. משחק: טמירז`אן דניארוב, ז`נל מקאז`אנובה, יקטרינה שרפובה. (80 דקות, קזחית ורוסית, תרגום לאנגלית).

אי הדרקון (קזחסטן 1998)
בימוי: ז`קן דוננוב, גאני קיסטאואוב
סרט אנימציה יפיפה המבוסס על אגדות מאת הסופר היפני רונסקו אגוטאגאווה ומבוצע בטכניקת אנימציה מיוחדת בצורת ציורי נוף יפניים קלאסיים. המסר של האגדה פשוט: "אחרי שהרגת דרקון – אל תהפוך לאחד בעצמך". (25 דקות, אנגלית ללא תרגום).

פני הנשמה (קזחסטן 2000)

בימוי: באחיט גאפו, רימבק אלפייב. סרט תיעודי קצר על ההיסטוריה, הגיאוגרפיה והתרבות של קזחסטן, מהזמן העתיק, הכיבוש המונגולי והשליטה הרוסית ועד ימינו, בקזחסטן המודרנית. הזדמנות להיחשף לתרבות שאינה מוכרת לקהל הישראלי. אמנם זהו סרט "מטעם", אך עשוי למופת ומקורי, ונופים עוצרי הנשמה של קזחסטן עשויים לגרום להרבה תרמילאים בפוטנציה למצוא יעד חדש למסעותיהם.(25 דקות, רוסית, תרגום לאנגלית).

כוח נחיתה (קזחסטן 2000)

בימוי: ליילה ארנישבה. דרמה מלחמתית-פסיכולוגית המתרחשת בבסיס צבאי. חברות אמיצה נוצרת בין אמן, בחור פשוט מהאאול (הכפר הקזחי המסורתי) לבין טימור, בן למשפחה עירונית עשירה. שניהם מתמודדים עם מרותו של סמל מחלקה קשוח. החברות מגיעה אל המבחן האמיתי ואל הסוף הטרגי בלוחמה על הגבול הטדג`יקי-אפגני. משחק: אלכסיי