במסגרת סדרת מופת ב' במוזיאון תל אביב יתקיים קונצרט בו הצ'לנים צבי פלסר והלל צרי מארחים את הנגנים חגי שחם, מרינה שיש (צרפת) - כינור, אניקו מאגיאר (הונגריה) ושולי ווטרמן - ויולה.

בתוכנית: מוצרט – שישיית מיתרים ק. 297b (עיבוד), מנדלסון – חמישייה מס' 2 בסי במול מז'ור אופ' 87, דבוז'ק – שישייה אופ' 48 בלה מז'ור.

לפני הקונצרט ירצה אלון קליבנוב כמחצית השעה על תכנית הקונצרט.

על היצירות 
 
מוצרט - סינפוניה קונצ'רטנטה במי במול מז'ור ק297 b בעיבוד לשישיית כלי קשת
 
הסינפוניה קונצ'רטנטה היא סוגה שהתפתחה במחציתה השנייה של המאה ה-18, וניתן לראות בה ניסיון הכלאה חדשני בין שני הז'אנרים התזמורתיים העיקריים של אותה עת, הסימפוניה והקונצ'רטו, כמשתמע מן השם.

מוצרט כתב שתי יצירות בז'אנר זה שאכן ניתן לזהות בהן אלמנטים של שילוב בין ז'אנר הסימפוניה לז'אנר הקונצ'רטו: ק' 364 לכינור לויולה ולתזמורת וק' 297b לאבוב, קלרנית, קרן, בסון ותזמורת. אחד האלמנטים הבולטים בסינפוניות הקונצ'רטנטיות של מוצרט הוא השילוב של הכלים הסולניים כחלק מהגוף התזמורתי ולא רק כסולנים העומדים למולו.

הסימפוניה קונצ'רטנטה ק'b  297 נכתבה ככל הנראה באפריל 1778 בפריז, והוקדשה לארבעה נגני כלי נשיפה וירטואוזים שהיו הנגנים המובילים באותה תקופה בתזמורת מנהיים והזדמנו לפריז. בשל לוח הזמנים הצפוף מוצרט לא הספיק להשלים בזמן הנקוב את מלאכת העתקת התפקידים, והיצירה לא בוצעה לבסוף במועד המתוכנן. ביולי של אותה שנה כתב מוצרט לאביו כי היצירה עדיין לא בוצעה, ורק באוקטובר כתב לו שוב בעניין זה ודיווח לו כי מכר את היצירה להנהלת התזמורת הפריזאית וכי "היא (היצירה) עדיין טרייה בראשי".

במשך השנים התפתח פולמוס בקרב החוקרים בשאלה האם היצירה נכתבה בידי מוצרט או לאו, זאת בעיקר בשל בעובדה כי כתב היד של היצירה אבד. בשאלה ההיסטורית קצרה היריעה מלפרט, אך מהאזנה ליצירה ניתן לומר כי לאור התזמור המבריק, ההרמוניה הייחודית והזהות הסגנונית המובהקת כל-כך קשה להאמין כי לא מוצרט הוא שכתב את היצירה. 
 


הלל צרי וצבי פלסר (יח"צ)

מנדלסון - חמישיית כלי קשת מס' 2 בסי במול מז'ור אופוס 87
  
חמישיית כלי הקשת מס' 2 בסי במול מז'ור, שנכתבה בשנת 1845, היא אחת מן היצירות האנרגטיות והרעננות מפרי עטו של מנדלסון, וקשה שלא לשים לב לנקודות המשותפות לה ולשמינייה אופוס 20 שנכתבה בדיוק עשרים שנה לפניה.

כבר הנושא הפותח את היצירה, בארפז'ים עולים בכינור הראשון, מזכירים את נושא הפתיחה של השמינייה, ובאופן כללי שני הפרקים מלאי חיים וסוחפים במיוחד.

לצד ההתייחסות לסגנון המוקדם, היצירה מתאפיינת גם בלא מעט התפתחויות וחידושים בסגנונו של מנדלסון. אף שמדובר בהרכב כלים קטן יותר מבשמינייה, הגישה כאן יותר תזמורתית וצבעונית במהותה, עם דגש על שימוש במצלולים עשירים ובריבוי אלמנטים תזמורתיים אופייניים כמו נגינת טרמולו

הפרק השלישי הוא אחד הפרקים האיטיים הליריים והמעמיקים שמנדלסון כתב. אופיו נע בין הטרגי למסתורי, וגם בו בולט מאוד הפן המרקמי העשיר. מנדלסון עושה בו שימוש במגוון מאפיינים מרקמיים, אידיומאטיים והרמוניים שניתן למצוא בלא מעט פרקים איטיים המשובצים בכרכי ה"שירים ללא מילים" שכתב ומהווים ציון דרך חשוב בספרות הפסנתר של התקופה הרומנטית.     

דבוז'ק - שישיית כלי קשת אופוס 48 בלה מז'ור
 
התקופה שבין שלהי שנות השבעים של המאה ה-19 ועד לשנת 1893, שנת נסיעתו  לאמריקה, הייתה פרק זמן מיוחד ופורה בדרכו האמנותית של דבוז'ק. בשנים הללו הביא לשיא את פיתוח שפתו הקומפוזיטורית שבבסיסה החומר הפולקלוריסטי של מחוזות הולדתו, בוהמיה ומוראביה.

דבוז'ק ניגש למלאכת כתיבת היצירה בשנת 1878, מיד לאחר הצלחתו של ביצוע הבכורה לסדרת המחולות הסלבוניים לתזמורת פרי עטו, וקיימים לא מעט קווי דמיון משותפים לשתי היצירות. ההשפעה הפולקלוריסטית בולטת במיוחד בשני הפרקים האמצעיים.

הפרק השני, בהתאם לכותרת שהוצמדה לו, כתוב ברוח הדומקה. זוהי צורה רווחת במוזיקת הפולקלור של מזרח אירופה בכלל ושל אוקראינה בפרט. "דומה" היא סוג של בלדה אפית בפולקלור האוקראיני. ה"דומקה" היא צורה מוזיקלית עממית, המאופיינת בחילופים בין חלקים איטיים שירתיים או רצ'יטטביים, לרוב מלנכוליים ואלגיים באופיים, לבין חלקים ריקודיים אנרגטיים יותר.

כותרתו של פרק הסקרצו בשישייה של דבוז'ק היא "פוריאנט", ריקוד פופולרי ערני שמקורו באזור בוהמיה.

הקונצרט יתקיים ביום רביעי, ה-18 בינואר 2012 ב- 20:30 במוזיאון תל אביב. להזמנות:  03-6077020