קלאסי - מוזיאון ת"א: באך, טלמן וויוואלדי

בקונצרט יתארח אנסמבל סולני הבארוק, שיבצעו בין השאר את "ואריאציות גולדברג" של באך

הקונצרט החמישי בסדרת הבארוק של מוזיאון תל-אביב מארח את אנסמבל סולני הבארוק, עם הכנרים ארנו זוסמן ופולינה קוזובניקובה, נגן הוויולה אורי קם והצ'לן וולפרם קוסל.

האנסמבל יבצע אריה עם "וריאציות גולדברג" של יוהן סבסטיאן באך, בעיבוד לתזמורת כלי קשת מאת דמיטרי סיטקובצקי; את יצירתו של גיאורג פיליפ טלמן, קונצ'רטו בסול מז'ור לוויולה, לכלי קשת ולקונטינואו; ואת יצירתו של אנטוניו ויוואלדי, קונצ'רטו לשני כינורות, צ'לו, בסון, כלי קשת ובאסו-קונטינואו בסול-מז'ור ר' 575.

"וריאציות גולדברג" של באך

"וריאציות גולדברג" היא מהחשובות והשאפתניות שביצירותיו של באך למקלדת. לפי המסופר, באמצע המאה ה-18 הזדמן ללייפציג הרוזן קיזרלינג, שגריר רוסיה בחבל סקסוניה, שישב בדרזדן. יוהן גוטליב גולדברג היה מלחין ונגן מקלדת צעיר וכשרוני שהועסק על-ידי קיזרלינג והתלווה אליו בנסיעותיו, ובמהלך אותם ביקורים בלייפציג השתלם בשיעורי הלחנה ונגינה אצל באך.

באחד ממפגשיהם ביקש הרוזן מבאך שיכתוב כמה קטעים למקלדת שגולדברג יוכל לנגן עבורו, וביקש שהקטעים "יהיו בהלך רוח רך ושקט ובמידת-מה בעלי חיות". הרוזן סבל מאינסומניה כרונית, וסבר שקטעים בעלי אופי שכזה יעודדו את רוחו בלילות הרבים שבהם נדדה שנתו. באך קיבל מן הרוזן בתמורה גביע מוזהב שבתוכו מאה מטבעות זהב.

אמינותו של הסיפור הנאה הזה מוטלת בספק: מהוצאת התווים המקורית ומכתב היד נעדרת כל הקדשה לקיזרלינג או לגולדברג, שהיה אז כבן 14 בלבד וקשה להאמין שדווקא עבורו באך כתב יצירה כל-כך מאתגרת טכנית. היצירה יצאה לאור בשנת 1741, עוד בימי חייו של המלחין, אירוע נדיר למדי בקריירה של באך.

הקונצ'רטו של טלמן

במחצית הראשונה של המאה ה-18 נחשב גיאורג פיליפ טלמן למלחין ראשון במעלה בגרמניה וסביבותיה, ומלחינים כבאך והנדל היו רק שניים לו במידת ההערכה והפופולריות שלהם זכו. טלמן העלה על הכתב מספר עצום של יצירות, ביניהן כ-40 אופרות, 12 מחזורים מלאים של קנטטות כנסייתיות, 44 פסיונים ומאות רבות של יצירות אינסטרומנטליות בכל הז'אנרים שהיו מקובלים באותה תקופה. טלמן היה בעל חוש עסקי מפותח, והצליח להתבסס כלכלית באמצעות מכירת יצירותיו ושאר פעילויות מוזיקליות.

טלמן כתב בעניין הכתיבה בז'אנר הקונצ'רטו באוטוביוגרפיה שלו: "עלי להתוודות שמאחר שצורת הקונצ'רטו מעולם לא היתה קרובה ללבי, הרי שהיה זה חסר חשיבות עבורי אם אכתוב יצירות רבות בז'אנר זה או לא". אף על פי כן, העלה על הכתב למעלה מ-100 קונצ'רטים, בעיקר עבור אגודת הסוחרים של פרנקפורט, שערכה קונצרטים אחת לשבוע.

הקונצ'רטו של אנטוניו ויוואלדי

אנטוניו ויוואלדי נולד ב-1678 בוונציה, בן לכנר בתזמורת הבזיליקה של סן-מרקו. מיום היוולדו סבל ממחלה ריאות כרונית, ובשל בריאותו הרופפת יועד לכמורה. מגיל צעיר למד מאביו נגינה בכינור והגיע במהרה ליכולות נגינה וירטואוזיות. בשנת 1703 קיבל לידיו את משרת המורה לכינור בבית היתומות אוספדלה דלה-פייטה שבוונציה. ויוואלדי סיפק רפרטואר יצירות נרחב לבנות, שכלל בין השאר יצירות קודש מקהלתיות וקונצ'רטים למבחר כלים סולניים.

ויוואלדי הוא דמות מרכזית בתקופת הבארוק המאוחר. במכלול יצירותיו ניתן למצוא מעל 500 קונצ'רטים, ובהם למעלה מ-200 קונצ'רטים לכינור. כמו כן חיבר קונצ'רטים לכלים שלא זכו למעמד סולני בקונצ'רטו עד אותה עת, ובהם צ'לו ובסון. בקונצ'רטו ר"ו 575 בחר ויוואלדי בהרכב סולנים של שני כינורות ושני כלי באס, ויצר חטיבה שעומדת כשווה אל מול חטיבת הריפיינו, לא רק בחלוקת התפקידים, אלא במובנים רבים גם בעומק וטיב המצלול התזמורתי.

כתב: אורי יעקב.

הקונצרט ייערך ביום שני, 25 ביוני 2012, ב-20:30, באודיטוריום על-שם ליאון ומטילדה רקנאטי, מוזיאון תל-אביב. לפרטים: 03-6077020.