תיאטרון - "שמשון ודלילה" על בימת האופרה הישראלית

לסיום עונת יובל ה-20 החגיגית שלה מעלה האופרה הישראלית הפקה חדשה של "שמשון ודלילה" מאת סן סנס, בבימויו של במאי הקולנוע האמריקני ויליאם פרידקין, זוכה פרסי האוסקר על "מגרש השדים" ו"הקשר הצרפתי".

זמרי האופרה הישראלים גבי שדה והדר הלוי יופיעו בתפקידים הראשיים ולצידם זמרי אופרה נודעים נוספים דוגמת מריאנה טרסובה, סנג יון קו, אלן גלסמן, אנדראה סילבסטרלי ועוד. על ההפקה ינצח אשר פיש, מנהלה המוזיקלי של האופרה הישראלית.

בהפקה ישתתפו מאות אמנים כולל זמרים, רקדנים, שחקנים, 30 ילדים ו-40 ניצבים, מקהלה בת 70 זמרים וכן התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון.

ויליאם פרידקין

ויליאם פרידקין נמנה על במאי הקולנוע החשובים בהוליווד. הוא זכה בשני פרסי אוסקר על סרטיו "הקשר הצרפתי" (בעת שזכה היה הבמאי הצעיר ביותר שזכה אי פעם בפרס האוסקר) ו"מגרש השדים". מאז ביים אין ספור סרטים לקולנוע ולטלוויזיה, ביניהם "לחיות ולמות בלוס אנג`לס", "זמנים טובים" עם סוני ושר, "ג`ייד", "12 המושבעים" (לטלוויזיה) ולאחרונה "הניצוד".

בשנים האחרונות החל פרידקין לביים גם אופרות. בניגוד לבמאים דוגמת זפירלי וויסקונטי שעבדו תמיד במקביל באופרה, בקולנוע ובתיאטרון, פרידקין הוא חלק מהגל החדש של במאי קולנוע שעברו לעולם האופרה בעקבות הצלחתם הגדולה בהוליווד וביניהם ברוס בספורד, גארי מרשל, ז`אנג יימו ואחרים. פרידקין ביים את "ווצק" בניצוחו של זובין מהטה בפירנצה ואת "טירת כחול הזקן" מאת ברטוק, "ג`אני סקיקי" של פוצ`יני, ו"אריאדנה בנקסוס" מאת ריכרד שטראוס בלוס אנג`לס.

ויליאם פרידקין ידוע כידיד ישראל וכבר ביקר בארץ פעמים מספר. זוהי לו עבודת הבימוי הראשונה באופרה הישראלית. על "שמשון ודלילה" הוא אומר: "סיפור האופרה מרתק במיוחד והמטרה שלי היא להציג אותו כלשונו. אני מאמין שיש לספר את הסיפור בישראל בדיוק כפי שכולם מכירים אותו מהתנ"ך, מבלי לנסות להעבירו לזמן או למקום אחרים. זהו סיפור שהוא מעבר לזמן ולמקום, אך עדיין מושרש בהסטוריה של המדינה הזאת והעם הזה".

פרידקין בחר להפקה במעצב התפאורה והתלבושות הגרמני דירק הופקר. מעצב התאורה של ההפקה הוא מרק ג`ונתן.

התנ"ך באופרה

מלחינים רבים כתבו אורטוריות על נושאים מהתנ"ך (הנדל, מנדלסון, ועוד) אולם היצירות היהודיות בעולם האופרה הן כאמור, מעטות – רוסיני חיבר את "משה במצרים", קרל נילסן הדני חיבר במאה ה-20 את "שאול ודוד", דריוס מיו כתב אופרה על דוד המלך וארנולד שנברג את "משה ואהרון".

לא מכבר הועלתה בניו יורק סיטי האופרה"אסתר" מאת הוגו וייסגל וסטיב רייך חיבר יצירת מולטימדיה אופראית בשם "המערה" אשר נושאה העיקרי הוא מערת המכפלה. גם "נבוקו" מאת ורדי מתעדת אירוע ספציפי בהסטוריה של העם היהודי אולם כוונתו של ורדי לא היתה לחבר אופרה יהודית.

למוזיקה שכתב סן סנס ל"שמשון ודלילה" אין כל ייחוד "עברי", אך הבכחנליה המפורסמת של האופרה היא מוזיקה מזרחית שרק מלחינים מעטים – אם בכלל – העלו שכמותה על במת האופרה.

סיפור העלילה

סיפורה של האופרה "שמשון ודלילה" זהה כמעט לחלוטין לסיפור התנ"כי בספר "שופטים". בני ישראל נאנקים תחת עול הפלשתים ורק שמשון מצליח לעודד את בני עמו וקורא להם לצאת כנגדם. חולשתו הגדולה של שמשון היא לנשים ולכן מצווה הכהן הגדול של הפלישתים על דלילה לפתות את שמשון שיגלה לה את מקור כוחו הרב. היא מצליחה לסחוט ממנו את סודו – שערו הארוך – והחיילים הפלישתים גוזזים את מחלפות ראשו, מובילים אותו למאסר ומנקרים את עיניו.

שמשון מבקש מאלוהים לעזור לו לנקום בפלישתים ובעת מסיבה פרועה במקדש האל דגון הוא מצליח לאזור כוח ולמוטט את עמודי המקדש באומרו את המשפט הידוע: "תמות נפשי עם פלישתים".

הצגה ראשונה ב-22 ביוני 2005.
השירה בצרפתית בליווי כיתוביות בעברית ובאנגלית.
לפרטים נוספים