המחזאית ענת גוב נפטרה אתמול,  יום ראשון, בביתה לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. הלווייתה תתקיים היום, יום שני, 10 בדצמבר ב-13:00 בבית העלמין מנוחה נכונה, בכפר סבא.

ענת גוב היתה מחזאית בולטת בתיאטרון הקאמרי ובתיאטרון הישראלי. בעשור האחרון הוצגו על בימת הקאמרי ההצגות "סוף טוב" ( 2011), "משפחה חמה" (2009), "אוי אלוהים" (2008), "עקר בית" (2004), "ליזיסטרטה 2000" (2001), "חברות הכי טובות" (1999).

אתמול התקיימה קריאה של המחזה  "חברות הכי טובות" עם שחקניות התיאטרון הקאמרי ובית לסין מתוך כוונה להפיק קופרודוקציה של שני התיאטרונים בחודשים הקרובים.

ענת גוב

ילידת טבריה 1953. נשואה, אם לשלושה וסבתא לשתי נכדות.

בוגרת תיכון תלמה ילין במגמת תיאטרון. שרות צבאי בלהקת הנח"ל. שנה באוניברסיטת תל-אביב בחוג לתיאטרון. כתיבה לטלוויזיה: "זהו זה" (טלוויזיה חינוכית) מ-1981 - 1991, "כן, מה?!" (סידרה קומית. ערוץ 1), "לילה גוב" (ערוץ 2), "חברות הכי טובות" (סדרת דרמה - הוט).

כתיבה לתיאטרון: "אהבת מוות" (תיאטרון החאן) 1991. "חברות הכי טובות", 1999 (התיאטרון הקאמרי) זוכת פרס התיאטרון לקומדיה של השנה, "ליזיסטרטה "2000, 2001 (התיאטרון הקאמרי), "צדדים הפוכים", פרויקט משותף של מחזאים ישראלים ופלסטינים לתיאטרון היילבורן בגרמניה, 2003. "עקר בית" (התיאטרון הקאמרי), זוכת פרס התיאטרון לקומדיה של השנה 2004. עיבוד בימתי למחזמר "הלהקה" (תיאטרון הבימה 2007). "אוי אלוהים", 2008 (התיאטרון הקאמרי), "משפחה חמה" 2009 (התיאטרון הקאמרי), "סוף טוב" (2012) . תרגומים: "ויה דולורוזה" מאת דיוויד הר, "אמא קוראז'" מאת ברטולט ברכט (התיאטרון הקאמרי).

כתבה בעמוד הדעות של "ידיעות אחרונות". ממקימות "עזרת נשים" למען נפגעות תקיפה מינית. 
 
כתבה עם בעלה גידי גוב את ספר הילדים "שאול הטרקטור".