הקאמרטה הישראלית ירושלים מעלה את הקונצרט החמישי בעונה, "מזמור לאלת המוזיקה", המוקדש לאלת המוזיקה סנטה צ'צ'יליה.
 
הקונצרט, בניצוחו של אבנר בירון, מארח את האנסמבל הישראלי הקולי החדש ואת הסולנים הבריטים נייתן וייל (טנור) ואלינור רולף ג'ונסון (סופרן).

בקונצרט יבוצעו הסימפוניה מס' 49, "לה פַּסיוֹנֶה", מאת יוזף היידן, אודה לסנטה צ'צ'יליה, "רוב שלום, תענוגות", מאת הנרי פרסל, ואודה ליום סנטה צ'צ'יליה מאת גיאורג פרידריך הנדל.
 
סנטה צ'צ'יליה

אלת המוזיקה, הלא היא צ'צ'יליה, העומדת בלב הקונצרט, היתה נוצרייה קדומה ואדוקה שחירפה את נפשה אל מול הרומאים הפגאנים.

לא ברור אם נספתה בסיציליה בסוף המאה השנייה או שמא נערף ראשה ברומי בראשית המאה השלישית. כך או כך, מיתוס דבקותה אל מול מחרפיה היה כה עז, עד כי במעבר של הכוח הפוליטי באימפריה מעובדי יופיטר לחסידי ישו, מינוה מוקיריה לקדושה.

בסוף המאה ה-16 נוסף לקדושתה גם התואר "פטרונית המוזיקה", וזאת משום שעל-פי האגדה לא פסקה להלל את האל עד צאת נשמתה. מאז ועד היום חוגג העולם הנוצרי, על כל פלגיו, את יום צ'צ'יליה מדי 22 בנובמבר. 



נית'ן וויל (צילום: פול מיטשל)


הנרי פרסל

בשנת 1683, בהיות הנרי פרסל בן 24, קמה בלונדון אגודת מוזיקה שחרתה על דגלה ארגון חגיגות לכבוד יום צ'צ'יליה הקדושה, כנהוג בארצות אחרות.

לחגיגת היסוד תרם פרסל את הלחנתו (הראשונה מבין ארבע לכבוד צ'צ'יליה). במלות האודה לסנטה צ'צ'יליה "רוב שלום, תענוגות", שחיבר כריסטוף פישבורן, מחזאי ומשורר חובב, יש גודש של מושגי עונג, כמיהה והיקסמות.

ביצירה יככבו הסולנים הבריטים וייל ורולף ג'ונסון לצד שלושה סולנים ישראלים, חברי האנסמבל הקולי החדש, שמרית צפורן (סופרן), סיגל חביב (אלט) וגיא פֶּלץ (בס-בריטון).
 
גיאורג פרידריך הנדל

פתיחותו של גיאורג פרידריך הנדל אינה ביוגרפית בלבד, אלא גם אתית: יצירותיו הדתיות ממוקדות פחות בפן הליטורגי ויותר בחזון ההומניסטי, וכך גם האודה ליום סנטה צ'צ'יליה שהלחין.

האודה של הנדל מאוחרת מזו של פרסל ביותר מ-50 שנה, וכמרחק הזה בינה לבין שירו של המשורר ג'ון דריידן (1631–1700), שנטל לו הנדל כטקסט. בשבחו את הרמוניית היקום ואת חיקויה על-ידי בני-אדם, מאפשר דריידן להנדל להציג את יכולותיו בתזמור ובשימוש בסולנים-מקהלה-תזמורת.
 
יוזף היידן

הקונצרט ייפתח בסימפוניה 49 "לה פַּסיוֹנֶה", של יוזף היידן, שהיא אחת המעטות שנכתבו בסולם המינורי, ובניגוד למאוחרות יותר היא עדיין קאמרית, בלי תופים וחצוצרות.

מדוע "לה פַּסיוֹנֶה"? יש שלוש סברות: התוכנית האישית אומרת שבית היידן נשרף ב-1768 ומישהו יקר לו נפטר. הסברה המוזיקולוגית-מבנית רואה בסדר אדג'ו-אלגרו-מינואט-פרסטו הד לסדר פרקיה של ה"סונטה הכנסייתית" הארכאית: אטי-מהיר-אטי-מהיר, ועל כן נקרא שמה "הפסיון", לסמל את היותה כנסייתית.

הסברה הנסיבתית-פוליטית טוענת כי ב-1790, בעיר שְוֶרין הצפון-גרמנית, עמדו להעלות את הסימפוניה. המארגנים ידעו היטב שעד לא מזמן היה אסור להשמיע בעירם מוזיקה חילונית, ביקשו להעניק לה קונוטציה דתית, ולכן "הפסיון".
 
נייתן וייל

וייל, יליד סטורבריג' שבאנגליה, היה נער מקהלת קתדרלה לפני שהחל ללמוד אופרה בהדרכת ריילנד דייוויס בבית-הספר על שם בריטן בקולג' הלונדוני למוזיקה.
 
במקביל למד בסטודיו הלאומי לאופרה בעזרת מלגות שונות, בין היתר של האופרה הלאומית האנגלית. בשנת 2005 זכה בפרס תחרות השירה של AESS, אגודת זמרים והקריינים האנגלית, ובשנת 2006 קטף הן את הפרס הראשון והן פרס חביב הקהל בתחרות השירה הלונדונית על שם הנדל.

את תפקיד הטנור באודה ליום סנטה צ'צ'יליה של הנדל ביצע נייתן וייל לפני שנה בבירת לטביה, עם המקהלה הקאמרית הריגאית בניצוח אבנר בירון. זהו ביקורו הראשון בארץ.
 
למחרת העלאת ה"מתיאוס פסיון" בפסטיבל הנדל הלונדוני במרץ השנה, זכה נייתן וייל לקרוא על עצמו את הביקורת הזאת ב"אינדיפנדנט": "מציאת האוונגליסט המתאים קריטית בכל הפקה של הפסיון הבאכי; על-ידי ליהוק נייתן וייל לתפקיד גילו המפיקים זהב: הבהירות האקספרסיבית והמופלאה שבה גולל הטנור הצעיר הזה את עלילת הפסיון הפיחה אקטואליות צורבת באירועים הטראגיים".



אלינור רולף ג'ינסון (תמונת יח"צ)


אלינור רולף-ג'ונסון

קול הסופרן של הזמרת הצעירה אלינור רולף-ג'ונסון מוגדר כ"קולורטורה לירית". רולף-ג'ונסון לומדת אופרה לקראת התואר השני בקונסרבטוריון המלכותי של סקוטלנד.

בין האופרות שהשתתפה בהן: רינלדו, יוליוס קיסר ורודלינדה של הנדל; משל מוצרט – "חליל הקסם" (פמינה) ו"אידומנאו" (האיליה); משל ריכרד שטראוס – "רוזנקווליר" (סופי) ומאת בנג'מין בריטן "אילוף הסוררת" (האומנת).

רולף-ג'ונסוןהיא בתו של הטנור האנגלי הגדול אנתוני רולף-ג'ונסון, שנפטר ב-2010. רולף-ג'ונסוןהופיעה עם הקאמרטה בעונה שעברה ב"מתיאוס פסיון".
 
האנסמבל הקולי החדש

מאז נוסד האנסמבל הקולי החדש על-ידי יובל בן עוזר בשנת 1993, הוא כבש את מקומו כגוף הקולי המקהלתי הקאמרי המוביל בישראל.

האנסמבל מורכב מזמרות וזמרים מקצועיים, הוא מופיע במיטב האולמות והפסטיבלים בארץ וזוכה להצלחה בקרב הקהל ובקרב המבקרים ואנשי המקצוע.

רפרטואר המוזיקה הקאמרית הקולית של האנסמבל משתרע ממוזיקת ימי הביניים ועד למוזיקה בת זמננו, ובכלל זה יצירות אוונגרדיות והקלטות פסקול לסרטים.

האנסמבל הקולי החדש מופיע עם התזמורות המובילות בישראל, ובהן התזמורת הפילהרמונית הישראלית, הקאמרטה הישראלית ירושלים, התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית ועוד.

לצד ההופעות תחת שרביטו של בן-עוזר, מופיע האנסמבל עם מנצחים מן השורה הראשונה בעולם, וביניהם פרידר ברניוס, ג'ון פול, אנדרו פארוט ואנתוני רולי. 


הקונצרט ייערך ביום שישי, 28 בדצמבר 2012, ב-13:00; במוצ"ש, 29 בדצמבר 2012, ב-20:00; ביום ראשון, 30 בדצמבר 2012, ב-20:30; ובמוצ"ש, 5 בינואר 2013, ב-20:00, במוזיאון תל-אביב. כמו כן ייערך הקונצרט ביום שלישי, 1 בינואר 2013, ב-20:00, באולם הנרי קראון, ירושלים. מחיר כרטיס: 170 שקל. לצעירים עד גיל 35 בערב הקונצרט (על בסיס מקום פנוי): 45 שקל. כרטיסים: 1-700-55-2000, 02-5605755. לרכישת כרטיסים בסופ"ש בלבד לקונצרטים המתקיימים בימי שישי ושבת: 054-8028095.