הקונצרט השני בסדרה האקסקלוסיבית "גלריות א'" בגלריות מוזיאון תל אביב יוקדש לשתי יצירות של בטהובן.
בתוכנית: סונטה לפסנתר ולכינור מס' 5 בפה מז'ור, אופוס 25, "האביב", ושלישיית פסנתר בדו מינור, אופוס 1, מס' 3.
מבצעים: אילן רכטמן, פסנתר; קלאודיו קרוז, כינור; איריס רגב, צ'לו.
וינה, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות
ב-1792 הגיע בטהובן לווינה, עיר שבמובנים רבים היתה עבורו בבחינת ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. בבירה האוסטרו-הונגרית למד מגדולי המוזיקאים של אותם ימים, התעדכן בחידושים המוזיקליים האחרונים וקידם את הקריירה שלו כמלחין.
במהלך שלוש השנים הבאות השתלם באופן פרטי אצל כמה מלחינים, ביניהם היידן, והתמיד להעלות על הכתב יצירות חדשות. הפירות הראשונים שבטהובן ראה כראויים להצגה בפני הקהל הרחב ולהוצאה לאור הן שלוש שלישיות הפסנתר אופוס 1.
נטייתו אל מחוזות הרגש הסוערים
שלוש השלישיות נכתבו בשנים 1793–1792, אך יצאו לאור רק ב-1795, בהוצאת ארטריה. הן בוצעו לראשונה ב-1793 מול קהל מצומצם בארמונו של הנסיך ליכנובסקי, אציל וינאי רם-מעלה שבאותם ימים היה פטרונו העיקרי של בטהובן, ולו גם הוקדש האופוס.
בשלישייה אופוס 1 מס' 3 בדו מינור ניתן לראות תחזית מקדימה לנטייתו של בטהובן אל מחוזות הרגש הדרמטיים והסוערים ביותר, בייחוד כשמדובר בסולם דו מינור. נטייה זו בולטת במיוחד בפרקים החיצוניים.
ניתן לראות בכך גם ניסיון להביא את העולם הצלילי הגועש של הסימפוניה אל תוך עולם המוזיקה הקאמרית, ואף אפשר לזהות ביצירה השפעה ישירה של הסימפוניה מס' 95 בדו מינור מאת היידן.
(אורי יעקב)
אילן רכטמן (יח"צ)
הקונצרט ייערך במוצ"ש, 23 במרץ 2013, ב-20:30, במוזיאון תל אביב. לפרטים: 03-6077020.