קלאסי - רביעיית אביב תנגן מוצרט ושוברט

בקונצרט יבוצעו היצירה הראשונה שכתב מוצרט לחמישיית כלי קשת ו"רוזמונדה" של שוברט

הקונצרט הרביעי ב"הסדרה האקסקלוסיבית ב'" של גלריות מוזיאון תל אביב יוקדש ליצירות של מוצרט ושוברט.

בקונצרט תנגן רביעיית אביב: סרגיי אוסטרובסקי, כינור; יבגניה אפשטיין, כינור; טימור יעקובוב, ויולה; ואלקסנדר קרמוצ'ין, צ'לו. כמו כן תנגן הוויולנית שולי ווטרמן.

בתוכנית:חמישיית כלי קשת בסי במול מז'ור, ק' 174, מוצרט,ורביעיית כלי קשת מס' 13 בלה מינור, ד' 804, "רוזמונדה", של שוברט.

מוצרט: הרמה האמנותית הגבוהה ביותר

חמישיית כלי הקשת בסי במול מז'ור, ק' 174, היא היצירה הראשונה שכתב מוצרט להרכב זה. אחריה העלה על הכתב עוד חמש חמישיות להרכב של רביעיית מיתרים בתוספת ויולה שנייה, וכולן, להבדיל מיצירה מוקדמת זו, נכתבו בשנותיו האחרונות של המלחין.

החמישייה במי במול מז'ור, ק' 614, היא מיצירותיו האינסטרומנטליות האחרונות של מוצרט, והיא מאוחרת יותר מכל יצירה קאמרית מרכזית אחרת שכתב. באופן כללי ניתן לקבוע כי הסוגה היתה כנראה קרובה ללבו של מוצרט, וכל החמישיות שכתב, כולל ק' 174, שאותה כתב בהיותו בן 19 בלבד, נמנות עם הרמה האמנותית הגבוהה ביותר מפרי עטו.

מוצרט שאב כנראה את ההשראה לכתיבת ק' 174 מסדרה של חמישיות להרכב זהה מאת מיכאל היידן, אחיו הצעיר של יוזף היידן הנודע ומי שהחזיק כבר מ-1763 במשרת הקונצרטמייסטר בחצר הארכיבישוף של זלצבורג, עיר הולדתו של מוצרט. היידן הצעיר נתן לחמישיות שכתב את הכותרות "נוטורני" (קטעים ליליים), והתייחס בכותרת זו לסוגות כעין הסרנדה והדיוורטימנטו, שהיה נהוג לנגנן בחצרות האצילים לעת ערב.

החמישייה הולחנה באביב של אותה שנה בזלצבורג, לאחר חזרתם של מוצרט ואביו לאופולד מסיבוב ההופעות השלישי והאחרון של מוצרט ילד הפלא ברחבי איטליה. בהמשכה של אותה שנה ערך מוצרט את היצירה מחדש, כולל שינויים רבים בפרק הפינאלה, כמעט עד כדי כתיבה מחדש. מחקרים גילו כי השינויים שמוצרט ערך בק' 174 מושפעים לא מעט מחידושיו של היידן בקובצי רביעיות אלו.

רביעיית-אביב-ענק-מייספייס.jpg

רביעיית אביב (יח"צ)

פרנץ שוברט: מחווה לכנר איגנץ שופנציג

שוברט נולד למשפחת מוזיקאים חובבים, והיכרותו הראשונה עם המוזיקה היתה דרך המפגשים המוזיקליים שהתקיימו בביתו לפחות אחת לשבוע. כבר בתחילת הדרך גילה התעניינות וכישרון יוצאי דופן בתחום, ועד מהרה תפס את תפקיד הוויולן בהרכב הקאמרי המשפחתי.

יצירותיו הראשונות נכתבו עבור ההרכבים שעמדו לרשותו בבית, ורובן שירים ויצירות קאמריות.

בשנת 1824 שב הכנר הווירטואוז איגנץ שופנציג לווינה לאחר שהות של כמה שנים ברוסיה, ובאופן מקרי כמעט פגש בשוברט הצעיר, והשניים התיידדו. שופנציג החל באותה תקופה לאסוף נגנים לרביעיית כלי קשת בהובלתו, ושוברט הבין כי נקרתה בדרכו הזדמנות להשיג ביצוע מעולה ליצירותיו.

כשלוש שנים לאחר הניסיון החלקי לשוב לכתוב רביעיות עם "פרק הרביעייה" בדו מינור, ד' 703, ניגש שוברט לכתיבת שתי רביעיות חדשות, והתוצאה היא הרביעיה מס' 13 בלה מינור, שזכתה בהמשך לכינוי"רוזמונדה",והרביעייה מס' 14 ברה מינור, שזכתה לכינוי "העלמה והמוות". שתי היצירות בוצעו על-ידי רביעייתו של שופנציג, והרביעייה בלה מינור היתה לרביעייה היחידה פרי עטו של שוברט שיצאה לאור עוד בימי חייו.

בשלושת הפרקים הראשונים ביצירה משולבים ציטוטים או לפחות אזכורים מתוך שירים ויצירות קוליות ששוברט עצמו הלחין, ולפיכך היצירה נחשבת לבעלת קשר הדוק ביותר לסגנון הכתיבה של שוברט בסוגת השיר האמנותי ולסוגות קוליות בכלל. הפרק הראשון מזכיר בתבנית הליווי שלו את השיר "גרטשן ליד הכישור", ואילו הפרק השני והאטי מבוסס על נושא מתוך "רוזמונדה", יצירה קולית-בימתית מוקדמת יותר מאת שוברט, ומכאן גם כינויה של היצירה.
(אורי יעקב)

הקונצרט ייערך ביום שישי, 5 באפריל 2013, ב-13:00, במוזיאון תל אביב, אודיטוריום רקנאטי. לפרטים: 03-6077020.