קלאסי - בטהובן ומנדלסון במוזיאון תל-אביב

בסדרה "מופת ב'" ינגנו הסולנים כרמית צרי וניתאי צרי בכינור, הפסנתרנית רות צרי ועוד

מוזיאון תל אביב מארח את הקונצרט בשישי בסדרה "מופת ב'", עם הסולנים כרמית צרי וניתאי צרי בכינור, עתר ארד ושולי ווטרמן בוויולה, הלל צרי בצ'לו ורות צרי בפסנתר.

בתוכנית: פליקס מנדלסון, וריאציות קונצרטיות ברה מז'ור לצ'לו ולפסנתר, אופוס 17; לודוויג ואן-בטהובן, חמישיית כלי קשת בדו מז'ור, אופוס 29; ואנטונין דבוז'אק, חמישיית כלי קשת מס' 3 במי במול מז'ור, אופוס 97.

לפני הקונצרט ירצה אלון קליבנוב על היצירות שיבוצעו.

מנדלסון: מוקדש באהבה לאח הצעיר

1829, שנת כתיבת היצירה, היתה שנת מפנה בקריירה של מנדלסון. בתחום היצירה השלים שתי רביעיות לכלי קשת, הראשונות מפרי עטו, מעין הכרזה על כניסה לעולם ההלחנה בסוגות עתירות המסורת והמחייבות ביותר.

הוא החל לכתוב את הספר הראשון של שירים ללא מלים לפסנתר, הסוגה שנחשבת תרומתו המשמעותית ביותר לספרות הפסנתר הרומנטית. במקביל הספיק לערוך, לעבד ולנצח על הבכורה המחודשת ל"מתיאוס פסיון" מאת באך, אירוע שנתן את יריית הפתיחה לשובו של באך אל לב לבו של הקאנון המוזיקלי לקראת אמצע המאה ה-19.

אם בכל אלו לא די, ערך באותה שנה את נסיעתו הראשונה לאנגליה, שם קצר הצלחה בקרב הקהל וקשר קשרים רבים עם מוזיקאים ואנשי רוח. לא פחות מפליאה היא העובדה שמנדלסון הספיק לגעת בכל הדברים הללו והוא בן 20 בלבד.

למנדלסון היתה אחות, פאני, מלחינה ופסנתרנית מחוננת בזכות עצמה, ויחסיה עם אחיה פליקס יכולים לספק חומר גלם לרומן רומנטי במיטבו. למנדלסון היו שני אחים נוספים, הידועים פחות. פאול, הצעיר ממנו בשלוש שנים, היה צ'לן מצוין, וגם כאדם בוגר שפנה אל עסקי הבנקאות המשפחתיים הוסיף לנגן. את הווריאציות אופוס 17 הקדיש מנדלסון לאחיו הצעיר, כמו גם את הסונטה אופוס 45 מ-1838. הווריאציות מנוגנות ללא חזרות וברצף, וניתן לזהות בהן בבירור את עקבות השפעתו של בטהובן.

ניתאי צרי (יח"צ)

בטהובן: אחת מיצירותיו הקאמריות הפחות מבוצעות

כאשר סוקרים את מכלול חמישיות כלי הקשת מפרי עטם של מוצרט ובטהובן, עשוי להיווצר הרושם כי מדובר היה בסוגה פופולרית בתקופתם. מוצרט העלה על הכתב לא פחות משש חמישיות להרכב של רביעיית כלי קשת בתוספת ויולה שנייה, ואילו בטהובן פירסם חמש יצירות להרכב זהה: שלוש יצירות רב פרקיות ושתי פוגות. עיון ביצירות שנכתבו על-ידי מעגל מלחינים רחב יותר שפעל בוינה ובסביבותיה באותה עת חושף כי דווקא היה מדובר בהרכב נדיר למדי.

החמישיה אופוס 29 שיצאה לאור בשנת 1803 היא למעשה יצירתו הרב-פרקית המקורית היחידה של בטהובן להרכב זה, כאשר החמישייה המוקדמת, אופוס 4, היא עיבוד לשמיניית כלי נשיפה מעץ והחמישייה אופוס 104 היא עיבוד לשלישיית פסנתר, אף היא יצירה מוקדמת. ידוע כי בטהובן הכיר והעריך את החמישייה ק' 515 מאת מוצרט, אף היא בסולם דו מז'ור, ויש הטוענים כי היא מודל שעליו התבסס בטהובן תחילה כשניגש לכתיבת החמישייה אופוס 29.

על אף שמדובר ביצירה ארוכה ונרחבת יותר מאשר כל יצירה אחרת לכלי קשת שבטהובן כתב עד לאותה נקודה, זוהי אחת מיצירותיו הקאמריות הפחות מבוצעות, ולבטח ניתן לקבוע כי היא נחקרה פחות מאשר כל אחת מרביעיות כלי הקשת או שלישיות הפסנתר מפרי עטו. פרק הסיום שלה הוא פרק מהיר, וירטואוזי ומלא התרחשויות, ויש הרואים בו מבשר לפרק ה"סערה" מתוך הסימפוניה "הפסטורלית".

הילל-צרי-צלם-יחיאל-מונטג.jpg

הלל צרי (צילום: יחיאל מונטאג)

דבוז'אק: לרגל חגיגות יום העצמאות של ארה"ב

בשנת 1892, בתקופת שיא הפופולריות שלו כמלחין באירופה, הוצע לדבוז'אק לעזוב את מחוזות צ'כיה, מולדתו האהובה שבה העביר את רוב שנותיו, ולהפליג אל היבשת החדשה אמריקה. התפקיד שהוצע לו היה ניהול הקונסרבטוריון הלאומי בניו-יורק, שהוקם זמן קצר קודם כן.

דבוז'אק החליט להיענות להצעה, ובמהלך השנים 1893–1895 ניהל את המוסד. את חמישיית כלי הקשת במי במול מז'ור, אופוס 97, כתב באביב 1893, במהלך חופשה שבילה בספילוויל, מושבת מהגרים צ'כים שהשתקעו במדינת אייווה. דבורז'ק התפעל מן המרחבים העצומים שהפרידו בין מקום מגורים למשנהו בספילוויל, וכן מן המפגש עם תושבי המקום.

ביצירה שלפנינו היטיב דבוז'אק למצוא שלל מכנים משותפים בין עולמות מוזיקליים מרוחקים גיאוגרפית ותרבותית, ולשזור אותם זה בזה. השימוש במקצבים סינקופליים או בסולם פנטטוני, למשל, אינם נחלה של תרבות פולקלורית אחת ויחידה, וניתן למוצאם במקומות שונים ומרוחקים על גבי הגלובוס. היצירה בוצעה בבכורה בבוסטון בשנת 1894, במסגרת קונצרט חגיגי לרגל חגיגות יום העצמאות של ארה"ב.
(אורי יעקב)

הקונצרט ייערך ביום שלישי, 23 באפריל 2013, ב-20:30, באודיטוריום רקנאטי, מוזיאון תל אביב. לפני הקונצרט (בשעה 19:40) ירצה אלון קליבנוב.לפרטים: 03-6077020.