קלאסי - הפסנתרן הבינלאומי הצעיר בחיפה

אריאל לני, זוכה התחרות הארצית לפסנתרנים צעירים באשדוד, יקיים רסיטל בחיפה

במסגרת "החוג למוזיקה קאמרית חיפה" בניהולו של עמוס לניר יתקיים בבית הכט בחיפה רסיטל בביצועו של אריאל לני, זוכה המקום הראשון בתחרות הארצית החמישית לפסנתרנים צעירים באשדוד.

בתכנית - באך: סוויטה אנגלית מס' 6 ברה מינור רי"ב 811, שופן: פולונז-פנטזיה, לה במול מז'ור, אופ. 61 (1846), ליסט: סונטה בסול מינור, ראוול: "לה ואלס".

אריאל לני

נולד ב-1997 בירושלים והחל לנגן פסנתר וכינור בגיל 5. מגיל 8 הופיע כפסנתרן קלאסי וג'אז ברחבי אירופה וארה"ב ובישראל בקונצרטים משודרים ברדיו ובטלוויזיה. כמו כן השתתף בכיתות אמן של קלוד פרנק, אנדריאס שיף, מאריי פרחיה, ריצ'ארד גוד, יפים ברונפמן ואחרים.

לני לומד בתיכון ובקונסרבטוריון של האקדמיה למוזיקה בירושלים. הוא משתתף במספר הרכבים קאמריים, חלקם כפסנתרן ובאחרים ככנר, חבר בלהקת ג'אז, ומנגן בתזמורת. הוא הוציא תקליטור בשם Romantic Profiles, הכולל יצירות של המלחינים שומאן, ליסט, ברהמס ויאנאצ'ק. באחרונה השתתף בסדנת הקיץ היוקרתית של הפסטיבל והמכון למוזיקה בפראג, צ'כיה.

אריאל לני - היצירות:

"לה ואלס" - ראוול

לה ואלס, אשר נכתבה בשלוש גרסאות, לפסנתר סולו, לשני פסנתרים, ועבור תזמורת, היא אחת מיצירותיו הידועות ביותר של ראוול. היצירה נכתבה בשנים 1919-1920 כמחווה לוואלסים הווינאיים של יוהן שטראוס הבן. ראוול נמשך ל"מקצבים נפלאים" של הוואלס הוינאי ול "ערך שמחת החיים אשר מתבטא בריקוד." אני מוצא שקשה להחליט איזו משלוש הגרסאות היא הטובה ביותר. מצד אחד, הפסנתר אינו יכול לחקות את החמימות של המיתרים, למשל בקטע שבו הנושא של הוואלס מוצג לראשונה. מצד שני, התזמורת אינה יכולה להגיע לזריזות ולגמישות הקצבית של מבצע אחד בפסנתר. נראה כי חלקים מסוימים הם יותר מתאימים לפסנתר ואילו אחרים יותר לתזמורת.

אריאל-לני-Paul-Malone1.jpg

אריאל לני (צילום: Paul Malone)

"הסונטה בסול מינור" - ליסט

הסונטה בסי מינור, שנכתבה בשנת 1853 ופורסמה ב-1854, נחשבת לאחת מהיצירות הגדולות של ליסט. היצירה בת פרק אחד ובו שלושה חלקים גדולים. הסונטה של ליסט ייחודית מבחינת המבנה שלה. רוב החומר התמטי של היצירה מופיע בתחילת היצירה ומשתנה כשהיצירה נפרשת. אני שומע בסונטה של ליסט בסי מינור מגוון ססגוני של כתיבה: מעברי פסנתר רבים שזורים בקטעים ליריים המזכירים אופרה, וכן כתיבה בסגנון תזמורתי. בשבילי, הביצוע של ה"סונטה בסי מינור" של ליסט הוא אתגר בשל היקפה, התוכן המוזיקלי הגדול, והאתגרים הטכניים שלה.

"פולונז פנטזיה"- שופן

ה"פולונז-פנטזיה" של שופן, אופוס 61, יצאה לאור בשנת 1846, שלוש שנים לפני מותו של המלחין, ולא שולבה ברפרטואר הפסנתר הסטנדרטי במשך עשרות שנים. ה"פולונז – פנטזיה" מכילה מגוון רחב של תכונות ורגשות, כמו הומור, בלבול ודרמה. בעוד שליצירה יש כמה חלקים ברורים של "פנטזיה " וכמה חלקים ברורים של "פולונז", על פי רוב שופן משוטט בין שני העולמות, ויוצר ז'אנר שהוא בן כלאיים.

"הסוויטה האנגלית מס' 6" - באך

הסוויטה האנגלית של באך מספר 6, ברה מינור, BWV 811, היא האחרונה במחזור בן שש סוויטות אנגליות והארוכה ביותר מבין השש. יש לה הוד ועוצמה רבים. לחנים קודרים ורציניים מופיעים בריקודים השונים, ואין לה את האיכויות המשמחות שאפשר לשמוע בחלק מהסוויטות האחרות. מבחינתי, הרגע הקסום ביותר בסוויטה הוא הגבוט השני, שבו באך מציג את הנושא של גבוט המינורי הראשון באופוס מז'ורי.

הקונצרט יתקיים ב-27 במרץ 2014 בשעה 20:30, מועדון הסטודיו, בית הכט מרכז הכרמל. מחיר כרטיס: 70 ₪, להזמנות:04-8363804