על סדרת הקונצרטים הקרובה של התזמורת הקאמרית הישראלית, סדרת התכלת 6 , ינצח המנצח הצ'יליאני מקסימיאנו ואלדז. הסולנית בקונצרט תהיה הכנרת כינרת שרצקי.
 
בתכנית: בטהובן - הפתיחה לקוריולן, אופ' 62, פרוקופייב - קונצ'רטו לכינור מס' 2 בסול מינור, גריג - שתי מלודיות  נורווגיות אופ' 63,שוברט -  סימפוניה מס' 2 בסי במול מז'ור. 
   
מקסימיאנו ואלדז
 
מקסימיאנו ואלדז, יליד סנטיאגו/צ'ילה, משמש החל מ-2008 כמנהל מוזיקלי ומנצח ראשי בתזמורת הסימפונית של פורטו ריקו. הוא כיהן במשך 16 שנים כמנהלה המוזיקלי של התזמורת הסימפונית של נסיכות אסטוריאס בספרד ומונה למנצח הכבוד שלה.
 
כמו כן, כיהן ואלדז כמנהל מוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית של באפלו, ארה"ב, והיה מנצח ראשי של התיאטרון העירוני בסנטיאגו. ב-2010 נבחר לתפקיד מנהל מוזיקלי של פסטיבל קאזאלס היוקרתי בסן חואן.
 
ואלדז החל בלימודי פסנתר וכינור בקונסרבטוריון למוזיקה בסנטיאגו והמשיך בלימודי הלחנה וניצוח באקדמיה סנטה צ'ציליה ברומא. בנוסף, השתלם בקורסים לניצוח בבולוניה, סיינה, וונציה ועבד לצידו של סרג'ו צ'יליבידקה בשטוטגרט ובפריז. ב-1976 התמנה לעוזר מנצח בבית האופרה הידוע בוונציה וכשנה לאחר מכן שימש כמנצח עמית בטנגלווד, לצידם של ליאונרד ברנשטיין וסייג'י אוזאווה.
 
ואלדז זכה בפרסים ראשונים בתחרויות הבאות: ניקולאי מאלקו בקופנהגן, ויטוריו גואי בפירנצה ובפרס שני בתחרות מטעם קרן רופרט בלונדון. ב-1987 הוזמן לראשונה לנצח על התזמורת הפילהרמונית של באפלו, ארה"ב, אליה הוזמן מספר פעמים לאחר מכן, וב-1989 מונה למנהל המוזיקלי שלה. ניצח בארה"ב על רבות מהתזמורות המובילות, בהן: סנט לואיס, מונטריאול, בלטימור, סיאטל, יוסטון, דאלאס, והשתתף בפסטיבלים בארה"ב ובאירופה.  

מקסימיאנו ואלדז הוציא תקליטורים עם התזמורות: הפילהרמונית המלכותית, הפילהרמונית של מונטה קרלו, הפילהרמונית של ניס, ויש לו הסכם בלעדי עם חברת נקסוס להקליט עם תזמורת אסטוריאס יצירות מאת מלחינים לטיניים וספרדים.
 
כינרת שירצקי
 
נגנית הכינור כינרת שירצקי, ילידת ישראל, הופיעה על בימות קונצרטים באירופה, קנדה, יפן וישראל. הופיעה כסולנית עם התזמורות: הפילהרמונית הישראלית, הסימפונית ירושלים רשות השידור, תזמורת הטיילת ההולנדית, הסימפונית של קוויבק ואחרות.
 
ב-2005 הוזמנה להופיע בפסטיבל אויסטרך באסטוניה ובאירועים שונים במסגרת פסטיבל אוטסברג בגרמניה. הקלטות בהשתתפותה משודרות בטלוויזיה ההולנדית, בטלוויזיה הישראלית ובקול המוסיקה ובתחנת הרדיו KCSN בקליפורניה.
 
כינרת שירצקי היא בוגרת בית הספר לאמנויות ע"ש תלמה ילין והיתה תלמידתה של נאוה מילוא בקונסרבטוריון למוסיקה תל אביב. המשיכה בלימודיה באקדמיה למוזיקה במאסטריכט, הולנד אצל רוברט שרדר, השתלמה אצל מיכאל מוקה באקדמיה למוזיקה בברלין ואצל כריסטוף הוראק בפילהרמונית של ברלין. כמו כן, השתלמה אצל יצחק פרלמן, ואדים גלוזמן, שמואל אשכנזי, מרים פריד, אידה הנדל והרמן קרברס.
 
בשנים 2010-2009 זכתה כינרת בפרסים רבים במסגרת תחרויות "אביב" בישראל, תחרות Ibolyka-Gyarfas לכינור בברלין, זכתה בפרס חביבת הקהל ע"ש מאירה גרא, ובמילגות מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל.
שרצקי היתה הראשונה שזכתה במילגה היוקרתית ע"ש הוברמן מטעם תזמורת האקדמיה של ברלין, בה ניגנה תחת שרביטיהם של סימון ראטל, ואלרי גרגייב, הרברט בלומשטדט ודויד רוברטסון, וביצעה מוזיקה קאמרית עם אמנים בינלאומיים, כמו: לאנג לאנג וריינה ארד גבל.
 
החל מ-2011 הינה חברה בתזמורת הממלכתית באקדמיה של ברלין ומופיעה בקביעות כנגנית אורחת בתיאטרון אלטמרק בסטנדל/גרמניה. הופעותיה בעתיד הקרוב כוללות: סיור קונצרטים בגרמניה, ביצוע הקונצ'רטו לכינור מאת בטהובן עם התזמורת הסימפונית של מגדבורג/גרמניה והופעת בכורה בשיקגו. 




כנרת שרצקי (תמונת יח"צ)


עופר טוריאל על יצירות  הקונצרט:
 
אדוארד גרִיג -  "שתי מלודיות נורווגיות", אופוס 63
 
"שתי מלודיות נורווגיות", אופוס 63 נכתבו במקור להרכב של תזמורת כלי קשת בשנת 1895. במלודיה הראשונה "בסגנון כפרי" גְרִיג מנצל נעימה מאת פְרֶדִיק דְיוּ (1906-1853) אשר כיהן בזמנו כשגריר נורווגיה ושבדיה בפריס ושהיה מוסיקאי ומלחין חובב.
 
בשנת 1894 הוא שלח לגְרִיג יצירות אחדות לכינור ופסנתר. גְרִיג כל כך התלהב מאחת המלודיות שהחליט לנסות לנצלה בהרכב של תזמורת כלי קשת. לאות הוקרה לדְיוּ הוא אף הקדיש לו את היצירה.
 
החלק השני, "קריאה לעדר הבקר"  ו"מחול כפרי" מהווים עיבוד מחדש של שני קטעים מיצירתו 25 בלדות ומחולות עממיים, אופס 17: מס' 22 ("כוון אותי אל מעבר לביצה") ומס' 18 ("שיר כפרי"). בהשוואה לגרסה הפסנתרית של השירים, ההרמוניות של שתי המלודיות העממיות הללו שונו והטיפול בהן הורחב מאד.
 
סרגיי פרוקופייב  - קונצ'רטו מס' 2 בסול מינור לכינור ולתזמורת, אופוס 63
 
פרוקופייב היה במסע הופעות עם הכנר הצרפתי רובר סואטנס בעת שעבד על הקונצ'רטו השני שלו לכינור: "מספר המקומות שבהם כתבתי את הקונצ'רטו משקף את סוג חיי הנוודות שבסיורי קונצרטים אותם חוויתי באותה התקופה. הנושא הראשי של הפרק הראשון נכתב בפריס, הנושא הפותח את הפרק השני הושלם בוורונז' (רוסיה) ואילו התזמור הושלם בבאקו (אזרביג'אן), וביצוע הבכורה התקיים במדריד!"
 
פרוקופייב היה עסוק בכתיבת הבלט "רומיאו ויוליה" במקביל לכתיבת הקונצ'רטו והניחוח הרומנטי של המוסיקה לבלט מוצא את ביטויו בפרק האיטי, כשהכינור "שר" נעימת אהבה קורעת לב, הזורמת לאורכו של הפרק תוך בניית שכבות של הרמוניה ומרקם כאילו כהשתקפות של ורד הנפתח ופורח.
 
לנושא הרונדו, החוזר, נימה ספרדית מובהקת, עם נקישות הקסטנייטות (ערמוניות) הנשמעות עם כל חזרה של הנושא – ללא ספק מחווה לקהל מאזיניו בספרד. מעניין לשים לב שנגן כל הנקישה היחיד אינו עומד ליד הטימפאני אלא שולט על מלוא מערכת כלי ההקשה ובתוכם תוף הצד (סְנֶר), תוף באס, משולש, מצלתיים וקסטנייטות. מה שמקנה ליצירה ייחודית זו את המצלול האופייני לשנות השלושים אלה הם המהלכים ההרמוניים הנועזים והעמדת תחומים סולמיים שונים זה מול זה. 
  
פרנץ שוברט - סימפוניה מס' 2 ב-סי במול מז'ור, D. 125
 
כשמלאו לו 17 שנים, שוברט נאלץ לקבל עבודה בתור מורה מתלמד במשרה מלאה בביה"ס בו אביו עבד. המלחין הצעיר מצא גם זמן להשתתף, פעמיים בשבוע, בשיעורים בהדרכת אנטוניו סַלְיֶרִי, לנגן כוויולן בתזמורת סטודנטים ואף להספיק לכתוב מספר משמעותי של יצירות מקוריות.
 
יצירות אלה כוללות גם את הסימפוניה השנייה שלו, אותה השלים בשנת 1815. בסימפוניה זו, התזמור, המבוא האיטי והשימוש במנואט בפרק השלישי, במקום בסקרצו בֶּטְהוֹבֶנִי, כל אלה משקפים היטב את השפעת הסימפוניות ה-"לונדוניות" של היידן על שוברט.         
 
 
הקונצרט יתקיים בימים שני, שלישי, 24, 25 במרץ 2014 ב-20:30 במוזיאון תל אביב לאמנות. טל' 03-5188845 שלוחה 5 , טל' המוזיאון: 03-6077020.