תיאטרון - סיורים בעכו - לא רק תיאטרון אחר

בחול המועד סוכות תארח עכו בפעם ה- 26 את הפסטיבל לתיאטרון ישראלי אחר (21-18 באוקטובר 2005), זו הזדמנות לבקר בעיר העתיקה שזכתה לפני שלוש שנים למעמד אתר מורשת לאומית מטעם אונסק"ו ולערוך סיור באתריה ההיסטוריים הרבים.

עכו מילאה תפקיד מרכזי באירועים כמו מסעי הצלב והממלכה הצלבנית, הכיבושים העות`מאניים, מסעות נפוליאון במזרח התיכון ובהיסטוריה הלאומית של ישראל. סקירה של אחדים מאתריה מובאת כאן.

הגן הקסום

רבים מן האתרים בעכו מקורם באימפריה העות`מאנית. בשנת 1775 צר על עכו שליט עותומאני מצרי בשם אחמד אל-ג`זאר ובסס את עכו כעיר מסחר מרכזית של האזור כולו. בתקופתו נבנו בעיר מסגדים, בתי מרחץ (חמאמים), חאנים ובזארים רבים לשירות אזרחי העיר. הגן הקסום היה שטחו הפרטי של הפחה, שהיה צמוד לארמון השליט מהתקופה הטורקית, ומשמש כיום כחלק ממרכז המבקרים בעכו.

הבזאר הטורקי

הבזאר הטורקי נבנה בסוף המאה ה- 18 כשוק עירוני לשירות האוכלוסייה המקומית. הבזאר נפתח רק לאחרונה כבזאר בעלי מלאכה ואמנות זעירה. בבזאר חנויות קטנות, המתמחות במכירת מזכרות ודברי אמנות לתיירים.

ח`אן אל עומדאן

מבין הח`אנים שבנה אל-ג`זאר באותה התקופה, קיימים עד היום ח`אן אל-עומדאן ח`אן סוחרים גדול סמוך לנמל, ששימש למסחר בינלאומי. סוחרים שהגיעו לנמל פרקו סחורותיהם במחסני החאן בקומה הראשונה והשתכנו בחדרי הקומה השנייה שהיוו מלון ייחודי.

ח`אן א-שונה (אכסניית אסמי תבואה)

החאן הקדום ביותר בעכו ששרד עד היום. ייחודה של האכסנייה בכך שחלקים נכבדים ממנה, בעיקר בקומת הקרקע, הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית.

ח`אן א-שונה (אכסניית אסמי תבואה)

הוקם במחצית המאה ה- 16 על ידי סוחרים צרפתיים במקום שבו הייתה החצר המרכזית של הרובע הוונציאני בתקופה הצלבנית. זהו. הוא נקרא על שם הסוחרים הצרפתים שהקימו אותו והתגוררו בו.

ח`אן אל-שווארדה

גם ח`אן אל-שווארדה נקרא על שמם של סוחרים (שווארדה=סוחרים). החאן בנוי מחצר רבועה מוקפת אמנות, ובמרכזה שרידי רהט (שוקת) להשקיית בהמות. בתקופת המנדט הבריטי נפרצו הפתחים בחצר החאן מצפון ומדרום כדי להקל על התנועה. משערים כי במקום בו נבנה החאן, היה בתקופה הצלבנית מנזר של האחיות הקלריסיות. לפי המסופר, כאשר כבשו המוסלמים את העיר הטילו הנזירות מום בעצמן כשחתכו את אפן, כדי לא ליפול בידי הכובשים. בפסטביל הקרוב תוצב במקום במת מוזיקה בהפקה אמנותית של ג`וזף אטרש, שבבכל ערב תוקדש לסגנון אחר של מוזיקה ולמפגשים בין יוצרים ומבצעים ערבים ויהודים.

נמל עכו

הנמל נזכר לראשונה במסעותיו של כמביזס לכיבוש מצרים בשנים 525 - 527 לפנה"ס, ובמהלכן רוכזו בעכו מאות כלי שיט שהובילו חיילים, סוסים ואספקה. עם השנים עבר הנמל גלגולים ותהפוכות; בתקופה המוסלמית הקדומה (במאה הראשונה לספירה), החליט שליט מצרים לשקם את הנמל וביצוריו בדומה לצוק.בתקופה הצלבנית עלתה חשיבותו של נמל עכו, והוא היווה את הקשר הימי היחיד עם המערב. בתקופה העותומאנית הוזנח השימוש בנמל והוא שימש מעגן לסירות דיג בלבד. רק במאה ה- 17 שיקמו את הנמל כך שניתן היה לאפשר לספינות המפרש לעגון בו ולהטעין סחורות.

מנהרת הטמפלרים

שריד מהמצודה שנבנתה במאה ה- 12 על-ידי אנשי המסדר הטמפלרי. המנהרה חוצה את הרובע הפיזאני ונמשכת עד לעיר הנמל במזרח, מרחק של 350 מטרים.

הג`רבה

בית הכנסת התוניסאי העתיק, "אור תורה", המכונה גם "הג`רבה" על-שם בית הכנסת המפואר באי ג`רבה בתוניסיה. לפי האגדה הוקם בית הכנסת לפני יותר מ-2,400 שנה, ועל פי אותה המסורת הביאו עמם בני משמרת הכוהנים את אחת מדלתות המקדש ששולבה בבית הכנסת.

כנסיות

כנסיית סנט ג`ורג` היא כנסייה יוונית-אורתודוכסית, שהייתה מקום התפילה הנוצרי הראשון שהוקם בעכו בימי הטורקים. כנסייה נוספת המשמשת את הקהילה היוונית היא כנסיית סנט אנדריאס שנבנתה במאה ה- 18.
לעכו חשיבות רבה גם למסדר הפרנציקסני , שעל פי אמונתו ביקר בה במאה ה- 13 מייסד המסדר, פרנציסקוס הקדוש. מבין הכנסיות המשמשות את הקהילה הפרנציסקנית (הקהילה הלטינית-קתולית): הכנסייה הפרנציסקנית טרה סנטה, שהוקמה במאה ה- 13, וכנסיית סנט ג`ון שנבנתה כנראה במאה ה- 18 ושופצה בשנת 1947. העיר קיימות גם כנסיות של מסדרים נוספים - הכנסייה המארונית הניצבת באזור הדרום מערבי של עכו והוקמה במאה ה- 17 והכנסייה הכרמליטית שנבנתה במחצית המאה ה- 17.

מסגדים

בין המסגדים הרבים בעיר - מסגד אל-זיתונה, מסגד אל-רמל (מסגד אל-שעבי), מסגד אל-מועלק, שהוקם על בית הכנסת העתיק של הקהילה היהודית בעכו, ומסגד אל בחר או מסגד אל-מינה.

את הביקורים באתרים בעכו ניתן לערוך באופן עצמאי בתיאום מראש עם האתרים השונים, או לחילופין באמצעות סיורים מאורגנים דרך מרכז המבקרים טל: 04-9956706, 1-700-708020 או דרך האתר.
אתר הפסטיבל
אתר הפסטיבל בערבית
פסטיבל עכו 2005 – בסימן חיפוש אחר שפה

כרטיסים לפסטיבל: : `גרבר` טל: 04-8384777 קופת חיפה טל: 04-8662244