הופעותיה של הקפלה "ריאל דה מדריד" הן בין האירועים המסקרנים ביותר בפסטיבל אבו גוש השנה. מייסד ההרכב אוסקר גרשנזון, ישראלי לשעבר, מספר על התכניות האמנותיות שנבחרו לשלושת הקונצרטים שיגיש ההרכב במסגרת הפסטיבל.
יליד ארגנטינה ותושב ספרד עם עבר ישראלי
הקפלה ריאל דה מדריד היא קבוצה של זמרים ונגנים אשר מאז ייסודה בידי אוסקר גרשנזון בשנת 1992 עושה חיל בתחום פרשנות המוזיקה המוקדמת, תוך שימוש בכלי התקופה. אפילו בהרכבה המלא כמקהלה וכתזמורת, נושאת הקבוצה אופי קאמרי: זהו הרכב גמיש (המתרחב ומצטמצם בהתאם לרפרטואר), שכל אחד ואחד מחבריו יכול להופיע גם כסולן.
המנצח אוסקר גרשנזון, יליד ארגנטינה, הוא דמות מוכרת בישראל. הוא חי בארץ בשנים 1990-1984; במהלך תקופה זו, הוא קיבל תואר אמן בניצוח תזמורת ומקהלה באקדמיה ע"ש רובין בירושלים, ושימש כמנהלה של מקהלת "אורטוריו" בירושלים וכעוזר למנהל המוזיקלי של מקהלת רינת.
גם לאחר שעבר לגור בספרד, הוא המשיך לשמור על קשריו עם הארץ – דבר הניכר גם בעברית השוטפת שלו. זוהי הפעם השנייה שהוא מבקר כאן עם הקפלה ריאל דה מדריד (ב-1995 הם ביצעו בארץ, בין השאר, את "דידו ואיניאס" מאת פרסל).
"הברהמס הרנסנסי"
בביקורה הקרוב, תיוצג הקפלה על ידי מקהלה בת כעשרים זמרים, ותזמורת קאמרית ובה נגן יחיד בכל תפקיד. היא תציג שלושה קונצרטים, שתוכננו בשיתוף פעולה בין אוסקר גרשנזון לבין חנה צור, המנהלת האמנותית של הפסטיבל. צור שאפה, לדבריה, להציג את "חיבור מפולפל ומרתק" בין שני רפרטוארים שונים שהקפלה מתמחה בהם.
הקפלה מתמחה במורשת המוזיקלית של ארץ מולדתה, ובארץ תציג מבחר מן המוזיקה הספרדית של הרנסנס והבארוק. אך המוזיקה הספרדית אינה תחום התמחותה הבלעדי של הקפלה ריאד, ומאז הקמתה, היא זכתה לשבחים רבים גם על ביצוע יצירות פרסל האנגלי, שרפנטייה הצרפתי, מונטוורדי האיטלקי ועוד.
בנוסף - מזה כשנה היא עומדת במרכז סדרת קונצרטים שאפתנית במדריד, שגרשנזון שותף בניהולה: ביצוע כל הקנטטות של באך, על-פני תקופה של חמש עד שבע שנים (רוב הקונצרטים בסדרה זו יבוצעו על-ידי הקפלה ריאל דה מדריד).
בארץ, נזכה לשמוע ארבע קנטטות של באך בביצועם, מחולקות בין שני קונצרטים שכל אחד מהם יכלול גם מוזיקה ספרדית. הרפרטואר הספרדי שתציג הקפלה ריאל הוא עשיר ומגוון כשלעצמו, ומשתרע מן המאה ה-15 ועד למאה ה-18, ויכלול גם מזמורים פופולריים לחג המולד שנכתבו במקסיקו ובקובה במאה ה-18.
"הברהמס הרנסנסי"
היצירות המוקדמות ביותר שתבצע הקפלה ריאל לקוחות מתוך ה-"Ensaladas" (סלט, בתרגום מילולי) של מתאו פלטשה (1481-1553). שיריו של פלטשה משלבים, לדברי גרשנזון, מוזיקה מקורית של המלחין עם ציטוטים של שירי עם, תוך שימוש בתערובת של שפות – לטינית, קטלנית, גליציאנית ועוד – וב-`סלנג` המקומי מחלקים שונים של ספרד.
המוזיקה של פלטשה תוצג לצד המוזיקה העממית המקורית של אותם אזורים. לקונצרט
זה יכלול גם מוטטים לבתולה הקדושה מאת תומאס לואיס דה ויקטוריה (1611-1549), המפורסם ביותר מבין מלחיני הרנסנס הספרדי; חנה צור מכנה אותו "הברהמס הרנסנסי". כתיבתו המקהלתית היפהפייה ועשירת-ההבעה תהווה ניגוד משלים לצבעוניות של פלטשה ושל המוזיקה העממית.
הצד התיאטרוני של הקפלה ריאל
עירובן של השפעות שונות ביצירה אחת ניכרת גם ביצירתו של חוזה דה נברה (1702-1768) "בשל המתנה שהוענקה לאל, לעולם לא נלמדה אכזריותה של איפיגניה בטראכיה", Zarzuela (אופרטה ספרדית) המבוססת על מחזהו של אוריפידס "איפיגניה בטאוריס". בקונצרט נוסף של הקפלה יושמעו מבחר קטעי סולו ומקהלה מאופרטה זו (בקונצרט שיכלול גם את הקנטטות מס` 131 -196 של באך).
בכך נזכה להיחשף להיבט מרכזי נוסף בפעילותה של הקפלה ריאל – הצד התיאטרוני. הקפלה ריאל מרבה לבצע אופרות ויצירות דרמטיות-מוזיקליות אחרות, בפורמטים הנעים בין ביצוע קונצרטנטי לביצוע בימתי מלא, לעתים נאמן לרוח המקור ולעתים ברוח תקופתנו. את קטעי האופרטה של נברה הם יבצעו בארץ ללא תפאורה ותלבושות, אך הביצוע יכלול משחק בימתי.
נברה היה אחד מן הפופולרים והמצליחים ביותר בקרב מלחיני האופרטה הספרדית. גרשנזון מסביר כי "בתקופה הזו, סביב 1740, עולם האופרה בספרד נשלט על-ידי האופרה האיטלקית, והייתה מלחמה בינה לבין המוזיקאים המקומיים. אז החליטו כמה מוזיקאים בספרד להקים תיאטרון שבו יוצגו אופרות שיהיה בהן גם משהו מן הספרדי וגם משהו מן האיטלקי. האופרות שלהם נכתבו בשפה הספרדית, כדי למשוך את הקהל המקומי. הן היו על נושאים קלאסיים, כמו באופרה האיטלקית – אבל שילבו בעלילות גם דמויות שייצגו את ספרד של אותו הזמן. גם המוזיקה שילבה את ספרד ואיטליה. הקטעים הרציניים בעלילה נכתבו בסגנון האופרה האיטלקית, ואילו הקטעים הקומיים נכתבו בהשראת המוזיקה הפופולרית המקומית (זאת לצד קטעים בדיבור). במבחר שנציג בארץ, יהיו גם קטעים רציניים-איטלקיים וגם קטעים קומיים-ספרדיים".
בריאיון איתו, הדגיש גרשנזון את מרכזיותו של האלמנט הריתמי במוזיקה ספרדית לדורותיה: השימוש הבולט בכלי הקשה, שרבים מזהים היום עם המוזיקה של ספרד ואמריקה הלטינית, בולט לדבריו כבר בתקופת הבארוק. בבואם לשחזר את דרכי הביצוע המקוריות של המוזיקה המוקדמת, לפיכך, חוזרים נגני הקפלה ריאל דה מדריד אל "השילוב המיוחד שבין כינור בארוק לקסטנייטות".
באך המהורהר והעמוק
דווקא מבחינה זו, הריתמית, הקנטטות של באך שאותן בחר גרשנזון לבצע בישראל הן המרוחקות ביותר מן הרפרטואר הספרדי. מקצבי ריקוד נלהבים קיימים בצורה מובהקת ברבות מיצירותיו של באך; אך הם נעדרים מן הקנטטות שתשמיע הקפלה ריאל באבו גוש. את האריות והדואטים זמרים סולנים מתוך המקהלה, אשר ישתתפו גם בפרקים המקהלתיים.
במרכז קונצרט השלישי של ההרכב יעמדו שתי קנטטות מס` 12 ו- 131, לצד ארבעה מזמורי חג מולד פופולריים של המלחינים מנואל דה זומאיה ואסטבאן סאלאס.
ארבע הקנטטות שתבצע הקפלה בארץ (כאמור - בשני קונצרטים נפרדים) הן קנטטות מוקדמות, המייצגות את באך בראשית דרכו; כולן כתובות להרכבים קטנים יחסית. שלוש מהן מייצגות את הצד המהורהר והעמוק של באך. קנטטה 131, לדוגמה, מבוססת על תהלים ק"ל, "ממעמקים קראתיך ה`"; רגשות אבל וערגה עומדים גם במרכז קנטטות 12 ו-150. יוצאת דופן היא קנטטה 196 – קנטטת חתונה אינטימית ומופנמת, אך מלאת שמחת חיים.
עושר סגכנונות
מטבע הדברים, לא ניתן היה להציג בשלושה קונצרטים את כל מגוון פעילויותיה של הקפלה ריאל. כך, למשל, מתכנן גרשנזון בימים אלה סדרת קונצרטים מיצירותיו של מוצרט, לקראת החגיגות הקרובות לכבוד 250 שנה להולדת המלחין. אך סדרת הקונצרטים באבו-גוש מצליחה בכל זאת להמחיש את עושר הסגנונות שקבוצה זו ומנצחה יודעים להפיח בו רוח חיים.
מכלול הקונצרטים שלהם הוא יוצא דופן ברבגוניותו, ומעורר הערכה בבואו לחבר רפרטואר מוכר עם יצירות שאין מרבים להשמיען. החיבור המיוחד בין המוזיקה של באך לבין זו של ספרד ואמריקה הלטינית מבטיח סדרה של קונצרטים מרתקים ובלתי-שגרתיים.
חידושים ובכורת בפסטיבל אבו גוש
תכניית הפסטיבל המלאה
אתר הבית של פסטיבל אבו-גוש
אתר הבית של הקפלה ריאל דה מדריד
19/10/2005
:תאריך יצירה
|