תיאטרון - מיקה שדה בהצגה על חיי רחל המשוררת

הצגה חדשה בצוותא, "התשמע קולי" מביאה אל הבמה בפעם הראשונה את סיפור חייה והסוער של רחל המשוררת.

את המחזה כתבה סיגל שמעוני וביים ישראל גוריון ומשתתפים בו הזמרת מיקה שדה (כוכב נולד) והשחקנים בני אבני, אילן גנני, עידית נוידרפר, עינת סגל, איל רוזלס ואף סיגל שמעוני.

בהצגה שזורים רבים משיריה: "התשמע קולי", "אורי", "גן נעול", "שם הרי גולן", "לא שרתי לך ארצי", "רק על עצמי", "פגישה חצי פגישה", "כינרת" ועוד.
מנהל מוזיקלי: אילן שס. תלבושות: יובל כספין. תפאורה: תמר משולם. תאורה: יעקב סליב.

רחל (1931-1890)

כשעלתה רחל בלובשטיין - סלע ארצה (1909) הייתה נערה בת 20, אמונה על ברכי התרבות הרוסית, נפש יפה ועדינה, פתוחה לכול ונלהבת. אותה התלהבות שבה חיתה את התרבות והאמנות הפכה להתלהבות לבניין הארץ ולאהבה לטבע ולנוף הארץ, ומעל לכל – לכינרת. רחל הייתה כה בטוחה ביעודה זה עד כי קמה ויצאה את הארץ (1913) כדי להשתלם בלימודי החקלאות בצרפת.

כשחזרה ארצה בשנת 1919, מלחמת העולם הראשונה, שאילצה אותה לשוב לרוסיה, נתנה בה את אותותיה. רחל חלתה בשחפת ולא יכלה לשוב לדגניה ולכינרת שכה אהבה. כאן מתחילות שנות סבל ונדודים – בית חולים בצפת, חדר בירושלים, עליית גג בתל אביב, שנים קשות של בדידות מכורח, והתאכזרות עצמית. בשנים אלו כתבה רחל את שיריה. על ערש דווי הופכת הכנרת, לכינרת רחוקה ושמימית ("שם הרי גולן") וסבלה של המשוררת ל "למחרוזת מילים מלבבת" ("ספר שירי הלבן"). דרך שיריה מתגלית רחל בפניה הרבות – האישה האוהבת ("בלא ניב", "בגני", "הנה אקח"), רדופת הקנאה ("אשתו"); המייחלת לבן ("עקרה") הכואבת את הציפייה והבדידות ("זמר נוגה", "הן יצאנו בסך").

הצגות ראשונות: 7,8 בנובמבר 2005. צוותא 1, ב- 21:00.לפרטים נוספים