תיאטרון - קולנוע מקסיקני בסינמטקים

החל מה-3 בנובמבר ועד סוף החודש תוקרן בסינמטקים של תל אביב, חיפה וירושלים רטרוספקטיבה של קולנוע מקסיקני הכוללת 15 סרטים ארוכים ו-10 קצרים.

התכנית מורכבת משני חלקים: שישה סרטים של פרננדו דה פואנטס, הבמאי שהקים למעשה את תעשיית הקולנוע במקסיקו בשנות השלושים והארבעים. לצד בימוי סרטים פוליטיים על המרד של פנצ`ו וילה, פואנטס יצר את ז`אנר מחזות הזמר המלודרמטיים (ה"רנצ`רוס") הייחודיים לקולנוע המקסיקני העממי. החלק השני של התכנית כולל את הסרטים שנחשבים לאבני דרך בקולנוע המקסיקני משנות השבעים ועד היום. כמו כן תוקרן תכנית של סרטים קצרים.

אורח הסינמטקים הוא הבמאי קרלוס סאלזס שיציג לקהל הישראלי את סרטו עטור הפרסים "זורדו" (השמאלי).

סרטי הפסטיבל:

"זורדו" (השמאלי) (מקסיקו 2003)

בימוי: קרלוס סאלקס. משחק: אלכס פריאה, אלחנדרו קמצ`ו, ארסליה רמירז. עיירת כורים צפופה, אי שם בעתיד. "השמאלי" הוא התקווה הגדולה של המקום – נער צעיר עם אצבעות זריזות שהופכות אותו לשחקן גולות מעולה. תחרות צמודה מול דמות מסתורית המכונה "הקוסם" מעלה את מפלס תאוות הבצע, אפילו של השוטר המקומי. "זורדו" הוא אחד מסרטי המד"ב המעטים שנוצרו במקסיקו. זוהי העצם דרמה שעוסקת, כמו לא מעט יצירות מן הז`אנר, בניסיון לחמוק מן הגורל. את הפסקול כתב די ג`יי פול ון דייק.
(106 דקות, ספרדית, תרגום לאנגלית)

"הזכרות" (מקסיקו 2003)

בימוי: מרסלה ארטגה. לואיס פרנק נולד בלטביה בסוף המאה ה-19. במלחמת העולם הראשונה הוא שימש כמרגל אמריקני בפריז. אחר כך חצה את הגבול לספרד ובמלחמת האזרחים לחם לצד כוחות הרפובליקה. בשנים אלו צילם שני סרטים דוקומנטריים. לעצמו הבטיח כי בערוב ימיו ישוב ויצלם בשנית אחד מהם. במהלך מלה"ע השנייה נתפס בידי הנאצים בפריס ונשלח לאושוויץ ואחרי המלחמה היגר למקסיקו וקיווה לפתוח בה חיים חדשים. יצירה תיעודית יוצאת דופן שעושה שימוש בסרטי ארכיון וראיונות - אך גם בצילומים מבוימים, בעריכה אסוציאטיבית, בפסקול מקורי. (86 דקות. ספרדית, תרגום לאנגלית) הקרנה חד-פעמית.

"אהבה כואבת" (מקסיקו 2002)

בימוי: פרנדנדו סארינאנה. יוליסס גר בצד הלא נכון של פסי הרכבת. הקניון משמש נקודת המפגש שלו עם מרטה, שבאה ממשפחה עם כסף. עד מהרה צומח רומן בין השניים, אך הבדלי המעמד עלולים להכשיל את אהבתם. מעין גרסה מקסיקנית ל"רומיאו ויוליה", על רקע הנופים האורבניים השוצפים של מקסיקו סיטי ופסקול היפ-הופ לטיני. משחק: לואיס פרננדו פנה, מרטה היגארדה. (104 דקות, ספרדית, תרגום לאנגלית) הקרנה חד-פעמית.

"אסיר מספר 13" (מקסיקו 1933)

פרננדו דה פואנטס נחשב למי שבו ידיו יצר את הקולנוע המקסיקני יש מאין. התרומה של דה פואנטס מתחילה עם הסרט הזה, ראשון בטרילוגיה של שלושה סרטים העוסקים בהפיכה שעברה מקסיקו בשנות העשרה של המאה הקודמת. בקשיחות מרשימה הוא הצליח להסיר מעל למעטה האפי של הזאפטיסטים את הרומנטיקה ולהוביל את העלילות שלו למחוזות הרבה יותר ספקנים וביקורתיים. הפרק הראשון בטרילוגיה עוקב אחר הוצאה להורג המנוצלת בידי קצין מושחת בצבא לטובת בצע כסף. התוצאה הייתה כה חריפה עד כי השלטונות הורו להסיר את הסרט מן המסכים. משחק: אלפרדו דל דיאסטרו, לואיס ג`. בריירו. (76 דקות, ספרדית, תרגום לאנגלית) .הקרנה חד-פעמית.

"ידידי מנדוזה" (מקסיקו 1934)

בימוי: פרננדו דה פואנטס. הסרט השני בטרילוגיה של דה פואנטס הוא שוב מעשיית מוסר המתרחשת על רקע מלחמת האזרחים. העלילה עוסקת בבעל אדמות המחליף את נאמנותו הפוליטית בין זאפטה, הלוחם למען האיכרים לבין הוארטה, העריץ האכזר, בהתאם לתועלת הרגעית ולכיוון הרוח. משחק: אלפרדו דל דיאסטרו, אנטוניו ר. פראוסטו. (85 דקות, ספרדית, תרגום לאנגלית) .הקרנה חד-פעמית.

"בוא נלך עם פאנצ`ו וילה" (מקסיקו 1935)

בימוי: פרננדו דה פואנטס. הסרט החותם את הטרילוגיה של דה פואנטס אודות המהפכה נחשב בזמנו ליצירה השאפתנית ביותר שהופקה במקסיקו, ועשייתו התברכה מאולפן חדש שמומן בכספי הממשל, ותמיכה חסרת תקדים של הצבא אשר תרם את ציודו וחייליו לטובת ההפקה. העלילה עסקה בחיילים צעירים בצבא המורדים, המתפכחים בהדרגה מאשליות האוטופיה שטיפחו אודות המציאות החברתית והפוליטית שהמלחמה אמורה לקרב ומגלים כי במאבק הזה המחיר האישי לעיתים כבד מנשוא. הסרט נחשב היום לסרט הטוב והחשוב ביותר שנוצר במקסיקו. משחק: דומינגו סולר, אנטוניו ר. פראוסטו. (92 דקות, ספרדית, תרגום לאנגלית) הקרנה חד-פעמית.

"הרחק בראנ`צו גרנדה" (מקסיקו 1936)

בימוי: פרננדו דה פואנטס. ב-1936, אחרי שיצר את "בוא נלך עם פאנצ`ו וילה" המדכדך, עשה דה פואנטס פניית פרסה והמציא את הז`אנר המזוהה אולי יותר מכל עם הקולנוע המקסיקני – המלודרמה המזמרת. העלילה כאן בנויה על המשולש הרומנטי המוכר: מן הצד האחד יתומה צעירה הסובלת מנחת זרועה של אמה החורגת. מאידך צמד מאצ`ואים המעוניינים בחסדיה והכל במסגרת מיוזיקל אפקטיבי, מודע לעצמו. משחק: אסתר פרננדז, טיטו גויזר, רנה קרדונה. (95 דקות, ספרדית, תרגום לאנגלית) הקרנה חד-פעמית.

"זנדונגה" (מקסיקו 1937)

בימוי: פרננדו דה פואנטס. זנדונגה הוא ריקוד מסורתי במקסיקו, והעובדה כי הוא נותן לסרט את שמו מעידה לא רק על המשך המגמה המוזיקלית בקריירה של דה פואנטס. במרכז הסרט שוב משולש רומנטי. הקודקוד הנשי היא יפהפייה צעירה המלהטטת בין המלח בו היא מאוהבת, המבוגר החושק בה והצעיר חם הדם המעריץ אותה. משחק: לופה ולז, רפאל פלקון. (100 דקות, ספרדית, תרגום לאנגלית).הקרנה חד-פעמית.

"חליסקו שר בסוויליה" (מקסיקו 1949)

בימוי: פרננדו דה פואנטס. חורחה נגרטה, בעל הבריטון הכריזמטי, עשה קריירה לא קטנה בסרטי "הרנצ`רו" – הז`אנר של החוואי המזמר. כאן הוא לוקח את עצמו לספרד, כדי לסדר ענייני ירושה. רק מה, הגינונים המאצ`ואיסטים שלו קצת גדולים על הנימוס האירופאי המאופק. שום דבר שקצת שירים, כמה אגרופים ולא מעט נשיקות לא יוכלו לפתור.. משחק: טיירה סקנדה, אריקה דה לה לאב, אנטוניו פנאנורי.
(113 דקות, ספרדית, תרגום לאנגלית) הקרנה חד-פעמית.

"זו או זו" (מקסיקו 2002)

בימוי: מרסל סיסנייגה. קונסטיטוציון וגלוריה הן זוג תאומות זהות מעיירה קטנה בצפון מקסיקו. יש להן מתפרה קטנה המקיימת אותן וזהו בעצם. המחויבות לעבודה כה גבוהה, עד שכאשר מגיעה הזמנה לחתונה על אחת מהן להישאר ולשמור על העסק. אמנם הבחירה אינה קלה, אך לבסוף חוזרת ברת המזל עם שלל: אוסקר סגורה, חוואי מקומי ששם עליה עין. כדי לא לקפח את זו שנותרה מאחור, מחליטות השתיים, הדומות זו לזו, לחלוק אותו. וכך יוצא, שללא ידיעתו מבלה אוסקר פעם עם קונסטיטוציון ופעם עם גלוריה. משחק: טיירה סקנדה, אריקה דה לה לאב, אנטוניו פנאנורי. (90 דקות, ספרדית, תרגום לאנגלית) .הקרנה חד-פעמית.

"דיגנה – נעלה עד נשימתה האחרונה" (מקסיקו 2004)

בימוי: פליפה קזאלס. דיגנה אוצ`וה פלסידו הייתה פעילה למען זכויות אדם במקסיקו. היא סייעה בין היתר למורדים הזפאטיסטים ונחטפה לראשונה ב-1998 בידי המשטרה. אולם היא לא נכנעה לתכתיבי המשטר ומצאה את מותה בלבה של מקסיקו סיטי ב-2001. סביב קורות חייה מתאר הסרט שלפנינו את המשמעות של היות פעיל פוליטי במקסיקו. כשישים מרואיינים – עיתונאים, עורכי דין, פעילים חברתיים וחברים קרובים של דיגנה מתארים את המציאות החברתית והאנושית בתוכה פעלה ומציעים פורטרט מרתק ובלתי מתפשר של חברה הנקרעת בין קטבים פוליטים. הסרט משלב בין קטעים תיעודיים – למעלה משישים עדויות מצולמות על פועלה למען זכויות האזרח, עם קטעים משוחזרים בכיכובה של השחקנית ונסה בוש. הסרט זכה בפרס "אריאל הכסף" (האוסקר המקסיקני) לסרט התיעודי הטוב בשנת 2004. (117 דקות, ספרדית, תרגום לאנגלית).הקרנה חד-פעמית.

"כמו כלה" (מקסיקו 1992)

בימוי: גיטה שיפטר. סיפור התגברותן של שתי בנות למשפחות מהגרים יהודיות. אושינקה, בת למשפחת מהגרים מטורקיה, רואה עצמה כאישה עירונית מודרנית ובונה על עתיד בתחומי האמנות. בני משפחתה סבורים כי תפקידה היחיד של האישה הוא הקמת משפחה. מה רבה שמחתם כאשר על אופק הנישואין צץ רופא יהודי. חברתה רבקה, בת למשפחת ניצולי שואה, מגלה מעורבות בתנועות השמאל הסטודנטיאליות. אצלה העניינים קצת פחות נעימים, כאשר היא מבקשת להינשא לבנו המהפכן והגוי של פוליטיקאי מקומי... סרטה של גיטה שיפטר מתרחש בשיאן של שנות השישים, שנים שבהם מושגים כמו פמיניזם וסוציאליזם עוד היו חמים. פערי דורות ויחסי נשים-גברים תמיד היו רלוונטיים והתוצאה היא דיוקן מרתק של הקהילה היהודית במקסיקו. משחק: אנחליקה ארגון, קלודט מאי, מיה מישאלסקה. (114 דקות, ספרדית,לדינו, עברית, תרגום לאנגלית). הקרנה חד-פעמית.

"ורה" (מקסיקו 2003)

בימוי: פרנסיסקו את`יה. גבר מקסיקני מבוגר מתרגל אל מותו בעזרתה של דמות מיתית היוצאת מתוך מערות המאיה. יצירה קולנועית חריגה, שבוחנת את איזור הספר שבין מרכז לשולים, חיים ומוות במציאות ובקולנוע. עשר שנים של עבודה, צילומים באולפנים ובמערות הנטיפים של יוקטן, התוצאה היא מסע נדיר שבו מהות הויזואלית, המשלבת בין צילומים חיים לאפקטים מיוחדים, היא קו העלילה העיקרי. הסרט זכה בפרסי "אריאל הכסף" (האוסקר המקסיקני) לאפקטים המיוחדים ולפסקול בשנת 2004. משחק: אוררה קוסנגי, מריו אנטוניו ארזטה. (85 דקות, ספרדית, תרגום לאנגלית). הקרנה חד-פעמית.

"השינוי" (מקסיקו 1971)

בימוי: אלפרדו יוסקוביץ`. שני אמנים צעירים מיואשים מן המצב הפוליטי ומחליטים להפנות עורף למודרניות. הם פורשים לחוף ים, מקימים ביקתה ועד מהרה מצטרפות אליהן חברותיהם. החיים הפשוטים נעימים, אך הכל משתנה כאשר מפעל מקומי מתחיל להזרים את שפכיו אל החוף. פרנסתם של הדייגים בני המקום עומדת בסכנה ושני הצעירים אינם יכולים לעמוד מנגד. הם מחליטים לעשות מעשה קונדס אך מכאן והלאה תופסת העלילה כיוון חריף הרבה יותר. סרטו של אלפרדו יוסקוביץ` המנהל הנוכחי של המכון המקסיקני לקולנוע זכה בפרס הבמאי הטוב בפסטיבל ברלין. זוהי אלגוריה פוליטית שנעשתה כתגובה ישירה למציאות הפוליטית של מקסיקו בשנות השישים והשבעים. עם השפעה מסוימת מ"אדם בעקבות גורלו", הוא מבכה את מותה של התמימות כמו גם את אדישותה של החברה. משחק: הקטור אנדרמר, סרחיו חימנז, אופליה מדינה. (86 דקות, ספרדית, תרגום לאנגלית) . הקרנה חד-פעמית.

"פרידה" (מקסיקו 1986)

בימוי: פול לדוק. ניסיון מרשים לבחון את מהלך חייה ובתוך כך להקים לתחייה את יצירתה של פרידה קאלו, אחת הציירות הלטינו-אמריקאיות הבולטות ביותר, שעבודותיה מאופיינות באיכויות מסויטות. הישגו הגדול של הבמאי המקסיקני פול לדוק הוא ביכולתו לעורר את ייסוריה, כאביה וגעגועיה, ובעיקר את האיכויות של יצירתה, מבלי להתפנות לפרשנות פסיכולוגית מופרזת הוא בוחן את מהלך חייה, את יחסיה עם בעלה דייגו ריברה ועם המהפכן הרוסי הגולה לב טרוצקי, ועושה שאת עם האימאג`ים של פרידה עצמה. משחק: אופליה מדינה, חואן חוזה גורולה, מקס קרלוב. (100 דקות, ספרדית, תרגום לאנגלית) .

פירוט מועדי הסרטים בסינמטק תל-אביב
פירוט מועדי הסרטים בסינמטק ירושלים