תיאטרון - לקראת מופע: "פילובולוס" כנגד כל החוקים

שובה של להקת המחול האמריקנית לישראל היא סיבה טובה למסיבה. הלהקה, שחוגגת בימים אלה את יום ההולדת ה- 35 להקמתה חייבת את ההצלחה לשני מעריצים מפורסמים: פראנק זאפה ופייר קארדן, ובשנים האחרונות היא מנוהלת על ידי מנהל ישראלי.

פטרייה המתרבה בגללי סוסים

מסורת המחול המודרני שהתפתחה בארצות הברית במאה העשרים נבנתה בעיקרה על יוצרים אינדיבידואליים, כמו מרתה גראהם שחוללה את המהפכה הגדולה, ובשנים מאוחרות יותר יוצרים כמו מרס קאנינגהאם ומרתה קלארק.

יחד עמם קמו גם להקות מחול בולטות, כמו זו של הארלם, או להקת הבלט של ג`פרי, שפעלו לצד תיאטרון הבלט האמריקני והניו-יורק סיטי בלט. באלה ניצב תמיד יוצר מרכזי אחד שעיצב את הרפרטואר בדרכו שלו.

אבל בשליש האחרון של המאה העשרים קמה גם להקה "אחרת" שהלהיבה את הדמיון וקנתה לעצמה מוניטין בינלאומיים. זו היא קבוצת המחול המיוחדת "פילובולוס" שמציינת בימים אלה 35 שנים להקמתה, שהתרחשה באופן מקרי לחלוטין, באוניברסיטת דרטמונט, ניו המפשייר ב-1971.

את הדחיפה לכך נתנה המורה למחול אליסון צ`ייס שהטילה על ארבעה סטודנטים שלה ליצור מחול מקורי. אחרי שבוע הם חזרו לכיתה עם מחול שכינו אותו בשם "פילובולוס", על שם סוג של פטרייה המתרבה בגללי סוסים או בזבל פרות ומה שמייחד אותה זה תהליך ההתרבות.

כמו המדענים, כך גם ארבעת הסטודנטים – ג`ונתן וולקן, מוזס פנדלטון, לי האריס ורובי בארנט – התלהבו מתהליך ההתרבות שיוצר צורות הנדסיות, והיצירה שלהם נבנתה בהתאמה, כך שבארבעת הגופים שלהם הם בנו מבנים שפעלו בניגוד לחוקי הכבידה.

פראנק זאפה ופייר קארדן מתלהבים

עד מהרה הם הבינו שיש בידיהם משהו מקורי ביותר, ומה שהתחיל כמין שעשועון של מחול שהרעיון המרכזי שלו היה צורני-פיסולי-אקרובטי ובעיקר תיאטרלי, התפתח לתפיסה כוריאוגרפית מורכבת שהכתיבה במהלך השנים הבאות את דרך החשיבה הכוריאוגרפית של היוצרים – ביחידים ובקבוצה.

הלהקה, שמהר מאוד הצטרפו אליה גם צ`ייס ואחר כך גם מרתה קלארק, החלה למשוך אליה תשומת לב הן בזכות היצירות ה"מוזרות" כפי שהן הוגדרו, והן בזכות אורח החיים הקולקטיבי של הקבוצה, כיוצרים וכבני אדם.

ההזנקה שלהם אירעה כשפראנק זאפה התלהב והזמין אותם להופיע כלהקת חימום בהופעותיו, ואחר כך כשהוזמנו להופיע בפסטיבל המחול האמריקני. שם גם ראה אותם מעצב האופנה פייר קארדן שהזמין אותם ללוות תצוגות אופנה, ואחר כך מימן את הופעותיהם הראשונות בברודווי.

מאוחר יותר פרשה מרתה קלארק והקימה להקה משלה, וכמוה גם מוריס פנדלטון שהקים את "מומיקס" והארבעה הנותרים מצאו להם ואחר לעצמם מחליפים, והפכו להיות מנהלי הלהקה.

לפני שנתיים הם צירפו אליהם כמנכ"ל את איתמר קובובי יליד ירושלים, שלמד בימוי עשה קריירה באירופה וניו יורק וביים פרקים בסדרות טלוויזיה נבחרות כמו "הבית הלבן" ו"שולחן לחמישה".

אין חוקים לתנועה

ביותר ממאה יצירות שונות שהועלו בלהקה מאז הקמתה מתקיימת תפיסה מעשית מאוד האומרת שאין חוקים לתנועה והיא איננה תלויה בקרקע או בתקרה אלא תמיד בגופו של הרקדן עצמו או בגופו של בן הזוג, כאשר מדובר בדואט, או בגופם של הרקדנים בקבוצה.

מראשית הדרך היה ברור כי תפיסת התנועה המאפיינת את הקבוצה היא שליטה גופנית מוחלטת המשתמשת ביסודות של בלט קלאסי, מחול מודרני, אתלטיקה, אקרובטיקה, לוליינות ואמנויות לחימה מהמזרח, במשולב עם עיצוב אסתטי של צורות וצבעים באמצעות תלבושות, תאורה ופס קול.

כל חברי הקבוצה שותפים בתהליך היצירה, בכל עבודה שהם מעלים. כך זה היה בקבוצת המייסדים וכך זה בהמשך הדרך, הן ביחס לעבודות חדשות הן ביחס לעבודות שמחדשים אותן. משום כך, כנראה, "פילובולוס" היא להקת מחול אינטימית, ויצירתה הנמשכת מוסיפה לעורר עניין ומושכת את הקהל לשוב אליה ואל הרפרטואר החדש והקלאסי שלה.

התכנית שהלהקה מעלה בארץ כוללת ארבע יצירות, שתיים מהן מורכבות ותובעניות שנוצרו בשנים האחרונות, ושתיים מהגנזך של עבודותיהם הראשונות.

מועדי הופעות
עוד על "פילובולוס"