דירקטוריון קרן מפעל הפיס ע"ש לנדאו אישר את המלצות ועדות השיפוט והוכרזו הזוכים בפרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים על שם לנדאו לשנת 2015.

הפרס היוקרתי מוענק זו השנה ה- 14 והוא מחולק לתחום האמנויות ולתחום המדעים והמחקר.  
השנה נבחרו 12 זוכים - 6 מתחום האמנויות ו- 6 מתחום המדעים והמחקר. סך שווי הפרסים הוא 1.2 מיליון ₪,  כל זוכה יקבל 100 אלף ₪.
 
פרס מפעל הפיס לאמנויות על שם לנדאו מוענק לאמנים וליוצרים בעבור פעילות אמנותית מצטיינת ואיכותית מהתקופה האחרונה, בעלת תרומה והשפעה משמעותית לתרבות ולאמנות בישראל. 
 
הזוכים בפרס מפעל הפיס לאמנויות על שם לנדאו לשנת 2015 הם: רון עמיר בתחום אמנות חזותית (צלם), אנסמבל סולני תל אביב בתחום מוזיקה קלאסית (הרכב כלי מבצע קבוע), יותם ראובני בתחום שירה, גלעד כהנא בתחום מוזיקה ישראלית (יוצר), הלל קוגן בתחום מחול (יוצר), פרופ' יוסי יזרעאלי בתחום תיאטרון (במאי).
 
פרס מפעל הפיס למדעים ולמחקר על שם לנדאו מוענק לחוקרי מדע שהגיעו להישגים ראויים בתחומם ותרמו תרומה רבת ערך לקידום המדע והמחקר.

הזוכים בפרס מפעל הפיס למדעים ולמחקר על שם לנדאו, הם פרופ' נעמה פרידמן בתחום מדעי הגיל הרך (אוניברסיטת תל אביב), פרופ' אורה (רודריג) שורצולד בתחום חקר הלאדינו (אוניברסיטת בר אילן), פרופ' זכריה מדר בתחום מזון ותזונה (האוניברסיטה העברית), פרופ' אורי בנין בתחום ננו טכנולוגיה יישומית (האוניברסיטה העברית), פרופ' ישראל נלקן בתחום מדעי המוח (האוניברסיטה העברית), פרופ' נפתלי תשבי בתחום מדעי המחשב (האוניברסיטה העברית).
 
מנימוקי השופטים בתחום האמנות:

הצלם רון עמיר - אמנות חזותית

שמות השופטים: גלעד מלצר, רותי גינזבורג, רותי דירקטור - מהצלמים הבולטים בצילום הישראלי בשנות האלפיים. יצירתו מתמקדת במקומות וקהילות ספציפיים, אך לא כמביט אלא עם מעורבות ומחויבות ארוכת שנים. עושה שימוש בצילום כמכשיר במאבק להכרה וליצירת קירבה ושיתוף. עבודתו רואה במצולמים חלק משמעותי בתהליך היצירה. הצילום של עמיר עכשווי באופן מובהק, וכמו אמנים אחרים ברחבי העולם תובע בעזרת המדיום חשיבה מחדש על ניהול דיאלוג עם הסביבה, מעורבות,עניין וסקרנות.
 
אנסמבל סולני תל אביב - מוזיקה קלאסית

שמות השופטים: דורון סלומון, מירה זכאי, עמנואל ויצטום - מאז הקמתו מהווה אנסמבל סולני תל אביב יחד עם המנצח ברק טל מגנט לנגני דור ההמשך ותרומתו להחזרת מוזיקאים ישראליים לפעילות אמנותית ולמגורים בארץ הינה מכרעת. בעל נוכחות מסיבית בנוף העשייה המוזיקאלית בארץ, ובולט ברמתו הגבוהה ובאיכות הנגנים בו ובעיקר בעידוד היצירה הישראלית. האנסמבל מגלה חדשנות ומקוריות בתכניותיו. מקיים לאורך כל השנים פעילות חינוכית רבת היקף ברחבי המדינה המאתגרת את המאזינים הצעירים.



אנסמבל סולני תל-אביב (צילום: אילן ספירא)

 
יותם ראובני - שירה

שמות השופטים: פרופ' אבנר הולצמן, הדסה וולמן, בלהה בן אליהו - חולייה משמעותית בגוף השירה והפרוזה העברית. החל מספריו המוקדמים, כותב יותם על חייו האישים, בטבעיות ובלי צעקת מחאה ובכך נתן קול לקהילה אשר שנים רבות לא היה לה קול ולקוראים לא מעטים היצירה שלו היא טקסט מכונן.
 
גלעד כהנא - מוזיקה ישראלית

שמות השופטים: עברי לידר, יורם רותם, בן שלו - אחד הקולות היצירתיים המיוחדים והמעניינים ביותר במוזיקה הישראלית. ככותב טקסטים פיתח שפה ייחודית ומזוהה, שחורגת מהתלם הקונבנציונלי, הולכת לעיתים למחוזות הנונסנס, לא מפחדת להשאיר בשירים סימני שאלה ומסרבת להגיש למאזין את המסר עם כפית בפה. מקפיד להתנסות ולהתחדש, נע בחופשיות ובכישרון בין רוק למוזיקה אלקטרונית ומפגין שליטה מרשימה בממד הקצבי, שהמוזיקה הישראלית ככלל נוטה להזניח. 
 



גלעד כהנא (צילום: רונן ללנה)

הלל קוגן - המחול

שמות השופטים: רן בראון, ילי נתיב, נעמי פרלוב - תרומתו למחול בישראל בעשור האחרון מתפרשת על מגוון תחומי פעילות. יוצר בעקביות עבודות בימתיות מקוריות ולוקח חלק משמעותי בטיפוח הדור הבא של רקדנים ושל יוצרים במסגרת עבודתו כמנהל חזרות באנסמבל בת שבע. אחד מיוצרי המחול המעניינים, המסקרנים והחדשנים הפועלים כיום. חריף, שנון ורב המצאות, המשלב עבודה גופנית דקדקנית עם התייחסות ביקורתית ופוליטית כלפי המסורות וההקשרים בתוכם הוא פועל.
 
פרופ' יוסי יזרעאלי - התיאטרון

שמות השופטים: אופירה הניג, מאיה ערד, נאוה צוקרמן - יצירתו מהדהדת בעולם התיאטרון. דמותו כאיש תיאטרון שנוי במחלוקת מזינה במשך שנים רבות את הדיון והוויכוח בשדה התיאטרוני ודורות רבים של שחקנים ובימאים מושפעים מיצירתו, פעולותיו, בחירותיו, השקפתו ומחאתו. אנו מוציאים את תהליך החיפוש שלו כמנוע שמשפיע ישירות ובעקיפין על כל השדה התיאטרוני בארץ. יצירתו נעה בין החדשנות לקלאסי, בין האנרכיזם לממסדי.
 
 
מנימוקי השופטים בתחום המדעים והמחקר:
 
פרופ' זכריה מדר בתחום מזון ותזונה

שמות השופטים: פרופ' שושנה מוקדי, פרופ' בטי שוורץ, פרופ' חגי אבליוביץ - עשייתו רבת השנים כוללת פרסום של מעל ל-160 מאמרים בתחום התזונה. עזר בהקמתו של בית הספר למדעי התזונה ברחובות ובניהולו במשך שנים ותרם לפיתוחו החל מהיותו מחלקה קטנה ועד להיותו בית ספר אוניברסיטאי המוביל בארץ ובעל הכרה בינלאומית בתחום התזונה. עבודותיו הכניסו תחומים חדשים למחקר של סכרת והשמנה. מורה מצטיין אשר קיבל מספר פעמים פרס של מרצה מצטיין בתזונה. פעיל במספר אגודות וידוע בתרומתו הציבורית ובוועדות שמקדמות את שטח התזונה.
 
פרופ' אורה (רודריג) שורצולד  - חקר הלאדינו

שמות השופטים: ד"ר דב הכהן, ד"ר ניבי גומל, פרופ' ירון בן נאה - מחקריה מצטיינים בחדשנות,בחלוציות ובדייקנות רבה. מהחלוצים בתחום חקר הלאדינו בישראל,טבעה מינוח ושפה מחקרית המשמשת עמיתים ותלמידים. מפליאה בשילוב המחקר האקדמי המוקפד והמחדש עם הוראה והדרכת תלמידים. ממשיכה בחקר תרגומי התנ"ך ותרגום שולחן ערוך ללאדינו.
 
פרופ' אורי בנין - ננו טכנולוגיה יישומית

שמות השופטים: פרופ' משה גוטליב, פרופ' רשף טנא, פרופ' יובל גולן - המציא ופיתח סוגים חדשים של ננוגבישים מבוססי מוליכים למחצה והיברידים של מוליכים למחצה ומתכות תוך שימוש בשיטת סינתזה "מלמטה-למעלה". בעשייתו תמיד שילב בין הצטיינות במדע הבסיסי לבין האתגר הגדול של מציאת יישומים מעשיים לתגליותיו המדעיות. נחשב לאחד מחלוצי תחום הננוטכנולוגיה במדינת ישראל. הקים את מרכז הננומדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית ועמד בראשו במשך קרוב לעשור. שימש כחבר במספר ועדות שעיצבו את תחום הננוטכנולוגיה בישראל.
 
פרופ' נעמה פרידמן בתחום מדעי הגיל הרך

שמות השופטים: פרופ' אריק רימרמן, פרופ' תמר אריאב, פרופ' מרים מבורך - חוקרת מוערכת,חדשנית ופורצת דרך בתחום מדעי הגיל הרך. מחקריה מתמקדים ברכישת השפה העברית והערבית והינם בעלי רלבנטיות גבוהה ביותר לחברה בישראל ובעלי השלכות ללמידת ילדים במערכת הבית ספרית אליה הם מגיעים מהגן. עבודתה המדעית בונה גשר בין מחקר תיאורטי למחקר קליני יישומי, לרבות כלי האבחון שפיתחה, המיושמים בכל העולם. הקשר בין שפה לחקר המח והלמידה נמצא כיום בחזית המחקר ופרופ' פרידמן מקדמת אותו ואף זכתה למענקי מחקר רבים.

פרופ' נפתלי תשבי בתחום מדעי המחשב

שמות השופטים: פרופ' יובל שחר, פרופ' רון שמיר, פרופ' גיורא שביב - פרופ' נפתלי תשבי מהחוקרים המובילים בעולם בתחום הלמידה החישובית וממייסדי תחום זה בישראל. אחד מתרומותיו הידועות ביותר היא שיטת "צוואר הבקבוק של המידע" אשר פיתח על מנת לחלץ, לייצג ולדחוס מידע מועיל מאוסף נתונים, באופן שתלוי בהקשר שממנו נגזרו הנתונים ובמטלת קבלת ההחלטות שלשמה נגזרו. ממייסדי המרכז הבינתחומי לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית. מחקריו עסקו בשלל תחומי יישום מפיזיקה, ביולוגיה ומוסיקה ועד לפסיכולוגיה.
 

פרופ' ישראל נלקן בתחום מדעי המוח

שמות השופטים: פרופ' ידין דודאי, פרופ' גל ריכטר לוין, פרופ' גבריאל שרייבר - מדען חלוצי, מקורי ומוביל בקהיליית חקר המוח בעולם בתחום המחקר של מערכות השמע במוח. במחקריו זיהה ופענח מרכיבים של הייצוג והעיבוד של אותות שמע בקליפת המוח המצטרפים לכדי יצירת "אובייקטים של שמע" שאנו מפענחים, חשים ומבינים כמרכיביה של שפת דיבור או מוסיקה. פרופ' נלקן הוא גם מוזיקאי מחונן, מכליל בעבודתו ברמה מקצועית גבוהה ביותר ובשילוב מעורר הערכה של מקצועיות, העמקה, תעוזה וצניעות שטחי מחקר משלימים במדעים הניסויים והחישוביים שלתוצאותיהם השלכות לא רק על הבנת המוח כי אם גם על המנגנונים שבהם המוח משרת מרכיבים מרכזיים בתרבות האדם.