במרכז תכנית הקונצרט השני בסדרה של ד"ר אסתרית בלצן "קלאסיקה בממד אישי" יעמוד המלחין מוריס ראוול- הצרפתי והספרדי.
 
לצד יצירות של ראוול תכלול התכנית, על קו התפר הצרפתי-ספרדי, אריות ושירים מאת שארל גונו, ליאו דליב, פרנסיסקו בארביירי, מאנואל דה פאייה, אנריקו מאסיאס , שנסונים שתורגמו לעברית ועוד.

בקונצרט ישתתפו  זמרת האופרה הילה בג'יו והשחקן וזמר הטנור עמנואל חנון
 
על התכנית
 
במחצית הראשונה של המאה ה-20 נהרו אמנים ספרדיים כפבלו פיקאסו, מנואל דה פאייה, אלבניז, גרנדוס ולורקה לפריז בירת התרבות, וחברו למלחיני צרפת בחלומות על שפה מוזיקלית עשירה, אקזוטית וחדשנית, שתאחד את עולם הפנטזיה העשיר של שתי התרבויות.  
 
יותר מכל נטה לכיוון זה המלחין הצרפתי מוריס ראוול, בן לאם בסקית ולאבא שוויצרי. בין השנים 1906 ל-1908 חלה אביו של ראוול במחלה סופנית. ראוול שאב כוחות מן המורשת הספרדית של האם, ועל כך מעידות הכותרות ביצירותיו: האופרה "השעה הספרדית", ה"רפסודיה הספרדית" לתזמורת סימפונית,  "חבנרה" וכמובן: "הבולרו" .
 
בתקופה זו כתב ראוול את יצירתו הגדולה ביותר לפסנתר "שד הלילה". היצירה מבוססת על שלוש פואמות סוריאליסטיות של המשורר אלויסיוס ברטנראן (1807 – 1841) שנפטר משחפת בגיל 34. הפואמות עוסקות במוות, ומולחנות בשלושה סגנונות שונים: הפרק הראשון, "אונדין", בסגנון האימפרסיוניזם הצרפתי המעודן ; הפרק השני, "עץ התלייה", בהשפעת התחכום ההרמוני של דביוסי, בפרק השלישי, המתאר שד מסתורי בשם סקארבו, יוצא השד הספרדי מן הבקבוק במקצבי גיטרה ספרדית  ובאנרגיה אקספרסיוניסטית מוטרפת.  
 
התוכנית עוסקת ביחסי-הגומלין בין התרבויות: המוזיקה הצרפתית חוגגת בוולס האלגנטי (האריה של גונו, ואפילו "אין כמו יפו בלילות" ) , בעוד שהספרדית חוגגת במקצבי הטנגו והחבנרה, ובחופש ריתמי פיקנטי.
 
המלודיה צרפתית כתובה בסולמות האירופאיים המקובלים, בעוד שהמלודיה הספרדית אקזוטית ומסולסלת, בהשפעת האוכלוסייה הצוענית והשלטון המוסלמי במאות התשיעית ועד המאה- 15 (כמו ב"בנות קדיס" של דליב, וב"אריג המורי" וב"ריקוד" של דה-פאייה).  הטמפרמנט הספרדי, מוחצן ואגרסיבי מבטא מאבקים של אוכלוסיה נרדפת בארץ מסוכסכת לעומת המופנמת והזחיחות של צרפת המבוססת.  
 
אפיונים אלה ניכרים  גם במוזיקה פופולרית: הקו הצרפתי החושני והמעודן של  נגן הסקסופון האגדי סידני בשה , ההומור השטותניקי של השנסונים הצרפתיים, השירים הצרפתים-ספרדים של אנריקו מאסיאס (זמר יהודי- ספרדי יליד אלג'יריה, שעבר לצרפת בתום מלחמת העצמאות 1962), הזעם בשירי המחאה של פדריקו לורקה, שנרצח בשל דעותיו הקומוניסטיות בראשית מלחמת האזרחים בספרד, הדרמה הספרדית שכבשה גם את ארצנו הקטנטונת בשירים כמו "טורונה-יורונה" ו"זה לא", שתורגמו לעברית ומושרים בפי כל. 
   
תכנית היצירות

 שרל גונו -   "ארצה לחיות בחלום האהבה"  מתוך "רומיאו ויוליה"; ליאו דליב  "בנות קדיס", אריה קונצרטית לפי פואמה של אלפרד דה-מוסה; פרנסיסקו בארביירי  -  האריה של פאלומה מתוך ה"הספר מלפדוס"; מאנואל דה פאייה - "האריג המורי", ו"ריקוד" מתוך "שירים ספרדיים",  מוריס ראוול -  "שד הלילה" לפסנתר סולו לפי 3 משירי אלוסיוס ברטראן; אנריקו מאסיאס - "הגיטרה", "מלחמת השוורים הראשונה שלי", "ילדי כל העולם"; פדריקו גארסיה לורקה - "למהומות", "שיר ערש", "שלושת העלים"; חואקין וואלוורדה -  טנגו מתוך הסרסואלה "הדרך הגדולה"; סידני בשה - טנגו "הפרח הקטן"; סרג' גינזבורג – "הכרטיסן" , "אנו כיתת הסיירים" (תרגום: חיים חפר ), ז'אן קונסטנטין  - השאח הפרסי (תרגום: דן אלמגור),  קריסטיאן ורג'ר - "אין כמו יפו בלילות", תרגום: חיים חפר);עממי – ספרדי : יורונה- טורונה (תרגום: דידי מנוסי).   



מימין: אסתרית בלצן, הילה בג'יו ועמנואל חנון (תמונת יחסי ציבור)





על האמנים
 
הילה בג'יו – סופרן
 
נולדה בישראל, שרה במקהלת אנקור בירושלים, למדה באקדמיה בתל אביב ובאופרה סטודיו, ומופיעה בקביעות באופרה הישראלית בתפקידים ראשיים לרבות אדינה ב"שיקוי האהבה", נורינה ב"דון פסקואלה" (דוניצטי), ג'ילדה ב"ריגולטו" (ורדי), מארי ב"בת הגדוד" (דוניצטי), פמינה ופפגנה ב"חליל הקסם" (מוצרט) רוזינה ב"הספר מסביליה" (רוסיני), אאורידיצ'ה (גלוק), התפקיד הראשי ב"השועלה הערמומית" (ינאצ'ק) בישראל ובנוברגיה, אולימפיה ב"סיפורי הופמן "(אופנבאך), ליזט ב"לה רונדינה" (פוצ'יני) ועוד.
 
הופיעה כסולנית עם כל התזמורות בארץ, לרבות התזמורת הפילהרמונית הישראלית, תחת שרביטם של מנצחים כמו: דניאל ברנבוים, דניאל אורן, זובין מהטה, אלברטו זדה, דן אטינגר, אשר פיש, פרדריק שזלן, דניאל קלגרי, דיויד שטרן, עומר וולבר, ועוד.
 
שרה את "פיירו הסהרורי" (שנברג) בפסטיבל למוסיקה קאמרית בברלין ובירושלים בניצוחו של דניאל ברנבוים; הופיעה בפסטיבל רוסיני בפזרו ובקונצרטים בניו-יורק, לונדון, ולנסיה, מקסיקו, באקו וברלין. זכתה במקום השני בתחרות היוקרתית "בלוודר" בוינה בקטגוריית האופרטה, בפרס ביצוע יצירה ישראלית מטעם שר התרבות, ובפרס רוזנבלום.
 
בעונה הנוכחית תשיר את יוליה (רומאו ויוליה) וליילה (דולי הפנינים) באופרה הישראלית, תשיר בסמפוניה ה-8 של מאהלר בפסטיבל דרזדן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, 'פיירו הסהרורי' של שנברג עם הפרויקט הקאמרי הישראלי בסיבוב הופעות בארץ ובניו יורק. 
 
פייר עמנואל חנון
 
 נולד באלג'יר, גדל ולמד בצרפת, עלה ארצה בגיל 19. השתתף בהפקות תיאטרון הבימה,הקאמרי, בית לסין, תיאטרון תמונע, היידישפיל והתיאטרון לילדים ולנוער. היה חבר אנמסבל עיתים של הבמאית רינה ירושלמי והופיע בתפקידים ראשיים במחזות "ויאמר וילך", "וישתחו וירא", כולל סיורים בארה"ב, אירופה ואוסטרליה, וכן בהפקות "מיתוס", "שלוש אחיות" ו"הדיבוק".  
 
עוד הופיע בהפקות "הקסם של אורנה " בתיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער." מימונה" בתיאטרון בית לסין, "חיותה" פנטזיה המוזיקלית ע"פ חנוך לוין (פרס התיאטרון 2006 להצגת הבידור הטובה ביותר.) "משחקי ילדים" של קבוצת מחול נעה דר (סוזן דלל) "אנטיגונה" של התיאטרון העברי, ו" הילד חולם" בבימויו של חנוך לוין ב"הבימה" (1993).
 
שר ומשחק בסדרות הקונצרטים לכל המשפחה של מיטב התזמורות כולל 15 קונצרטים מומחזים על ענקי המוסיקה. הקונצרטים שודרו בטלויזיה בסדרה "המסע המופלא אל הקלאסיקה" של אסתרית בלצן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
 
מופיע כ"רופא חלום"  - ליצן רפואי בבית חולים מאייר לילדים ברמב"ם ובבית חולים הצרפתי בנצרת.  יוצר ומגיש תוכנית יחיד של שנסונים המשלבת מכתבים ושירי אהבה בניחוח צרפתי. בימים אלה משתתף בהצגה  "מחכים לגודו" בתפקיד פוזו בבימוי יהושוע סובול בצוותא.




מימין: הילה בג'יו, אסתרית בלצן ועמנואל חנון (תמונת יחסי ציבור)



11 קונצרטים יתקיימו בין התאריכים 22-8 בינואר 2016 במוזיאון תל אביב לאמנות (8 קונצרטים), באולם רפפורט בחיפה (2 קונצרטים)  ובאולם הנרי קראון בתיאטרון ירושלים (קונצרט 1). לפרטים נוספים: הקתדרה למוסיקה 6420847 – 03.