בקונצרט השלישי בסדרה "כלים וקולות" של הקאמרטה הישראלית ירושלים תתארח זמרת הסופרן השווייצרית סופי גראף בתכנית שמוקדשת הפעם רובה ככולה לבארוק הצרפתי בראשות המלחינים ז'אן-פֵרי רֶבֶּל, פרנסואה קולן וז'אן פיליפ ראמו. כמו כן תושמע יצירה של המלחין האיטלקי אוטורינו רספיגי, שהקדיש חייו למוזיקה מתקופת הרנסנס והבארוק.
 
המנצח על הסדרה הוא האמריקני קנת וייס. בנוסף לניצוח על הסדרה ינגן וייס גם רסיטל בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה בתל אביב (שטריקר) ובו יבצע בשלמותו את הספר הראשון של "הפסנתר המכוון היטב" של באך.

קנת וייס
 
הקריירה של קנת וייס, יליד ניו יורק, מתחלקת בין ניצוח, נגינת צ'מבלו, ניהול מוזיקלי והוראה. בראשית שנות התשעים שימש וייס כעוזרו של ויליאם כריסטי, מקימו, מנצחו ומנהלו המוזיקלי של אנסמבל הבארוק "האמנויות הפורחות" (Les Arts Florissants). וייס משמש מנצח אורח בתזמורת בולטות, כגון תזמורת הבארוק הבריטית "הקונצרט האנגלי", תזמורת "קונצ'רטו קופנהגן" ותזמורת האופרה של רוּאֶן בצרפת, ומרבה להופיע ברסיטלים של נגינת צ'מבלו במולדתו ארצות הברית ובכל רחבי אירופה. הוא הקליט תקליטורים רבים ומגוונים ובהם יצירות באך, סקרלטי, ראמו ויוצרי בארוק אנגלים. קנת וייס כיהן לאורך השנים במשרות הוראה וכיום הוא פרופסור למוזיקה קאמרית בקונסרבטוריון הלאומי של פריז. 

קנת וייס (צילום: ארתור פורג'ונל)


סופי גראף

ילידת שווייץ, קנתה לה הכשרה מלאה כעורכת דין וכנבלאית. משהתקשתה להכריע באיזו משתי הקריירות לבחור,  נרשמה ללימודי זמרה בקונסרבטוריון של ז'נבה ומשם המשיכה ללונדון, ולמדה בבית הספר גילדהול למוזיקה ולדרמה. לאחר מכן השלימה תואר שני באמנויות השירה (בהצטיינות) באקדמיה המלכותית הסקוטית למוזיקה ולדרמה (RSAMD). משסיימה את לימודיה, זכתה בפרסים רבים שהזניקו אותה אל קריירה עמוסה: היא שרה על בימות מוזיקה באירופה וביפן, והיא משתתפת תדיר בפסטיבלי בארוק ובפסטיבלי אופרה ומוזיקה קלאסית.  



סופי גראף (צילום: קלוד דוסקס)


ז'אן-פֵרי רֶבֶּל 
 
המלחין הצרפתי ז'אן-פֵרי רֶבֶּל פתח את יצירתו "האלמנטים" בתוהו ובוהו דיסוננטי מה שנחשב בהחלט בלב תקופת הבארוק, שבה הנימוס והסדר הטוב שלטו בכל. בשיא הקריירה שלו, בהיותו בן 60, היה רבל למלחין חצר המלך. את "האלמנטים" הלחין בשנת 1737, בהיותו בן 70, בגישה מהפכנית. בתחילה חיבר רבל סדרת מחולות נאים, בהם שילב ביטוי מוזיקלי תוכניתי של האלמנטים שהעולם עשוי מהם - לפי תפיסת העולם דאז - אדמה, מים, אש ואוויר. כמה חודשים אחרי שכבר נרקדו מחולות הסוויטה באולמי וורסאי החליט רבל להקדים לארבעת אלמנטים את הכאוס הבראשיתי, באמצעות מוזיקה דיסהרמונית.

פרנסואה קולן 
 
פרנסואה קולן שייך למלחינים השכוחים. בסביבות גיל 20 החל קולן להלחין, בתחילה מנגינות ומחולות, לימים גם קנטטות ומוטטים ולבסוף גם יצירות לבמה, ובהן אופרה. נראה כי המוזיקה של קולן נשאה חן, שכן טיפס יפה בהיררכיית ורסאי: הוא זכה לפטרונותו של מישל-רישַר דֶלַלַנְד, מוזיקאי בכיר בחצר לואי ה-14, וב-1719 החל לחלוק עם מוזיקאי מבוגר ממנו את ניהול תזמורת החצר. בשנת 1726, עם מות דֶלַלַנְד, ירש קולן את מקומו כממונה על הקפלה המלכותית. בשלב כלשהו נוספה לשמו התווית "דה", וכך היה לפרנסואה קולן דה בְּלָמוֹן. בשנת 1750, בהחלטה מלכותית, הורם למעמד האצולה.

שולחן האיפור של ונוס

הקנטטה שולחן האיפור של ונוס התפרסמה בשנת 1723 בספר תווים ושמו "קנטטות צרפתיות לקול יחיד, בליווי תזמורת ובלי ליווי תזמורת." בקנטטה מככבות דמויות מן המיתולוגיה היוונית-רומית: האלים ונוס, וולקנוס ומרס, זפירים, קופידונים וגרציות. הסיפור מעלה על נס את יופיה הרב של ונוס ואת המאמצים ש"הטבע" עושה לשמר את יופיה החושני: היא מקיצה אט-אט משנת יופי ואז מעניקים לה טואלטה, כלומר טיפוח יומי. הארץ וכל אשר בה הוא "שולחן האיפור של ונוס", והמאורות הם תאורת הזירה. בפרטיטורה לא רשום שם מחבר המילים, אך ממקורות אחרים מתברר כי חיברן המשורר וההיסטוריון שארל-ז'אן-פרנסואה אֶנוֹ.




הקאמרטה הישראלית ירושלים (צילום: יחסי ציבור)

אוטורינו רספיגי 
 
עניינו המוזיקולוגי ביצירות ממאות קודמות הוליכו את המלחין האיטלקיאוטורינו רספיגי להלחנת יצירות המבוססות על מחולות ומנגינות (arie באיטלקית) שמצא בכתבי יד עתיקים. מיצירות עתיקות לצ'מבלו הכין סוויטה שכולה קודש לבעלי כנף (סוויטת הציפורים), ועל פי יצירות ללאוטה ולכלי פריטה אחרים חיבר שלוש סוויטות  הקרויות "מנגינות ומחולות עתיקים ללאוטה".
השלישית בטרילוגיה, "מנגינות ומחולות עתיקים בעבור לאוטה מס' 3" נכתבה בשנת 1931 לאנסמבל כלי קשת. הלאוטה עצמה אינה מופיעה באנסמבל, אלא שמה בלבד מפאר את שם היצירה, כי היא הייתה הכלי הסולני שליווה את זמרי הרנסנס ואת מחולליו.

ז'אן-פיליפ ראמו 
 
ז'אן-פיליפ ראמו היה נגן כלי קשת ומקלדת, מלחין, מתזמר ותאורטיקן למוזיקה צרפתי. בקונצרט יבוצעו שלוש יצירות שלו: שתי אריות, האחת מפיגמליון, והאחרת מפְּלַטֶה (עם שני מחולות כהכנה), ובתווך - סוויטת מחולות מדרדנוס: 
  
פיגמליון - היא אופרת-בלט במערכה אחת ללברית של בָּלוֹ דֶה סוֹבוֹ. בכורתה הייתה באופרת פריס בקיץ 1748. במרכזה המיתוס הידוע מן "המטמורפוזות" של אובידיוס הרומי, על פיגמליון הפַסָּל, המתאהב ביצירת עצמו, ובעזרת אמוּר, אל האהבה, היא הופכת לאשת בשר ודם. העלילה מתגלה בסדרת רצ'יטטיבים ואריות.

פְּלַטֶה - היא ניסיון ראשון של ראמו לחבר אופרה קומית. יש בה פרולוג ושלוש מערכות, והלברית של אדריאן ד'אוֹרוויל. ובכורתה נערכה בוורסאי במרס 1745. את האריה המושרת בקונצרט זה מזמרת דמות אקסצנטרית, "הטירוף". היא מזהירה את נימפת הביצה הפתיה שלא להיעתר למלך האלים, כי האהבה יודעת להתאכזר ולנקום. האופרה התקבלה נפלא. ראמו שעשע כל כך, שהחצר התפעלה והבליגה. ורוסו, רוסו עצמו, הכריז "אופרה אלוהית".

דרדנוס - היא טרגדיה לירית, כלומר, טרגית בתחילתה ושמחה בסופה. היא הועלתה לראשונה בפָּלֶה רויאל של פריז בנובמבר 1739. 
  
הקונצרטים יתקיימו ביום ראשון, ה-17 בינואר 2016 בשעה 20:00 במוזיאון תל אביב, וביום שלישי, ה-19 בינואר בשעה 20:00 בתיאטרון ירושלים (02-5605755). רסיטל של קנת וייס יתקיים ביום שני, ה-18 בינואר בשעה 20:30, הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה, שטריקר, תל אביב. מחיר כרטיס בירושלים ותל אביב: 180-150 ₪. מחיר כרטיס לרסיטל: 90 ₪. לצעירים עד גיל 35: 50 ₪.להזמנת כרטיסים: 1-700-55-2000